שיירי קרבן/נדרים/ז/א

שיירי קרבן נדרים ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנודר מן הירק. ואסו' בפול המצרי לח ומותר ביבש. וקשה הא קודם שנתיבשו היו לחי' ואיסור שבהן להיכן הלך וי"ל דאיירי באותן שכבר נתיבשו בשעת הנדר וכה"ג משני בבבלי פ' הנודר מן המבושל דף נ"ג ע"ש:

אלא ר"ע סבר מימ' הדילועין בכלל ירק. וא"ת הא תנן במתני' א"ל כן הדבר משמע דמביא ראיה מדמימלך שלוחא עליה הוא בכלל הירק וי"ל לדבריהם דרבנין קאמר שאין המלכת השליח מוציא הדילועין מכלל הירק ומן הסתם הוא בכלל ירק וא"ת השתא דאמרינן שאין המלכת השליח מועלת לכללו בכלל הדבר ההוא א"כ מתני' דר"פ כל הבשר דתנן והנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבי' הא עוף אסור אמאן תרמיי' וי"ל קסבר הש"ס דאף בשר עוף הוא בכלל בשר ולאו משום המלכת השליח הוא ובבשר דגים וחגבים שרי אע"ג דמימלך שליח עלי' וא"צ לדחוק לאוקמי מתני' בדכאיב ליה עינא ועיין בבבלי בפרקין ובר"פ כל הבשר והרמב"ם כתב פ"ט מה"נ דדגי' לא מיתסרו אלא במקום דמימלך שליח' ועופות אסורים בכל מקום ותמהו עליו דבבבלי בפרקין משוינן להו ועיי' בר"ן. ותי' הכ"מ דיש לחלק בעופות מימלך ברישא דשליחותי' וקאמר מאי בישרא בעית דאוף או דבהמ' ואדגי' מימלך לבסוף כדלא משכח בשר ע"ש ותימא דבמעילה דף כ' גרסי' ולת"ק מ"ש בבשר עופות משום דרגיל איניש ואמר לא אשכחנא בישרא דחיותא ואתאי בישרא דציפר' א"ה ה"נ עבד איניש דאמר לא אשכחית בישרא דחיותא ואתאי דגי' הרי מפורש דאין חילוק בין המלכתן ודלא ככ"מ. ובלח"מ תירץ לדידן דקיי"ל כר"ע בשר עוף בחלב אסור הלכך אפילו לא מימלך עליה אסור כיון דמיקרי בשר לענין בב"ח ע"ש. ותימא א"כ מאי פריך הש"ס ר"פ כל הבשר הא עוף אסור מדאורייתא כמאן דלא כר"ע וכו' אימא סיפא הנודר מן הבשר וכו' הא עוף אסור כר"ע וכו' ע"ש. הא לדעת הלח"מ מ"ד בשר עוף בחלב דאורייתא פשיטא דלא תליא בהמלכת השליח א"כ שפיר אתיא מתני' כחד תנא ועוד לדבריו צ"ל דרשב"ג כר"י הגלילי ס"ל דבשר עוף בחלב אפילו מדרבנן מותר וזה לא שמענו בכול' תלמודא וכ"ש למ"ד הלכה כרשב"ג בכל מקום אפילו בברייתא דה"ל למפסק כרשב"ג בבש' עוף בחלב דשרי וצ"ע:

קרבייא לאו בשר ואוכליהן לאו אינש. כתב הטי"ד סימן ק"י הרר"י הור' על קרקבן טרפה שנתערב באחרו' שהוא בטל דלא הוי ראוי להתכבד כדאמרי' בני מעי' אוכליהן לאו בר אינש ולפ"ז ה"ה בכל בני מעי' ע"כ וכ"כ בש"ע סימן ק"א. וקשה הא מסיק בבבלי דה"ק מי שמניח בשר וקונה אלו לאו בר איניש הרי אע"ג דאינן חשובי' כבשר מ"מ הן חשובי' במקום שאין בשר וע"ק הא ת"ק דהיינו ר"ע פליג עליה וסובר דבכלל בשר הן ואוכליהן בר אינש וקיי"ל כר"ע. ואף שמדברי רש"י בפרקין נראה דוכן היא רשב"ג וכו' שמעתתא באנפי נפשה היא והכל מודים בה. מ"מ אין לשון הש"ס משמע כדבריו והרשב"א חולק עליו וכ"נ מדברי המפרשים וצ"ע. ודברי תוס' במעילה דף כ' צ"ע ובחידושי' הארכתי ע"ש:

אבל בדלעת יונית ד"ה שהוא כירק. ונ"ל ראיה לדבריו מהא דתנן שפ"ב דכלאים תבואה נוטה ע"ג תבואה וכו' ירק ע"ג תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יוונית ש"מ דדלעת יונית בכלל ירק הוא ואפשר לומר אף אם בכלל תבואה הוא מ"מ כיון שעלין שלו ארוכין מיחזי ככלאי':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף