קרבן העדה/מכות/ב/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png מכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מעלים היו. הרוצחים שגלו לעיר מקלט ודרים שם היו מעלים מס וארנונא ללוים:

וחוזר לשררה שהיה בה. אם היה נשיא או ראש בית אב חוזר לגדולתו כשישוב לעירו במיתת כה"ג:

לא היה חוזר לשררה שהיה בה. שנאמר ברוצח ישוב אל ארץ אחוזתו לארץ אחוזתו הוא חוזר ואינו חוזר למה שהוחזקו אבותיו:

גמ' ה"ג תני רי"א למחלוקות ניתנו ר"מ אומר לבית דירה ניתנו. וה"פ ר' יוסי סובר לחלק הלוים ניתנו ור' מאיר סובר לא ניתנו להם אלא לדור בהם גם הם אבל לא להם לבד ניתנו אלא לכל ישראל שידורו בהם השוגגים:

ואתייא דר' יוסי כר' יהודה. דמתני' דאמר שהרוצחים צריכים להעלות שכר ללוים ור"מ לשיטתו דאמר שהערים לדירה ניתנו לכך אין צריכין להעלות להם שכר:

ה"ג דתנינן מעלות היו שכר ללוים דברי ר"י ר' מאיר אומר לא היו כו':

אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה. קאי אהא דתנן בעירובין בזו א"ר דוסתאי בר' ינאי משום ר"מ שמעתי שמקדרין בהרים כלומר רואין כאלו נוקבין את ההרים ומודדין בחבל דרך הנקב למעט מדת מדרונו והתחתון מניח החבל כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו ומתמעט מדרונו של כל חבל כמדת חצי קומת אדם:

לא בערי הלוים. אותן אלפיים אמה שניתנו ללוים למגרש עריהם ולשדות וכרמים לא היו מקדרין אלא מודדין גם המדרון:

ולא. מקדרין במדה שמודדין בעגלה ערופה לידע איזהו העיר הקרובה אל החלל שמביאה עגלה ערופה:

ואתייא. הא דר"ז כר"ע דפרק כשם דאמר הא דכתיב בערי הלוים ומדותם מקיר העיר וחוצה אלף אמה היינו למגרש והא דכתיב ומדותם אלפיים אמה היינו לתחום שבת הלכך אלף אמה דמגרש דמפורש בקרא אין מקדרין אלפיים דתחום שבת דאין מפורש בקרא מקדרין א"נ כיון דתרי מילי נינהו לא ילפי להו מהדדי:

ברם כמ"ד כו'. אבל לר"א בנו של ר"י הגלילי דפליג שם ואמר אלף למגרש ואלפיים לשדות וכרמים קשיין דברי ר"ז דכלום למדו תחום שבת שהוא אלפיים אלא מערי הלוים בגז"ש דמקום מקום א"כ איך נאמר שלעיקר דהיינו תחום ערי הלוים שהוא המלמד אין מקדרין ולתחום שבת שהוא הטפל שנלמד מערי הלוים מקדרין ומוסיפין במדתן:

ומנין שלא היו קוברין. את הלוים בעריהם ומגרשיהם:

לחיים ניתנו. בשעה שהם חיים ניתנו:

ולא לקברים ניתנו. אלא נותנין להם מקום לקבורה חוץ למגרשיהם:

הדרן עלך פרק אלו הן הגולין
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף