שיירי קרבן/גיטין/ח/ב

שיירי קרבן גיטין ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דרשב"א היא. בבבלי גרסי' א"ל כנסי שט"ח זה או ששלפתו מאחוריו קראתו והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך דברי ר' רשב"א אומר לעולם אינו גט עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטיך. ולא פירש הלכתא כמאן. מיהו נראה דפליג אירושלמי ומוקי למתני' כר'. מדפריך אמתני' כי א"ל הא גיטיך מאי הוי ה"ל כטלי גיטיך מע"ג הקרקע ומשני אימא כששלפתו מאחוריו. ואס"ד דמתני' איירי לבתר שנטלו הימנו אומר לה הא גיטיך פשיטא דמהני. ולכך מוקי לה בששלפתו מאחוריו ודלא כמ"ש בקונט'. ורש"י פי' שלפתו גרסי' בברייתא. והיינו משום דקשיא ליה א"כ מאי סייעתא מייתי מברייתא. ולפמ"ש אין אנו צריכין להגיה בברייתא גם בתוספתא ליתא. אלא דמייתי סייעתא דמתני' כשאומר לה הא גיטיך סגי וא"צ לחזור וליטלה הימנו דהא ר' הוא דסבר הכי ומסתמא מתני' כוותיה אתיא. ובל"מ כ' פ"א מה"ג ואם א"ל אח"כ הא גיטיך ה"ז גט. דין זה מוכרח בגמ' וליכא מאן דפליג עליה ע"כ והא ודאי ליתא דהא רשב"א פליג עליה וגם הירושלמי מוקי למתני' כוותיה. ובפ"ק דמכלתין דף ב' ע"א מבואר דר"י כרשב"א ס"ל ועמ"ש בקונט'. ובתו' שם בד"ה ור"י כרשב"א וכו' כתבתי להרמב"ן דמוקי משנתינו במדבר על עסקי גיטה איירי אף בפ"נ לא מהני אע"ג דעסוקים באותו ענין ע"ש. ואם תיקשי לך עד כאן לא מהני הכא מדבר על עסקי גיטה אלא באומר כנסי שט"ח זה אבל באומר סתם מהני א"כ בפ"נ מהני אף לתירוצא קמא תריץ רשב"א דקאמר לעולם אינו גט וכו' משמע דלעולם אינו גט אפי' מדבר על עסקי נתינה עד שיאמר בשעת נתינה הא גיטיך. ועיין במ"ל פ"ג מה"ג שכתב דתירוצא דהרמב"ן עיקר ע"ש. ואני הוכחתי בתו' פ"ק ה"א בד"ה ור"י וכו' דתירוצא בתרא עיקר ע"ש:

שמואל כהדא דר"א ופליג וכו'. הרשב"א כ' בחידושיו בסוגיין דשמואל מודה דארבע אמות קונות אלא דאיירי שנכנס הוא לתוך ד' אמותיה וכו' ע"ש. והה"מ פ"ט מה"ג השיב על פי' זה ע"ש. ולדידי קשיא הא הך ברייתא ודאי אמתני' קאי כדאמרי' בבבלי תנ"ה וכאן אמרי' שמואל כהדא דר"א ש"מ דאף שמואל אמתני' קאי ועוד קאמר ופליג ש"מ דסובר ד' אמות לא קנה וכמ"ש בקונט'. ואף שהרא"ש השמיט תיבת ופליג בחי' הרשב"א איתא. גם מ"ש הרשב"א דלא קאי שמואל אמתני' ע"ש. אין לשון הירושלמי משמע כן דהא רב אמתני' קאי ואף ד"א ושמואל אמתני' קאי ולשון המחוור שבכולן הכי משמע. והרא"ש כתב שיש לתמוה על הרי"ף דפסק כשמואל הא קיי"ל הלכה כרב באיסורי ועוד דהלכה כר"י נגד רב ושמואל וגם ר' יונתן ס"ל כר"י וגם תניא כוותי'. וגם הרשב"א תמה עליו. והוסיף להקשות אפירש"י אס"ד דשמואל אמתני' קאי ה"ל להקשות עליו מהא דתניא כל שקרוב לה מלו וכו' דאתיא כר"י ודלא כשמואל. ועוד הוסיף לתמוה על הרמב"ם והה"מ כ' לא נתבררו לי דברי רבינו בזה ע"ש ולענ"ד נראה דשמואל מפרש הא דתניא ובא הכלב ונטלו היינו שהוא רחוק ממנה יותר מפישוט ידים אינה יכולה לשמרו מן הכלב. והיינו דקאמר שמואל שיננא כל שתשוח ותטלנו זהו קרוב לה כלומר שהוא קרוב לה החמירו בגט דבעי' פישוט ידים ולא מהני ד' אמות. הלכך אתה תחמיר ביותר ולא תעביד עובדא עד שיגיע הגט לידה מיהו מודה דמדאורייתא מגורשת אם מונח תוך ד' אמותיה. והא דא"ר שמן בר אבא לדידי מפרשא לי דהכל בשמירה תלוי פליג אהא דאמרו משמי' דר"י כל שקרוב לה אפי' מאה אמה דליתא דלא הקילו בגיטין אדרבה החמירו בו כמ"ש תו' דף ע"ח ע"א בד"ה מקום וכו' ע"ש. וכן מוכח בסוגיין דשמעון בר בא בשם ר"י דבסמוך היינו רב שמן בר אבא המוזכר בבבלי ולא הזכיר מאה אמה כלל א"ו כמ"ש. גם פשטא דסוגיא דבבלי משמע דר"י פליג ארב ודלא כהרא"ש. וכן מפורש לעיל דר"י בעי פישוט' ידים כדאמר בשם ר' ינאי וכך מפורש בדברי הרי"ף ה"ד קרוב לה אר"י אמר שמואל וכו' והיינו כדר"י ור' יונתן וכברייתא דר"א והשתא אין מקום לכל מה שמקשה הרא"ש והרשב"א. גם מיושב שפי' קושית תו' דף ע"ח ע"ב בד"ה ר"י וכו'. וא"ת הא בבבלי פ"ק דב"מ מפורש דר"י אמר משום רבי ינאי דיש לה ד' אמות וי"ל משמיה דרבי ינאי קאמר ליה וליה לא ס"ל דהא בפרק קמא דבבא מציעא בירושלמי פליג ר"י וסובר במציאה אין לו ד' אמות ועיין מ"ש בסמוך בד"ה זו בגיטין. א"נ ד' אמות לאו דוקא דאל"כ צ"ל דהבבלי והירושלמי פליגי דהא לעיל בפרקין קאר"י משמיה דר' ינאי בפישוט ידים זהו קרוב לה. ועמ"ש לקמן בתוספות בד"ה רובה וכו' ומ"ש הרא"ש וכן מוכח מהא דאר"י לקמן היתה ידה עשויה קטפרס וכו' ופריך והא כי נפל לד"א דידיה נפל אלמא דקים ליה לש"ס דר"י אית ליה ד"א לענין גיטין ע"כ. וקשה אי בששניהן עומדים תוך ד"א של גט א"כ מאי פריך מד"א דבכה"ג אף ר"י מודה דאינה מגורשת אפי' מונח תוך ד"א שלה ואי בשאינו מונח תוך ד"א שלו אלא תוך ד"א שלה טפי ה"ל למפרך והא קרוב לה נפל כר"י דקיי"ל כוותיה ע"פ הדין ודוחק לומר דפליג שמואל אר"י (דלא כמסקנת הרא"ש) אלא ודאי ד"א דנקט לאו דוקא כיון דרוצה לפרוך מר"א דקאמר ד"א פריך נמי מד"א א"נ דוקא בכה"ג שכבר היה הגט בידה הוא דקמודה ר"י ד"א קונות אבל לא היה בידה בעינן שיהא קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו. וכ"מ ברמב"ם פ"ה גבי שני גגין הסמוכי' שיהא קרוב לה בפישוט ידים וגבי קטפריס כתב ד"א והדברים ברורים באין גמגום. ולא פליגי הבבלי והירושלמי כלל. וזה כוונת הרמב"ם שכ' היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהא קרוב לה ספק מגורשת. ובסמוך מפרש איזו היא מחצה למחצה. והטעם דבעינן נטירה והא לאו נטירה גמורה היא. היה קרוב לה דהיינו כדי שתשוח ותטלנו דמדאורייתא מגורשת דודאי נטירה היא אלא רבנן החמירו משום חומרא דגט וכדאמר שמואל ואת לא תעביד עובדא וכו'. לפיכך הגט פסול מדרבנן עד שיגיע לידה. ושניהם יכולין לשמרו וכו' זהו מחצה למחצה. אתיא כבבלי ודלא כירוש' דמסיק בסמוך פישוט ידים לשניהם אר"י בקורבה הדבר תלוי ובבבלי אמרי' שניהם יכולין לשמרו דהיינו פישוט ידים לשרהם כמ"ש זהו מחצה למחצה. ושאר דבריו ביארם הה"מ. וכל זה דלא כמ"ש הרשב"א והרא"ש והה"מ והר"ן וכל מעיין ישפוט בצדק דמקום הניחו לי לבאר כוונת הרי"ף והרמב"ם ועמש"ל פ"ו ה"ב בתו' בד"ה בחצר וכו':

כל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת מזונות משלו. פירש"י כתובות דף צ"ז ע"ב בד"ה כדר"ז דאמר בעלה חייב במזונותיה ואשמועינן מתני'. דדוקא בחייו משום דמעוכבת להנשא בשבילו אבל לאחר מיתה דדלמא גירושין הוו ומספיקא לא מפקינן ממונא. וכתב תו' זו היא מילתא דפשיטא דמספק שמא מגורשת גמורה היתה לא תוציא מזונות מן היתומים ע"ש. ול"נ דהדין עם רש"י דודאי סד"א שיהא לה מזונות גם מן היתומים דמוקמינן לה אחזקתה שהיתה ומספיקא לא מפקינן לה מחזקתה כמ"ש בקונט' קמ"ל דמיתומים לית לה וא"ת א"כ דאית לה חזקה למה לא יהיה לה מזונות גם מיתומים וי"ל ליתומים נמי אית להו חזקה אוקי ממונא בחזקת מריה. אע"ג דחזקת אשת איש עדיפא מהך חזקה כדמשמע בבבלי כתובות פ"ק דף י"ב ע"ב. מ"מ הכא גבי יתומים כיון דאנן טענינן להו ה"ל כברי ושמא וברי וחזקה עדיף משמא וחזקה א"נ כיון דתקינו רבנן כל הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה לית לה מזונות שהרי אינה יכולה לישבע על הודאי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף