שיטה מקובצת/ברכות/לג/ב
שיטה מקובצת 
ברכות לג ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ודאי דאמריתו משמיה דר' יוחנן הלכה כר' אליעזר ביום טוב שחל להיות באחד בשבת. משום דליכא אמצעיות אומר אותה בהודאה:
אטו כל השנה כולה עבדינן כרבי עקיבא דהשתא נעביד. פירוש דכיון דלא עבדינן כוותיה לעולם לא חשבינן פלוגתייהו לכלום ביום טוב. אבל אי הוו פליגי רבנן עליה דר' אליעזר כיון דעבדינן כוותייהו כולי שתא חשיבא פלוגתייהו:
ר' חייא בר אבא אמר נראין דברי ר' אליעזר וכו':
אמר רב יוסף אנן תקינו לן רב ושמואל מרגניתא בבבל ותודיענו משפטי צדקך. ואתיא כרבנן דאמרי דכוללה בברכה ראשונה [של חול] והכי נמי בתחלת ברכה הסמוכה לשלש ראשונות אמרינן לה וכן הלכה:
מתני' האומר יברכוך טובים הרי זה דרך צדוקים. פירוש אותם שהשפעת עליהם טובה והם שבעים מלשון ונשבע לחם ונהיה טובים. וזהו דרך צדוקים דמשמע שמפני שאמרה תורה ואכלת ושבעת הוא אומר שהשבעים יש להם לברך ולא האחרים ואינו כן. ואיכא דלא גרסי הכא יברכוך טובים דהתם במגלה הוא דגרסינן ליה משום דאיירי בדרכי הצדוקים אבל הכא לא איירי אלא מענין תפלה ולא גרסי אלא האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וכו' שאומר כך בתפלתו אב הרחמן שהגיעו רחמיו על קן צפור שצוית לא תקח האם על הבנים:
ומודים מודים כו'. פירוש כשהגיע בתפלתו למודים כופלו:
מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית. פירוש שאומר שחס על אלו יותר משאר מעשיו:
ואיכא דאמרי מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזירות. וכמו שהמלך גוזר ויש על העבדים לעשות כך יש לנו לעשות כל מה שצוה עלינו ואפילו המצות שהם גזירות ולא ידעינן טעמייהו כגון כלאים ופרה אדומה וכיוצא בהן. ועוד דטעמא דקן צפור לאו משום חמלה הוא דמאי שנא משחיטה שהותרה בהן ולאכול בשרן הילכך האומר כך טועה הוא:
אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב ומקלסין אותו בשל כסף לא גנאי הוא לו. ואמר הרמב"ם ז"ל לא אמר והיו מקלסין אותו באלף דינרי זהב שיהיה המשל בין מועט למרובה אלא החילוק בין כסף לזהב שהם מינין חלוקין לגמרי כך כל השבחים שאנו יכולים לומר אינן כלל ממין שבח ותהלות הבורא יתעלה כי גבהו ויקרו למעלה למעלה מאלה. והני מילי לאדכורי מעין שבחיה הילכך שתיקותא עדיפא לן אבל לספר נפלאותיו ונסיו וגבורותיו כל המוסיף הרי זה משובח וזהו כל ספר תהלים ותשבחות הצדיקים:
אמר ר' חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. פירוש כל ענין האדם אם יהיה עשיר או עני או ארוך או גוץ אוכם [שחור] או חיור או חכם או טפש חוץ מיראת שמים. ומצינו סיוע לר' חנינא מדאמרינן בנדה דמלאך הממונה על ההריון כו' כעור או יפה ארוך או קצר ולא אמר צדיק או רשע:
אטו יראה מלתא זוטרתא היא. דקאמר כי אם ליראה את ה' וכו':
לא קשיא הא דאמר מלתא מלתא וכופלה. משתקין ליה דדמי כשתי רשויות כהאומר מודים מודים:
הא דאמר פסוקא פסוקא וכופלה אחר כך. מגונה הוא דהוי אבל שתוקי לא משתקינן ליה. ויש שפירש הפך [עיין שם בתוספות ד"ה אמר פסוקא וכו']:
אמר ליה חברותא כלפי שמיא. פירוש שלא יכוין בתפלתו כאדם שמדבר עם הדיוט חבירו שאינו משגיח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |