שיירי קרבן/כתובות/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נערה שנתפתתה. מאן תנא נערה ר"מ. וקשה למה לא דייק הש"ס הכי לעיל בר"פ אלו נערות גם בבבלי דייק כן לעיל וי"ל דהתם קתני אלו נערות שיש להן קנס ואיירי אפי' בקנס דאונס דכתיב ביה נערה אע"ג דאיירי גם בקטנה איכא למימר דנקט לישנא דקרא אבל הכא דתנן נערה שנתפתתה אס"ד דאתיא כרבנין הל"ל בתולה שנתפתתה כלישנא דקרא כי יפתה איש בתולה. ותוס' כתבו בדף מ"ב ע"א בד"ה לאביה וכו' מ"מ משמע ליה דמתני' בנערה איירי דפשטה דמתני' אאלו נערות דרישא קאי ע"כ. ותימא הא גם במתני' דהכא תנן נערה וכי היכי דדייקינן דאלו נערות כר"מ כך יש למידק דמתני' דהכא ר"מ. ולפמ"ש טפי איכא להוכיח דמתני' דהכא ר"מ וי"ל ודאי אף ממתני' דאלו נערות ליכא למידק מידי די"ל נערה למעוטי בוגרת אלא אסיפא כל מקום שיש מכר וכו' סמך כמ"ש תוס' ר"פ אלו נערות בד"ה נערה אין וכו' ע"ש. מיהו בסוגיין משמע דלית להו תירוץ תוס' דר"פ אלו נערות:

קטע את ידה וכו'. וא"ת מאי קמיבעי ליה פשיטא דלאביה הוא דהא מעשה ידיה לכ"ע לאביה וכיון דקטע ידה ביטלה ממלאכתה וי"ל כיון דע"י חבלה נתבטלה ממעשה ידיה כי היכי דאין לו בחבלה דידה אף מעשה ידיה שנתבטלו ע"י חבלה אין לאב בהן כלום א"נ י"ל דפלוגתייהו על הפחת שלאחר ימי בגרות ולר' אבוי פלוגתייהו על הפחת שנפחתו הקידושין ע"י חבלה זו אבל פחת מעשה ידיה דאי דאבוה הוא. עי' בדף מ"ג בתוס' בד"ה חבלות וכו'. ובת"י שם כתבו בד"ה שפצעה וכו' וריצב"א פי' אע"ג דפליגי בפצעה בפניה בקצץ לה ידיה כ"ע מודו דהוו דאב ומוקמי הך ברייתא בחבלות גדולות וכו' ע"ש. דבסוגיין מפורש דאף בחבלות גדולות פליגי כגון קטע את ידה ותירוצים הראשונים שבתוס' שם עיקר אלא שאני תמה שלא הביאו הירושלמי שהרי התירוץ הראשון הוא כסתמא דש"ס והתירוץ השני כדעת ר' אבון וכמ"ש בקונט':

מתני' מסייעא לר"י החובל בבתו ובנו וכו'. אע"ג דהך ברייתא אתיא נמי כרשב"ל ללישנא קמא י"ל הא דקאמר מתני' מסייעא לדין וכו' דברי ר' אבון הן:

רי"א משעה הראשונה רי"א בסוף. וא"ת מאי נ"מ הא תרווייהו מודים דאם מת האב עד שלא עמדה בדין הרי הן שלה ומשעמדה בדין של אחין וי"ל דנפקא מיניה שאין היא או אביה יכולים למחול הקנס לפי שאינו ברשותם וכדאמרינן לעיל פרק אלו נערות דף י"ד:

מתיב ר' יוסי וכו' והא תנינן מת האב הרי הן של אחין. כתב הרא"ה פי' והוא שעמד בדין אלמא העמדה בדין בעינן ואי לא לא הוי ממון להורישו לבניו ע"כ. ופירושו תימא מאי מותיב ר' יוסי הא אפשר לפרש רישא דלעולם הן של האחין אפי' לא עמד בדין:

מטינתה וכו'. פי' בגליון וכי אתה מטיל קנאה להא דתני ר"ש תרגום כי קנאת חמת גבר מטול דטננא חמתיה דגברא ע"כ ואינו מחוור אלא כדפי' בקונט' והוא מלשון מטונך דפירש"י בחולין דף קל"ב רע"א מטונך הגעתיך וכ"כ הרא"ה מטית בה:

תחת אשר עינה לרבות שהיתה נערה ובגרה. וקשה הא איצטריך תחת אשר ענה לרבות את הקטנה וכדאמר רב לעיל פ' אלו נערות (הל' ט) וי"ל. קסבר ר"ח מדכתיב נער חסר אפי' קטנה וכדרשב"ל ואייתר תחת אשר ענה לרבות נערה ובגרה. ועיי' בבבלי דף מ' ע"ב:

ניתני גנב משל אביו וכו'. כתב הרא"ש בפ' מרובה במתני' גנב משל אביו וטבח ומכר ואח"כ מת אביו חייב. בזה אין שום חידוש שהרי כבר נתחייב קודם שמת אביו אלא אגב פטור דסיפא דתני אם גנב משל אביו ומת ואח"כ טבח ומכר פטור דבעינן וטבחו כולו באיסור וליכא ע"כ. ולפום סוגיין איצטריף רישא לאשמועינן אע"ג דלא עמד בדין עד לאחר מיתת אביו חייב דמשעה ראשונה כבר נתחייב ואף לשיטת הבבלי שם במרובה דף ע"א ע"ב איצטריך רישא לאשמועינן דמתני' איירי אפי' שלא עמד בדין ודאמרינן חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר. ומסוגיין ראיה לתירוץ הראשון שכתבו תוס' שם בב"ק דף ע"ב ע"א בד"ה סיפא וכו' ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף