שיטה מקובצת/נדרים/פב/א

שיטה מקובצת נדרים פב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דאמר רב הונא כולי פרקין וכו'. לא שמעתי עיקר דברי רב הונא היכן. למה לי למתנא תוב וכו' דכיון דרבי יוסי פליג ברישא ובסיפא לא פליג ממילא ידענא דרבי יוסי מודי. והא לא מצינו למימר דתנא דברי רבי יוסי למימר דרבנן פליגי עלה כלומר דברי רבי יוסי ולא רבנן דכיון דאין פרנסתו אלא הימינו לכולי עלמא יפר הילכך דברי יוסי משנה יתירא היא דשמעינן מיניה דכולה מתניתין השנויין בכל הפרק רבי יוסי היא.

כל נדרים בעל מיפר. כללא לאו דוקא ולא בא להוסיף אלא הנאת פלוני עלי. וכענין הזה אמרינן בשלהי עבודה זרה כל שבזב טהור בגוי אינו עושה יין נסך ולא בא ללמד אלא זרק גוי. ולא מקשינן וכללא הוא כדמקשינן בקדושין על הא דתנן וכל מקום וכו' דאפילו על משנה שדרכה לדקדק יותר אמרינן בפרק בכל מערבין אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בו חוץ. שטה.

דקאמרה שתביא שלא נדרה אלא מבעלה שלא יביא שאינה רוצה שיהנה לה כל כך הימנו שיהא לוקח מהם פירות לצורכה דהיינו הנאתה על פלוני לכך לא יפר. עד כאן. פירוש.

ומתרץ מתני' דקאמרה שתביא אותה שנדרה ואמרה לבעלה פירות שתביא אתה ממדינה אבל אם יביאו אחרים לא נאסרה הילכך לא יפר דאפשר דהבאת אחרים או אפילו בהבאת עצמו ממדינה אחרת. ובדין הוא דהוה למיתלי איסורא דלא יפר משום דאפשר בהבאת אחרים אפילו מאותה מדינה כאשר הוא תולה ביביא לה הוא ממדינה אחרת אלא הימנו פירוש על ידי הבאתו יפר וסובר התלמוד דטעמא דיפר דכיון שהוא רגיל להביא ונדרה דרך הבעל להקפיד שנראה כמבזה הבאתו ועבודתו ומהאי טעמא מיקרו דברים שבינו לבינה ואם כן כל שכן כשאמרה שתביא אחר שבפירוש הזכירתו דיפר מהאי טעמא הילכך ליכא לאוקמי למתניתין כשתביא אתה והדרא לדוכתא מדסיפא דקא מייתי בעל ומהאי טעמא יפר כדפ' הוי רישא דמתיא היא או אחריני דכשתביא אתה ליכא לאוקמי דכל שכן הוא דיפר כדפ'. שטה.

הכי גרסינן ברוב הספרים: מדסיפא דקא מייתי בעל הוי רישא דקא מתיא איהי. ויש מפרשים מדסיפא באיסור כלומר למאי דס"ל ודאי סיפא בשאי איפשר להביא על ידי אחר אלא על ידי בעל דאי לא אפילו כשאין פרנסתו אלא ממנו אמאי יפר הא אפשר להביא על ידי אחרים אלא ודאי בשאי אפשר וכגון שאין מקיפו אלא על ידו הוי רישא שאי אפשר להביא אלא באיסור כלומר שנדרה הנאת פירותיו ואפילו תקנם היא בעצמה. והוא הדין דהוה מצי לאקשויי ליה בקוצר מסיפא לבד ולימא מדאמרינן יפר אלמא בשאי אפשר על ידי אחרים והרי זו כאלו נדרה הנאה לגמרי מפירות אותו חנוני. ולדבריך (אמ' ר') מאי שנא אין פרנסתו אלא ממנו אפילו היתה פרנסתו (ממנו אחר) מאחר יפר כיון שאסר הנאת פירות חנוני עליה. ומורי הרב זצ"ל פירש מדסיפא הנאת בעל מכלל דרישא הנאת חנוני ולא יפר דסיפא הנאת בעל הוא כיון דלית ליה פירות אלא מאותו חנוני. ומקצת פירושים ראיתי דגרסי מדסיפא דלא קמייתי בעל הוי רישא דקא מתיא איהי. וזו גירסא פשוטה יותר אלו היו רוב הספרים מודין לה. הרשב"א ז"ל. תוספתא נדרה שלא תטעום אחד מכל המינין בין מאכל רע בין מאכל יפה אפילו לא טעמה אותו המין מימיה יפר פירוש דנדרי ענוי נפש הוא. אמרה קונם פלפלין שאני טועמת גלוסקא שאני טועמת אפילו לא היה לה אותה המין מימיה יפר פירוש משמע דכל שאסרה עליה שום הנאה הרי זה זה מפר משום ענוי נפש אף על פי שאפשר לה בלאו ההיא הנאה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף