שיירי קרבן/כתובות/א/ה

שיירי קרבן כתובות א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האוכל אצל חמיו וכו' מפני שמתייחד עמה. כתבו תוס' דף ט' ע"ב בד"ה אבל וכו' הא דתנן א"י לטעון טענת בתולים משמע אפי' בטוען פתח נעול מצא במגו דאמרה באירוסין בא עליה ע"ש. ואני תמה מן הב"ש בסי' ס"ח ס"ק א' שכתב אם היא טוענת בתולה היתה צ"ע אם היא נאמנת במגו או אי הוי כמגו להוציא ממון. נראה שנעלם ממנו דברי תוס' הנ"ל שהרי כתבו תוס' שם בד"ה לא דקא וכו' ואי לא אמרינן מגו להוציא אתי נמי שפיר. הרי דמוקי להך סוגייא דלא אמרי' מגו להוציא ואפ"ה ביהודה א"י לטעון ש"מ דביהודה מגו טוב הוא ואמרי' אפי' להוציא וכ"פ הב"ש שם ס"ק כ' ע"ש וצ"ע. וע"ק לפמ"ש רש"י ותו' אפי' בטוען ברי לי שלא בעלתי ביהודה אילו נאמן דאמרי' שמא שכח א"נ כיון דמתייחד עמה ודאי בא עליה קשיא סתמא אסתמא דבסמוך אמרי' דמתני' דיבמות ס"פ ב"ש היבמה שאמרה בתוך שלשים וכו' אתיא כר"מ ומתני' דהכא לא אתיא כר"מ דודאי לא עדיף יחוד הארוסה מיחוד דבעל והשתא ביחוד דארוסה אמרינן דמסתמא בעל כ"ש ביחוד דבעל. והא ודאי אין סברא לומר דמתני' דהכא איירי ביחוד שלשים יום מיהו להבבלי ביבמות שם דמוקי מתני' אפי' כרבנן ושאני יבמה דבזיז מינה ניחא. אך תוס' שם (דף ט) בד"ה מאי וכו' אע"ג דגבי יבמה אמרינן דעד ל' יום מוקי וכו' ע"ש איני מבין הא מפורש שם דלר' יוסי יש לחלק ביו יבמה לארוס וכמ"ש וכר"מ לא אתיא מתני' דהכא וכמ"ש וצ"ע. וצ"ע הב"ש סוף סימן ס"ח מיהו אפי' אחר שנסתרה עמו אם אמר שלא בא עליה יכול לשויה עליה חתיכא דאיסורא וכו' עיין שם. אינו מוכרח דודאי לשיטת רש"י דאמרי' שבא עליה ושכח ודאי דאפילו לאוסרה עליו אינו נאמן אלא אף לשיטת תוס' אם נותן אמתלא לדבריו למה אמר כן מתחלה ודאי נאמן דמסייעא ליה החזקה:

ובת כהן לא תגבה דנחיתא מן כהונתא. בבבלי בפרקין דף י"א ע"ב גרסי' הרוצה לעשות כדרך שהכהנים עושים בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל עושין ומפרש התם לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בת ישראל לישראל אלא אפילו בת ישראל לכהן דמצי א"ל עלויי קמעלינא לך חגבה ת' זוז. וכ' המהרש"א וי"ל א"כ בת כהן לישראל למה ליה למתני דההיא עדיפא אפילו מבת כהן לכהן וכדפרש"י במתני' ע"ש תי' שהוא דחוק וכמ"ש בחידושי. ולפום סוגיין לק"מ דודאי איכא צד גריעותא בתרווייהו בבת כהן לישראל ובבת ישראל לכהן. וכמו שאמרו רבי יוסי ור' מנא. אלא כיון דטעמא של ר' מנא דנחיתא מן כהונתא י"ל לסברת הבבלי דאף בת ישראל לישראל יש לה ת' זוז א"כ אף בבת כהן לישראל תגבה. אך עדיין איכא לפרושי טעמא לדר' מנא כיון דנחיתא מן כהונתא קנסינן לה וכדאר"י בר' בון בסמוך א"כ שפיר איצטרך התנא לאשמועינן בת כהן לישראל דתגבה. ורש"י פי' במתני' בת כהן לכהן וכ"ש בת כהן לישראל וקשה הא לר"י ברבי בון דבסמוך דקנסינן לה שתדבק בשבטה ובמשפחתה ליכא למילף בח כהן לישראל מבת כהן לכהן מיהו י"ל דדייק ליה דבבלי לית ליה הך סברא דא"כ לימא דאיצטרך ברייתא לאשמועינן בת כהן לישראל ובת ישראל לכהן דלא נימא דקנסינן לה. אך לפי מאי דפירשתי בסמוך טעמו של ר' מנא ודאי קשיא לפי' רש"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף