רש"י/מנחות/פה/ב

רש"י מנחות פה ב

וברייתא קתני שונה:

הא לא קשיא. מתניתין דקתני נרה שנה ראשונה ולא קתני (ושניה חורש) ושונה היינו שכבר היתה עבודה שנה ראשונה ועכשיו נוחה ליגדל יותר וברייתא דקתני חורש ושונה וזורעה היינו משום שלא היתה עבודה קודם שנה ראשונה אבל מתני' אם [לא] היתה עבודה לא ידענא אם חורש ושונה בשניה אם לא דהא לא קתני לא חורש ולא שונה ומאי הוי עלה:

ניר חציה וזורע חציה. כגון שנרה כולה בשנה ראשונה וזרע חציה ובשניה ניר חציה וזורע חציה מה שנר בשנה ראשונה ובשנה שלישית זורע מה שנר בשניה ונר מה שזורע בשניה וכן יעשה מכאן ואילך בכל שנה נר חציה וזורע חציה ותפשוט מינה דבשניה זורעה בלא נרה והאי דאין זורעה כולה (בשנה שלישית) היינו לפי שאין כח בקרקע להיזרע כולה בכל שנה:

כמין שלשה סאין היתה. גדל בשנה כשיעור שצריך לקצור לצורך העומר:

קרנא דארעא. חתיכת שדה:

בעי רבי ירמיה. הא דקתני חיטין שהתליעו רובן פסולין:

ברוב חטה. שאינה פסולה עד שיתליע רוב כל חטה:

הקדישן. לצורך מנחות:

מהו שילקה עליהן משום מקדיש בעל מום. דהכי אמר רבי במסכת תמורה (דף ו:) שהמקדיש בעלי מומין לוקה:

אלא לח. לפי שלח אינו יכול לגרר ממנו מה שהתליע כמו היבש:

הקדיש. לעצים שהתליעו:

מתני' ולא מן מה שנזרע ביניהם. מן הזיתים שנזרעו זרעים ביניהם לפי שהזרעים מכחישים לאילנות:

אנפקטן. מה שלא נתבשל יפה:

אין מביאין מן הגרגרין. של זיתים שנפלו ונשרו במים ושהו בהם הרבה או שנכבשו או שנשלקו לפי שאין שומנם יפה יפה ענין אחר מן הגרגרים שנשרו אין מביאין מאותן זיתים שאין מוציאין שמנה אלא א"כ נשרו במים או שצריך לשולקן או לכובשן קודם שיוציאו שומנן:

גמ' פולמוסטוס. שליח עובד כוכבים:

צור. הוא שכונת עיירות שבארץ ישראל:

עוזק. שחופר סביב הזית כעין טבעת כמו עיזקתא:

הפשיל כליו לאחוריו. כמו שכיר עני:

והיה מסקל. השליך האבנים מן הפרדס:

לקלסו. לשבחו על שקנה להם כל כך:

יש מתעשר ואין כל. שנוהג בעצמו כעשיר ואין לו כלום:

מתרושש. ויש נוהג כעני ויש לו הון רב כגון זה שהיה עשיר גדול והוא עושה עבודת שדהו בעצמו כמו עני:

מפני

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף