מראה הפנים/יבמות/ד/טו

מראה הפנים יבמות ד טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנייא היא שאין כתוב בה שאר בשר. משמע מהכא דלשמעון התימני נמי ח"כ דשאר דוקא הוא דהוי ממזר כמו לחד מ"ד אליבא דר"ע דחייבי לאוין דשאר בעינן אבל בבבלי שם קאמר אביי הכל מודים בבא על הנידה כו' שאין הולד ממזר ופי' רש"י ואפילו שמעון התימני ומפרש טעמא נדה דהא תפסי בה קידושין שנא' ותהי נדתה עליו כו' ולהאי טעמא ע"כ דלשמעון התימני נמי בתפיסת קידושין תלי' מילתא כמו דאמרינן האי כללא אליבא דר"ע דכל שאין הקידושין תופסין יש ממזר ולטעמא דהאי תלמודא איכא למימר דלשמעון התימני לית ליה להאי כללא כמו דכתבו התוס' אליבא דר' יהושע דע"כ לית ליה להאי כללא ועיין בתוס' דף מ"ד ד"ה עשאה זונה ובקידושין דף ס"ח:

שאם היתה נקבה כו'. כתב הרשב"א ז"ל על הא דאמרינן בבלי דף מ"ה כולהו אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה מק"ו מאלמנה מה אלמנה לכ"ג שאין איסורה שוה בכל כו' וכתב הרמב"ן ז"ל דכיון דגמר ק"ו מאלמנה כאלמנה מה אלמנה בנה חלל ואם בא על כהנא לוי' וישראלית בתו פסולה לכהונה כבת חלל זכר ואף זה כן ורש"י ז"ל שאמר בנקבה לאו דוקא נקט לה ואינו נראה מדברי רש"י ז"ל אלא בהדיא פירש דאי אפשר אלא בנקבה ובנה דקאמר משום בתה נקט לה ובירושלמי מפורש כן אם ילדה נקבה פסולה לכהונה כו' ע"ש שבסוף דבריו הכריע כדעת רש"י ז"ל והעל' בשם הרמב"ן ז"ל הדבר בספק ומשמע שם מדבריו דהספק אינו אלא בבן דמספיקא לא מנסבינן בתו לכהונה ואם נשאת אין מוציאין מידו והולד ספק חלל אבל בנקבה ודאי פסולה לכהונה כדברי האי תלמודא וכן משמע מהש"ס הבבלי דהספק אינו אלא בבן דקאמר שם אביי מאי חזית דסמכת אדרב דימי סמוך אדרבין כו' דמזה למדו הפוסקים להעלות הדבר בספק ושם בבן איירי כהא דאמר התם הב לי ברתך כו' ע"ש אבל מדברי הה"מ פט"ו מהל' א"ב משמע דהספק ג"כ בנקבה אם פסולה לכהונה שכתב על מה שכתב הרמב"ם ז"ל שם הל' ג' כותי ועבד שבא על בת ישראל הולד כשר וז"ל ויש מי שכתב שאם ילדה בת שתהא פסולה לכהונה והרמב"ן ז"ל העלה הדבר בספק כו' עכ"ל וכן נראה מדברי הרי"ף ז"ל שכתב ואנן מספקא לן אי הוי פגום או לא מדחזינן לגמ' בתר שקלא וטריא דפסק והלכתא נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ולא מסיימי הולד פגום עכ"ל דמשמע בכולא מילתא מספקא לן ומ"ש הרא"ש ז"ל שם על דברי הרי"ף ואיני רואה לכאן מקום שיפול בה ספק דהא קאמר לעיל סתמא דגמרא וכולהו אמוראי כו' וכיון דק"ו לית ליה פירכא ליכא מאן דפליג עלה כו' יע"ש ונראה דמזה אין ראיה דאהאי ק"ו כבר שדו ביה נרגא התו' לקמן פרק הערל דף ע"ז ד"ה רבי יוחנן תימא לר"י היכא ילפינן לעיל בהחולץ מק"ו דאלמנה דנכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד פגום הא איכא למימר לרבי יוחנן בת גר עמוני שנשא בת ישראל יוכיח שאיסורו שוה בכל ובתו כשירה ולרשב"ג דקאמר בפ' אלמנה דגר עמוני אינו פוסל בביאתו אתי שפיר כו' עכ"ל וזה ג"כ טעמי' דהרמב"ם ז"ל דפסק סתם כמסקנא דהולד כשר לשיטתיה אזיל דפסק פי"ט הל' י"ג כר"י דגר עמוני שנשא בת ישראל כו' אעפ"י שביאתם בעבירה והרי נשותיהן זונות בנותיהם כשרות לכהונה וא"כ הק"ו פריכא הוא. אלא דבנקבה כבר העלו הרא"ש והטו' וכן הרשב"א ז"ל דפסולה הואיל ומפורש בהאי ש"ס. ונקטינן מהא כללא דמילתא דכל מקום שאין האשה נעשית זונה אין הולד פגום לכהונה חוץ מגר עמוני ומצרי שני דאעפ"י שנשותיהן נעשות זונות בנותיהם כשרות לכהונה כדיליף התם מקרא עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ונ"מ דבן הנדה כשר לכהונה הואיל ולא נעשית זונה לאסרה לכהן כמ"ש הרמב"ם ז"ל ריש פי"ח ומ"ש ריש פט"ו איזהו ממזר כו' חוץ מן הנדה שהבן ממנה פגום ואינו ממזר לאו פגום לכהונה קאמר אלא ר"ל שפגום ואינה משפחה מיוחסת וראוי להרחיק אבל לא מכח איסורא וכ"כ הד"מ באע"ה סי' ד' בשם תשובת הרא"ש ז"ל:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף