שיירי קרבן/חגיגה/ג/א

שיירי קרבן חגיגה ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואוכלי קדש אינן זריזין. נראה לפרש עוד דתרומה אין מוסרין אותה לעם הארץ לפיכך אמרינן דזריזין הן משא"כ קדשי המקדש דמוסרין אפילו לע"ה היינו מי שלא קבל עליו דברי חבירות וכדתנן פרק ד' דחלה לפיכך החמירו בקדש והא דקאמר בסמוך במזוקק לקדש צריכין לפרש דאיירי במי שאין לו אוכלים אחרים כי אם קדש א"כ אף בו זהיר הוא:

) ר"ש יודה לאבא שאול וכו'. כתב הרמב"ם בפירוש המשנה רש"א ירפה כדי שיבוא בהם המים אבל ת"ק אמר שהם טמאים גזרה שמא לא ירפה וכתב התי"ט אבל להטור סי' קצ"ח ר"ש אהדיח קאי ובמי שיהיה גם כן מרפה ולא סגי בהדחה בלבד ולפי זה פסק דלת"ק בריפוי בלבד סגי ומכל שכן בהדיח וכן כתב בש"ע שם סעיף כח ותמה הב"ח דלמה פסק כהטור במקום שהרמב"ם והרמב"ן חלוקים עליו ומסוגיא דשמעתין נראה מפורש כהטור דר"ש מחמיר דאם לא כן למה קאמר ר"ש ואבא שאול אמרו דבר אחד טפי הל"ל תנא קמא דר"ש ואבא שאול וכו' ועוד קשה כיון דר"ש בלא הדיח איירי מנא לן דר"ש יודה לאבא שאול דלמא טעמו דר"ש דבעינן מיהת שיכולין המים לבוא לשם דלא גרע מבית הסתרים ואף אם נדחוק ונאמר דר"ש ומחלוקתו קאמרו דבר אחד עם אבא שאול מכל מקום שמעי' דלהלכה בחדא מינייהו סגי דהא לית הלכתא כאבא שאול אלא כסתם מתני' דפרקין דמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה והוא הדין באדם דהא מדמי הש"ס אותן להדדי ואף על גב דמסיק הלכה כאבא שאול בבבלי לא משמע הכי וכן פסק הרמב"ם כסתם מתני' ומהכא שמעינן דאפילו לאחוז בכח שרי וכמו שכתב הפרישה ומבואי הט"ז והש"ך שם והא דכתב הש"ך דמתני' דמקוואות בדיעבד איירי אין נראה דהא בתרומה מטבילין אפילו לכתחלה כלי בתוך כלי והא דתנן במקואות האוחז וכו' לשון דיעבד אתי לאשמעינן דאפי' בדיעבד טמאין וזה פשוט:

מתניתא דר"מ וכו'. כתב הר"ש בפ' כ"ה דכלים דר"מ סובר שבידים טמאות אוחז בבית הצביעה משקים באחורי העריבה ואינו חושש שמא יגע במשקין שבאחוריו ויחזור ויטמאו העריבה ותניא בתוספתא כלי הקדש אין להם אחוריים ותוך ובית הצביעה וכו' א"ר יוסי מה זה לשון כפול כל שיש לו אחוריים ותוך יש לו בית הצביעה וכל שאין לו אחוריים ותוך אין לו בית הצביעה אחד קדשי המקדש ואחד קדשי הגבול לכך וכו' פירוש מה לשון כפול שאתה שונה ואין להם בית הצביעה דמשמע שאסור לאוחזו בבית צביעתו דלר"מ דאמר לידים טמאות שייך לשון זה שהכלי טהור ובקדש טמא דגזרינן בית הצביעה שאין בו משקין שמא יגע באחוריו שיש בו משקין אבל רבי יוסי בכהאי גוונא אפילו בתרומה גזר דלקודש כולו טמא אפילו תוכו מה שייך לשנות אין להם אחוריים ובית הצביעה שאסור לאוחזו בבית הצביעה כיון דתוכו נמי ואי הוה תני אין להם אחורים ותוך סגי בהכי אע"ג דלא תני בית הצביעה וכך היה ראוי לשנות כל שיש לו אחוריים ותוך כגון קדש אין לו בית הצביעה דאין לשנות שייך ביה בית הצביעה כלומר דאין בית הצביעה אלא לידים טהורות ואחד קדשי הגבול היינו לחולין שנעשו על טהרת קדש עד כאן לשונו ותימא מאי קמתמה ר"י דהלשון כפול דלמא קמ"ל דלקדש אם נטמא בית הצביעה גם תוכו טמא מה שאין כן בתרומה בשלמא לפירושי שבקונטרס והוא כפירוש הרמב"ם במשנה ניחא אבל לפירוש הר"ש קשה גם לדבריו לא ה"ל לרבי יונה למוקמי מתני' כר"מ דהא גבי תרומה איצטריך למתני בית הצביעה אפילו לרבנן שאם נטמא בית הצביעה אחוריים טהורין לכן נ"ל כדפרישית בקונטרס ואף שבבבלי מוקי לה בחולין שנעשו עט"ק י"ל דלא ניחא ליה לאוקמי כרבי יוסי:

שבעה זקנים וכו'. ואם תאמר מניינא למה לי הרי מונה אותן אחת לאחת ויש לומר דקמ"ל דשבעה הם שדרשו ז' פנים כל אחד בפסוק אשיר' וכיוונו לכל המ"ט פנים שהתורה נדרשת בהם:

כדרך שהנקיים תופסין בו. בבבלי בפרקין איתא רב אסי א"ר יוחנן מקום שנקיי דעת צובעין בו ופירש"י צובעין מטבילין ואוכלין בחרדל או בחומץ שחוקקין בשולי קערה קיבול לעצמו וגובה לו סביב ונותנין שם חומץ וחרדל וקשה הרי מפורש אר"י הכא בית הצביעה היינו בית האצבע ופירושו מקום שתופסין בו:

אוכלי תרומה זריזין הן וכו'. וקשה הא אמרינן לעיל בריש פרקין והדא היא מעלה אלא דבר וכו' הרי כל שלא גזרו משום דאוכלי תרומה זריזין הם לא מיקרי מעלה וכך כתבו תוספות בפרקין דף כ"ד ע"ב ולמה תחשיב שבקודש מתיר וכו' למעלה בפ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף