קרבן העדה/נדרים/ז/א

קרבן העדה נדרים ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הנודר מן הירק מות' בדילועים. דלא הוו ירק אלא פרי א"נ ירק נאכל כמות שהוא חי משא"כ דילועין:

לא מצאתי אלא דילועין. ואי מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:

כן הדבר. מזה אני מביא ראיה לאסור דילועין:

שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. קס"ד דה"ק מדשליח ממליך על הדילועין ש"מ מין ירק הוא:

אסור בפול המצרי לח. דכל שהוא לח ירק הוי:

גמ' מיסבר סבר ר"ע. היינו טעמא דר"ע דאוסר בדילועין דקסבר כל מידי דמימלך שליח עליו ואומר מצאתי דבר זה או לא מצאתי כדילועין באומר לו קח לי ירק הוא בכלל המין ההוא ואסור גם בדבר דמימלך עליו:

ופריך מעתה. אי הכי דטעמא דר"ע משום דמימלך שליח עליה א"כ אף הנודר מן הבשר יהא אסור בבשר דגים וחגבים שכן אדם וכו':

אלא. טעמא דר"ע דקסב' שדילועי' בכלל ירק ממש הוא ולא משום דמימלך שליח עליה:

אף למידת הדין כן. אף לענין ממון הדין כן האומר לחבירו ירק של גינה זה מכור לך ויש בתוכו דילועין לר"ע אף הן מכורין לו ולרבנן אינן מכורין:

ובהפקר ובהקדש כן. המפקי' או המקדיש ירקות גנתו ויש בו דילועין לר"ע אף הן בכלל ולרבנן אינן בכלל:

אתא דיחידיי' וכו'. קסבר ר' יוחנן טעמו דר"ע בדילועין משום דמימלך שליח עליה לכך קאמר דיחידיי' דהכא דהיינו ר"ע דמתני' אתיא כת"ק דברייתא ורשב"ג השנוי בברייתא בלשון יחיד אתיא בת"ק דמתני' דפליג אר"ע:

בכל מין בשר. בקר וצאן וחיה:

ה"ג ואסור בראש וכו' ובכבד ובעופות ומותר בדגים וחגבים רשבג"א הנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ומותר בראש וברגלים ובקנה ובכבד ובעופות ואצ"ל בבשר דגים וחגבים וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו'. וה"פ דמותר בראש וכו' כיון דצריך שלוחא למימלך עלייהו ליתנהו בכלל בשר סתמא וכת"ק דמתני' קרבייא. בני מעים והקנה והלב והכבד בכלל בני מעיים הן:

לאו אינש. אלא הדיוט:

שמותר בדילועין שדילועין טפילין לירק כדמסיק:

אסור בגידים. גידי בשר הרכין הנאכלין:

מה פליגי. אמתני' קאי כי פליגי ת"ק ור"ע דוקא בדלעת המצרית אבל בדלעת יונית שעלין שלה ארוכין הכל מודים שבכלל ירק הוא:

כל אילין. כל הנך דלעת וכרוב שאנו אוכלין כלומר אותן שהן מצויין במקומנו וראויין לאכילה בלא תיקון בכלל דלעת יונית הן:

קירמולין. מין עשב ובסמוך נראה שהן עלי הדילועין:

מהו שיהו חייבין במעשרות. מיבעיא ליה אם הן בכלל מאכל אדם או לא:

באילין. בהנך עלים של עשב הנקרא קלוקסיי' שאסור לשאוב בהן מים בשביעית מפני שהצביי' אוכלין עשב זה ואסור להפסיד מאכל בהמה בשביעית:

אפומלייא. הן מיני לוף:

כירק למעשרות. דאזלינן בתר לקיטה:

ולנדרים צריכה. מבעיא לן הנודר מן הירק אם אסור בקולקס או לא:

מהו שיהא מותר. בירק שיבש:

נשמעינה מן הדא. תא שמע:

דבר שיש לו גורן. שלוקטין אותו בפעם אחד כדי ליבשו:

ה"ג הנודר מן הפירי אסור בקשואין וכו' וכ"ה בתוספתא פ"ד:

ה"ג הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיי' וכו' וכ"ה בתוספתא שם:

אסור בכל. אפי' בגדיי' וכו' שנולדו בשנה ההיא דכולן גידולי שנה נינהו:

כמ"ד הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. שדרכן לקרות תירוש לדברים המתוקים ולא ליין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף