שיירי קרבן/גיטין/ב/ה

שיירי קרבן גיטין ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חוץ מחש"ו. פירשתי בקונט' גבי שליחו' בעינן איש דשליחו' נפקא לך מויקחו להם איש וכו'. וכ"פ רש"י בסוגיין. ותימא הא שליחות בגט. ילפינן מדכתיב ושלחה מביתו כמפורש בבבלי רפ"ב דקידושין א"כ מנ"ל דבעינן איש וא"ל דגמרינן מפסח הא חולין מקדשי' לא גמרינן להחמיר בשליחות חולין כמפורש שם בבבלי ודוחק לומר כיון דשמעינן שליחות בחולין אמרי' נמי דבעינן דומיא דקדשים. ועיי' בבבלי בפרקין דף כ"ג ע"ב בתו' בד"ה מה אתם וכו' וצ"ע:

צריך שיניח וכו'. כפי' בקונט' כ"פ רש"י. ובעה"ע מאמר ז' כתב והדין סברא דרבוותא דכולהו ס"ל כשמואל דאמר והוא ששייר מקום תורף ומודה להא דרב הונא אבל ירושלמי ליחת ליה האי סברא דגרסי' התם ר"ה אמר והוא וכו' ר"י בעי והן הוא דכתב לה לשנוה וכו' ע"כ. נראה דמשמע ליה דשמואל לתרוצי קושית ר"י אתי ולית ליה הא דר"ה. ול"נ דאין זה מוכרח דאיכא לפרושי דשמואל מודה לרב הונא דבעינן גדול עומד ע"ג אלא דמחמיר נמי בהא אפילו בגדול עומד ע"ג תורף לא דגזרינן אטו איך גדול עומד ע"ג א"נ בשאין גדול עומד ע"ג מוקי שמואל למתני' הלכך דוקא טופס הוא דכשר דכי כתיב וכתב לה אתורף הוא דכתיב וכ"כ בעה"ע שם לפרש דברי שמואל לפום סוגיית הבבלי ואיני יודע מאי דוחקי' לחלק בין הבבלי והירוש' וצ"ע. ומדברי רש"י ותוס' בסוגיין נראה דסוברי' דשמואל פליג אדרב הונא וכ"נ פשטא דשמעתתא. ועיי' בחי' הרשב"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף