מראה הפנים/כתובות/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נערה שנתפתתה. והצער בתפוסה. וכתב הר"ן ז"ל ואע"ג דבפרק החובל אמרי' דצערא דגופה לא זכי ליה רחמנא שאני האי צער שבידו לצערה כה"ג דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין שנבעלת לו בע"כ ומצטערת. וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב מנערה הל' י"ד שכתב שלשה דברים של מפתה וארבעה של אונס הרי הן של אב שכל שבח נעורים לו ע"כ ומה"ט פסק נמי שם לקמן דבושת ופגם של אביה היא לעולם אפי' בנערה שנתארסה ונתגרשה ועי' בפרקין דלעיל הלכה ז' בד"ה ויש אדם מ"ש שם:

מנן אילין מילייא. ואע"ג דכבר נפקא לן מדכתיב לאבי הנערה י"ל דה"ק מנא לן לחלק בין עמדה בדין עד שלא מת אביה דלמא לחלק עד שלא בגרה או משבגר' לחוד קאתי א"נ לאבי הנער' איצטרי' לכדדריש בבבלי בא עליה ומת' פטור לאבי הנערה כתיב:

רבי יונה אמר משעה ראשונה. נראה דנ"מ מפלוגתייהו לענין מפותה ומת אביה קודם העמדה בדין דלמ"ד משעה ראשונה חיוב הקנס כבר נראה לאביה ואינה יכולה למחול כדאמר בריש פירקין דלעיל ולמ"ד בסוף הא השתא שלה הוי ותליא נמי בפלוגתא דרבי מנא ורבי אבין בפרקין דלעיל הלכה ז' וע"ש מ"ש בשם הר"ן ז"ל. ועוד איכא נ"מ להא דאמר אביי בבבלי דף ל"ח בא עליה ומתה פטור שנאמר לאבי הנערה ולא לאבי מתה ולמ"ד משעה הראשונה חייב ועיין פירוש רש"י שם ולמ"ד משעת העמדה בדין קאי שם וכן המסקנא דאי לענין ירושת האחין כ"ע מודים בה דנפקא לן מקראי כדמסיק לקמיה:

גנב משל אביו כו'. בבבלי פ' מרובה דף ע"א שקיל וטרי התם כעין האי דהכא דמעיקרא ס"ד לחלק הא דתני ברישא טבח ומכר ואח"כ מת אביו משלם ד' וה' דוקא שעמד אביו בדין אבל לא עמד בדין לא ופריך נמי אי הכי אדתני סיפא מת אביו ואח"כ טבח ומכר אינו משלם ליפלוג בדידה בד"א כשעמד בדין אבל לא עמד בדין אינו משלם ד' וה' ומסיק התם נמי דאין חילוק בין עמד בדין או לא וסיפא ה"ט דפטור דלא קרינא ביה וטבחו כולו באיסורא ופירשו התוס' שם ד"ה סיפא טעמא דסוגיא דהתם דס"ל דיכול להוריש בשאר קנסות אע"ג שלא עמד בדין דנהי דקנס של אונס ופיתוי אינו יכול להוריש בשום ענין היינו משום דאותו דבר שהקנס יוצא ממנו דהיינו הבת אינו יכול להוריש לבניו דאותם לבניכם כו' אבל ממון דהכא שהכפל ד' וה' יוצאין ממנו דהיינו בהמה הוא מוריש לבניו לפיכך זה הקנס מוריש לבניו ע"כ ומתוך זה יתבאר לך היטב מה שפירשתי בפנים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף