שיירי קרבן/יבמות/יב/ג

שיירי קרבן יבמות יב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב. כ' תוס' דף קה וא"ת ולמ"ד עקימת שפתיו הוי מעשה האיך ממעטינן קריאה וי"ל דמ"מ מעשה גרוע הוא יותר מרקיקה א"נ לא דמי למנהיג בקול שהוא מעשה גדול ע"כ. ותימא מאי קאמרי דמעשה גרוע הוא מרקיקה עדיין קשיא למה אינה מעכבת הא בקרא סתמא כתיב ככה יעשה ומנ"ל למעט קריאה ועוד לדבריהם אף רקיקה נמעט דהא ודאי מעשה גרוע הוא מחליצה. גם מה שתי' דמנהיג בקול היא מעשה גדול קשיא דהא לא אמרו אלא עקימת פיו הוי מעשה וי"ל בתירוצם בתרא כוונו למ"ש בסנהדרין החוסם בקול בעקימת פיו קעביד מעשה שהבהמה מגבהת ראשה ואינה אוכלת וכן מימר דבדיבורו קעביד מעשה שאוסרו משא"כ כאן דלא קעביד מידי דבקריאה לחוד אינה נפסלת אבל ברקיקה לחוד נפסלת כמפורש בבבלי. ובהכי ניחא מאי דקשיא ור"א שפיר קא"ל ר"ע. אלא דר"א מוקי לאיש אסיפא דקרא במעשה דעבדי באיש הרי הוא בכלל אשר לא יבנה וכיון שלא בנה שוב לא יבנה אבל בקריאה לחוד אינה נפסלת. ותי' הראשון של תו' י"ל בדוחק:

ואתיא כר"ל. וקשה כר"ע מי לא אתיא דמי לא מודה ר"ע דלכתחלה בעינן חליצה ורקיקה לכך נ"ל דה"ג ואתיא כר"ע וה"פ מדקאמר תרוק משמע דבחליצה לחוד איפסלא מאחין ש"מ דאין רקיקה מעכבת דלר"א דקסבר רקיקה מעכבת ה"ל שני דברים המתירין אין מועילין זה בלא זה. וכן משמע בבבלי בסוגיין גם בסמוך גרסי' עוד היא דר"א. וא"צ לדחוק דר"א סובר אף קריאה מעכבת דסתמא דמתני' וכולה סוגיא משמע דלכ"ע אין קריאה מעכבת. והא דאמר ר' בא בסמוך דחכמים פליגי אר"ע ור"א היינו דר"א סובר דחליצה בלא רקיקה חליצה פסולה היא ופוסלתה ור"ע סובר דחליצה כשרה היא וחכמים סברי בחליצה לחוד לא עשה כלום ולא פסלה ופליגי אר"א דאף שני דברים המתירין מועילין זה בלא זה אי נמי שאני הכא כיון דעיקר חליצה התרת הרצועה לא דמיא לשני דברים המתירין דעלמא. ועמש"ל הלכה א בד"ה אע"ג וכו'. מיהו קשיא לי במתני' תנן ר"א אומר חליצתה פסולה ובבבלי בסוגיין קאמר לר"א חליצה לחוד לא פסלי דשני דברים המתירין אין מועילין זה בלא זה. והא דמשני ומוקי לה כר' היינו למאי דס"ד למוקמי ברייתא כר"א אבל לפי המסקנא דאתיא כר"ע אין סברא לומר דפליג ראב"ש אר"א הגדול אלא ר"א כר' או כראב"ש ס"ל ובבלי גיטין דף כד ע"ב אמר שמואל כל מקום ששנו חכמים חליצה פסולה פסולה ופוסלתה וי"ל קסבר שמואל מדרבנן פוסל ר"א כיון דחלצה וקראה הכל יודעין דקריאה דבתר חליצה הוי ורקיקה היא לעולם קודם קריאה בתרא ואי אמרת תתייבם יאמרו הא ודאי כבר רקקה ואתי לאשתרויי חליצה לעלמא וכה"ג משני בבבלי דף קה לר"ע ע"ש ונכון הוא. ועיין בכ"מ פ"ד מה' חליצה הלכה טז:

א"ל כמי שהן על הסדר. וקשה הא ר' בא קאמר בסמוך דלחכמים אף רקיקה מעכבת א"כ איך קיבל מר' אימי דאין הסדר מעכב הא אמרינן בבבלי ביומא דף מ' ע"ב מדסדרא לא מעכבא אף הגרלה לא מעכבא ש"מ כל דמעכב אף הסדר מעכב וי"ל כיון דאמר רב עיקר החליצה התרת הרצועה כמו שהן על הסדר ועמ"ש בסמוך:

א"ל כן אנן אמרין לסתום אוירה וכו'. עיי' פירושי בקונט'. ועי"ל בניחותא כן אנן אמרין יסתתם אוירא בעלמא באנפיא ושכנו יכול לעכב עליו. ועיי' בחי' הרשב"א למסכת ב"ב דף נח שהאריך בפי' סוגיא זו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף