שיטה מקובצת/מנחות/פה/ב
שיטה מקובצת
מנחות
פה
ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
א] מאי הוי עלה. [פי' משום דהנך שנויין דשנינן שנויי דחיקא [נינהו] [לכן שואל] מאי הוי עלה האי בעיין [אי אמרי'] דבעבודה לא בעי חורש [בשניה בשעת זריעה] לעשות חרישה מיהו רש"י [פי'] דבשנה ראשונה נרה מלבד החרישה שבשעת הזרע ולא ידענא למה פי' כן:
ב] שוקעת ניר חציה הזורע חציה ניר חציה וזורע חציה:
ג] תיבות נמי הכי נמחק:
ד] מקלה כמין ג' סאין:
ה] בעי רבא. קשה למה בעי רבא הך בעיא גבי עצים כיון דמספקא בחדא ה"ה [באידך ואם יש לפשוט] בחדא ה"ה באידך וצ"ע:
ו] ולא ממה שנזרע:
ז] מביאין אנפקינין:
ח] אחת. נצטרכו להן אנשי לודקיא לשמן מיני:
ט] פלוני הלך לביתו ולא מצאו אמרו לו הרי הוא בשדה הלך ומצאו:
י] לו הן:
יא] מסקל. השליך האבנים מן הדרך הרגמ"ה:
יב] אני ששחקו בי היהודים:
יג] זהב. ס"א שמן:
יד] ואני אבוא עמך:
טו] לי תקלסוני:
טז] הזבלים כו' והתניא אין מביאין אנפקינין:
יז] קתני ובשניה:
יח] עבודה קודם:
יט] קתני בה שונה ותיבות לא חורש ולא ל"ש:
כ] עלה ת"ש דתניא:
כא] כגון שחרשה כולה בשנה ראשונה וזרע חציה ונר חציה ובשניה נר חציה שזרע בשנה ראשונה:
כב] שנה ושנה:
כג] כולה בכל שנה ותיבות בשנה שלישית נמחק:
כד] גדל כשיעור ותיבת בשנה ל"ש:
כה] בעלי מומין עובר בחמשה לאווין. הס"ד:
כו] ולא ממה שנזרע:
כז] אנפקינין:
כח] המעטירה. גליון. אבל בספרי[1] בפסוק זה[2] לא הזכיר ירושלים[3]:
- ↑ פרשת וזאת הברכה פיסקא שנה.
- ↑ "וטובל בשמן רגלו" (דברים לג כד).
- ↑ כוונת השיטה מקובצת להעיר דכל הכרח התוס' לומר שאין זה צור המעטירה אלא צור אחרת שהיתה בארץ ישראל הוא משום שהלך לירושלים ומשם לצור, ולגרסת הספרי דלא הזכיר ירושלים, אין הכרח שאין זו צור המעטירה.