שיירי קרבן/מכות/ב/ז

שיירי קרבן מכות ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וחוזר לשררה שהיה בה כו'. בבבלי גרסינן ת"ר ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב למשפחתו הוא שב ואינו שב לחזקת אבותיו דר"י רמ"א אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו אל אחוזת אבותיו כאבותיו. נראה שר"י דריש אחוזת היינו נחלת אבותיו ור"מ דריש אחוזת היינו חזקת אבותיו. ודברי בק"א בזה אינן נכונים ע"ש. ורש"י פי' פרשת בהר אל אחוזת אבותיו אל כבוד אבותיו ואין לזלזלו בכך אחוזת חזקת ע"כ. ותימא למה תפס דברי ר"מ ועזב דברי ר' יהודה דקיימא לן כוותיה וכן פסק הרמב"ם. ולא ראיתי לאחד ממפרשיו שהרגיש בזה וצ"ע. גם סוגית הש"ס קשה לר"י ל"ל ואל אחוזת אבותיו למעוטי אל אחוזתו ישוב אבל לא אל כבוד אבותיו דהיינו לשררה לא ישוב הרי גבי רוצח לא כתיב אחוזת אבותיו אפילו הכי ממעט מיניה שאינו חוזר לשררה. וצ"ל דגם ר"י אית ליה גזירה שוה דשיבה שיבה וזה דלא כמ"ש תוס' בד"ה גמר כו' ע"ש. והרב במ"ל כתב פ"ג מה"ע סוף הלכה ח' ר"מ דגמר שיבה שיבה יליף שיבה דכתיב בנרצע ואיש אל משפחתו תשובו משיבה דכתיב במכרוהו בית דין כדכתיב ושב אל משפחתו וכי היכי דאין כהן נרצע הכי נמי אינו נמכר ע"ש. ושגגה יצאה מפי השליט דושב אל משפחתו כתיב בפסוק כי ימוך דאיירי במוכר עצמו. וכיון שכן אי אפשר לומר דר' מאיר יליף הך גזירה שוה דאם כן מאי פריך הש"ס פ"ק דקידושין (דף י"ד) מוכר עצמו מנא ליה דנקנה בכסף ומשני יליף שכיר שכיר הניחא למאן דיליף שכיר שכיר אלא מאן דלא יליף שכיר שכיר מנ"ל. ומאי קושיא לישני מאן דלא יליף כר"מ ס"ל ויליף מוכר עצמו מנרצע בגזירה שוה דשיבה שיבה וקסבר מכרוהו ב"ד נרצע אבל לא מוכר עצמו וכרבנן דר"א א"כ נרצע קנינו בכסף שפיר איכא למילף מוכר עצמו מיניה ואפילו לר"א נמי ניחא דהא מכרוהו בית דין ודאי נרצע דביה כתיבא רציעה. ודוחק לומר דפשיטא ליה לש"ס דגם שיבה לא יליף דהא בעי למימר רבי היא דלא יליף שכיר שכיר ומדבריו אין להוכיח כלל דלא גמר שיבה וצ"ע:

למחלוקות ניתנו. ואם תאמר הא כתיב על כן אמרתי ללוים בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה ויש לומר הא מיהת לא היו רשאים לדחות רוצח בשגגה מלדור שם אף על פי שהיו מעלים להם שכר מכל מקום היו דרים שם בע"כ לכך אינן נקראו נחלתם אי נמי נחלה דקרא היינו מקום לזרע ולאסוף את תבואתו אבל הערים אינן נקראו נחלה וכן משמע לישנא דקרא פרשת קרח. ועמ"ש לעיל בד"ה להיכן כו':

לא בערי הלוים כו'. נסתפקתי הא דתנן בפרקין כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת. באיזה תחום איירי אי תוך עיבורה של עיר דהיינו שבעים אמה ושיריים או תוך אלפיים אמה מגרש שלה קאמר דזה מיקרי תחום העיר ולפמ"ש לעיל בד"ה כך כו' דיליף מדכתיב אם יצא יצא מחוץ לנבול עיר מקלטו. מסתברא דקאי אגבול שגבל לה הכתוב דהיינו אלפים אמה מגרש. ובבבלי עירובין (דף נ"ח) גרסינן אר"נ נקטינן אין מקדרין לא בעגלה ערופה ולא בערי מקלט מפנישהן של תורה ופירש"י בערי מקלט בתחום ערי מקלט לקילוט דתנן כשם שהעיר קולטות כו' ע"כ. וקשה מ"ש דנקט ערי המקלט ולא נקט ערי הלוים דהא תחום שניהם שוים. ומה שכתבתי בירושלמי עירובין פ"ה ה"ג בד"ה לא כו' סד"א להצלת נפשות אין מדקדקין קמ"ל דלא. דוחק קצת דודאי אין סברא שיהא תחום לרוצח חוץ לגבול העיר. ועמ"ש שם ובסוטה פרק כשם בד"ה ניחא כו':

הדרן עלך פרק אלו הן הגולין וסליקא לה מסכת מכות ברחמי דשמיא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף