שיירי קרבן/יבמות/ד/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

התיבון הרי נדה. וקשה מהיכא פשיטא ליה דמנדה לאו ממזר הוא וא"ל דכתיב ותהי נדתה עליו אפי' בשעת נדתה תפסי בה קידושין וכיון דתפסי בה קידושין לא הוי ממזר וכדאמרי' בבבלי בסוגין דא"כ מאי קשיא ליה מנדה שאני הכא דכתיב קרא כדשנינן בסמוך לר"ע וי"ל דדייק ליה דבן הנדה אינו ממזר מדתנן בקידושין ס"פ האומר כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קידושין הולד ממזר ואיזהו זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. ונדה אף אם נאמר שאין קידושין תופסין בה מ"מ אינה בכלל הזה שהרי גם על אחרים אין לה קידושין ואם נאמר קידושין תופסין בה אין הוולד ממזר דממזר בתפיסת קידושין תליא א"ו הבא על הנדה אין הוולד ממזר והשתא ניחא דלא פריך לר"ע מנדה דהך מתני' דפ' האומר כשמעון התימני אתיא וכמ"ש תו' שם בקידושין ע"ש:

מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה מיתת ב"ד וכו'. וקשה א"כ לא יגלה למה לי ועוד טפי אית לן לאקושי לא יגלה דסמיך ללא יבא ממזר ורש"י דחק בפירושו בסוגיין והגיה הספרים ותמהו עליו תוס' ע"ש וגירסת הגאונים לא יקח ולא יגלה ל"ל ופירשו אי כר"ש התימני לכתוב לא ואנא אמינא אשת אב בכלל היתה ויצאה מן הכלל ללמד על הכלל כולו שהוא ח"כ שבכרת כללן הכתוב דכתיב ונכרתו הנפשות העושות ולא כללן במיתה הלכך מח"כ הוי ממזר א"נ לכתוב לא יגלה לחוד דהא בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר תרווייהו ל"ל לומר לך מחמור הוי ממזר מן הקל לא הוי ממזר כ"כ הרשב"א. ותימא אי הוה כתיבי קראי איפכא תחלה לא יגלה ואח"כ לא יקח סמוך ללא יבא ממזר הוה משמע שפיר דוקא מן החמור הוא דהוי ממזר אבל לא מן הקל אבל השתא פשטא דקרא משמע דמלא יגלה הוי ממזר ונ"ל דר' יהושע לשיטתו דתנן נדרים פ' נערה שומרת יבם בין ליבם א' בין לשני יבמין רא"א יפר רי"א ליבם א' ולא לשני'. והיינו טעמא דר"ל דקסבר בחד אחא יש זיקה וזיקה ככנוסה ממש שמיפר לבדו בלא שותפת האב כ"מ בבלי פ"ג אחין ובנדרי' שם. וצריך טעם מנ"ל לר"י הא ונראה דמהך קרא יליף דלא יגלה בשומרת יבם מדבר וקשיא למה לי לא יגלה אלא ללמד דאיכא שומרת יבם של אביו שחייבין עליה מיתת ב"ד והיכי דמי בחד אחא נמצא דלר"י תרווייהו במיתת ב"ד איירי ודבר נאה ומתקבל הוא. ומ"ש הרשב"א דאשת אב ה"ל דבר שבכלל ויצא מן הכלל וכו' ומסיק שכן נראה מדברי הירוש' ע"ש. תימא הא בסמוך מסיק הש"ס דאשת אב לא הוי דבר שיצא מן הכלל דפרטא הוא בלאו וכמ"ש בקונט' ולפירושו אפי' מחייבי לאוין הוי ממזר וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף