שיטה מקובצת/בבא בתרא/מז/א

שיטה מקובצת בבא בתרא מז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קבלן אמרי לה מעיד ואמרי לה אינו מעיד כו'. ניחא ליה דלקיימו תרווייהו בידיה דכי אתי בעל חובו מהיכא דניחא ליה לשקול ואף על פי שזו השדה שהקבלן בא להעיד עליה זבורית שמא מלוה יחפוץ מן הזבורית דאיכא דניחא ליה בקרקע מרובה אף על פי שהיא זבורית מעידית וקרקע מועט כדאמרינן בבבא קמא הב לי זבורית טפי פורתא כו' ומלוה מהיכא דניחא ליה לשקול. רצה בבינונית רצה בזבורית כדאמרינן בפרק ארבעה אבות אם כן נעלת דלת בפני לווין דאמר אלו הוו לי זוזי הוה שקילת זבורית כדהשתא השתא אשקול כיוקרא דלקמיה מיהו בשדות בינונית אין בידו לברור אלא ביד הלוה ליתן לו איזו בינונית שירצה. אבל בזבורית נראה לי שביד המלוה לברור וליטול איזה מהם זבורית שיחפוץ בה לפי שנתנו ברירה בידו עד בינונית משום נעילת דלת כמו שנתנה התורה הברירה ביד הניזק עד מיטב. ואם השדה שהקבלן בא להעיד עליה עידית נראה דאפילו הכי נוגע הוא בעדות דסתמא קאמר תלמודא דאינו מעיד וטעמא דמלתא אף על פי שאין ביד המלוה לגבות מן העידית אולי יתפשר עמו המלוה לגבות לו מעט מן העידית מתוך שתיטב בעיניו ומתוך כך ינצל הקבלן ולא יגבה ממנו המלוה תחלה דלא ניחא ליה לקבלן לפרוע תחלה משלו ולמיקם בתר הכי בדינא ודיינא להפרע מן הלוה. עליות.

היכי דמי אי אתו בטענתא דאבוהון אפילו הנך נמי. פירוש אפילו בן אריס אף על פי שהחזיק שלש שנים כיון שאינו טוען שלקחה ממנו אלא טוען שירשה מאביו אין לו חזקה ואף על פי דהיכא שלא החזיק אביו כיון שהחזיק היורש ולא מיחה המערער הרי זו חזקה הא קיימא לן דבעינן עדים דדר ביה המוריש חד יומא דבהכי יש לשם אמתלא בקרקע לומר לקוחה היתה ביד אביו ואמתלא זו מסייעת לחזקה שהחזיק היורש לפיכך אינו צריך טענה הלכך בן אריס כיון שלא דר שם האריס חד יומא בחזקת שהיא שלו אלא בחזקת אריסות צריך טענה דהוה ליה כמי שלא ירד שם האריס כלל שהרי מחזיקים אותו שהיה יורד לשדה זו בחזקת אריסות ולפיכך לא מהני ליה בשדה זו חזקת שלש שנים. כן נראה לי. עליות.

לא צריכא דאמרי בפנינו הודה לו. בספרי הגאונים כתוב לא צריכא כגון דאמרי עדים בפנינו הודה לו. וקשה לרבוותא ז"ל על גירסא זו אם כן מאי שנא בן אריס דיש לו חזקה ואריס אין לו חזקה הא ודאי אריס נמי בדכותה יש לו חזקה כיון שהודה לו בפני עדים ועוד חזקה מאי עבידתא. ויש לומר דהכי פירושו לעולם בן האריס ובן אומן דיש להם חזקה כגון דאתו בטענה דנפשייהו וגזלן דאין לו חזקה מיירי באנפא אחרינא דלא משתכחא באריס ואומן ואף על פי שהודה בפני עדים לגזלן שהשדה שלו אין לו חזקה ואפילו הודאה וחזקה לא מהני ליה ואשמועינן רבי יוחנן דההוא דינא גופיה איתא בבן גזלן בחיי אביו שאם החזיק בה הבן בחיי אביו והודה לו הנגזל שמכרה לאביו דאין לו חזקה דכמו שמתיירא מן הגזלן שלא להודות לו מתירא שלא להודות לבן מפני שמתירא מן הגזלן ומילי מילי קא נסיב ומשמע לרבי יוחנן דקאמר דמשכח בגזלן ובן גזלן אין להם חזקה ולא מהניא להו הודאה אבל בן אריס ובן אומן והוא הדין אומן ואריס עצמו מהניא להו הודאה. כן למדתי פירושה מדברי רבינו חננאל ז"ל. ומכל מקום הא דקאמרינן הנך איכא למימר קושטא קאמרי משמע אפילו בלא עדים דאי בעדים פשיטא דהודאה קושטא היא ולא הוה ליה למימר הנך איכא למימר אלא הוה ליה למימר הנך ודאי קושטא קאמרי. ונראה בעיני מדלא קאמר בפנינו הודה לו בפני עדים וקאמר בפנינו הודה לו משמע שאפילו שלא היתה הודאה זו אלא בפניהם מהניא גבי אומן ואריס ולא תלינן ליה בהשטאה שאין תולין כיוצא בה בדברי השטאה כיון שהיה אוכל פירות ומחזיק בשדה בחזקת שהיא שלו ואותו מודה לו שהוא מחזיק ואוכל בדין הלכך אלו הודה בפני עדים אין צריך לומר אתם עדי וגם עכשו שהודה בפניו של אריס הוי הודאה ונאמן בן האריס לומר שהודה לו בפניו מתוך שיכול לטעון מינך זבינתה ואין זה יכול לומר משטה הייתי בך וכן כשהודה לאומן כיון שהכלי ביד האומן לא תלינן ההודאה בהשטאה וכן קבלתי מרבותי על מי שהודה ואמר שטר שבידי פרוע שאין צריך לומר אתם עדי ולא אמרו אתם עדי אלא במי שמחייב עצמו ואמר מנה חייב אני לך דמחוסר גוביינא הוא ומיהו אם טען ואמר כבר הודית לי ביני לבינך על שטר זה שהוא פרוע וזה אומר ודאי הודיתי לך אבל משטה הייתי בך נאמן מתוך שיכול לומר לא הודיתי לך מעולם. כך גירסת ספרי ספרד: אמר רבא פעמים שבן בן גזלן אין לו חזקה היכי דמי כגון דאתי בטענה דאבא דאבוה. פירוש שטען שהנגזל הודה לאבי אביו הגזלן. ואיכא דקשיא ליה כיון דקיימא לן טענינן ליתמי כו' כמו שהקשו בתוספות ונראה בעיני דמיירי כגון שלא החזיק בה אביו בן הגזלן שלש שנים הלכך לא הויא חזקה שהחזיק בה אביו שנה או שנתים כמו דר ביה חד יומא במוריש דעלמא דאלו בעלמא כשדר בה אביו יום אחד סתמא בטענת מקח היה דר בה אבל הכא בטענת אביו שהיה גזלן שהניח לו ולא בטענת עצמו היה יורד בה וגם זה אינו טוען שלקחה לא הוא ולא אביו אלא שבא בטענת הודאת הנגזל לאבי אביו הרי זו חזקה שאין עמה טענה אבל אם החזיק בה אביו שלש שנים כיון שהיה נאמן לטעון לזה מינך זבינתה טוענים ליורש מאי דהוה מצי אבוהון למטען ולישנא דרבא נמי הכי משמע שלא החזיק בן גזלן שלש שנים כיון דבן בן הגזלן מכח החזקה שהחזיק הוא עצמו קא אתי ולא אתי מכח חזקה דאבוה. ויש מפרשים כגון דאתי בטענה דאבא דאבוה היינו דכשאמר לו מה אתה עושה בתוך שלי הוא טוען שאני אביו היה דר בה דכיון דטען כן הרי הודה מכלל דבריו שאביו בטענת גזלן היה דר בה ואלו היה זה טוען שלא אמר לי אדם דבר מעולם הוה טענינן ליה שאביו לקחה אם החזיק בה אביו שלש שנים. ויש מפרשים כגון שבא בשם אביו בטענת אבי אביו שהודה לו הנגזל שהשדה שלו וכיון שאביו היה בא בטענת הודאה ולא בטענה דנפשיה ודאי לא לקחה מן הנגזל וכי אמרינן בן גזלן יש לו חזקה ואוקימנא לה בכגון דאמרי בפנינו הודה לו הא לאו הכי אין לו חזקה לאו לאפוקי בן גזלן היכא שטוען שהנגזל הודה לאבי אביו הגזלן דלא אתי בטענה אלא לאפוקי בן שבא בטענה. ויש להקשות על זה הפירוש מהא דאוקימנא דברי רבי יוחנן כגון דאמרי בפנינו הודה לו משמע דאי לא אתי בן בנו של גזלן בשום טענה אין לו חזקה ולא טענינן ליה שאביו לקחה אלא דוקא כשבא בטענת הודאה שהודה הנגזל לבן הגזלן. ואית נוסחא דכתיב בהו פעמים שבן גזלן יש לו חזקה והיכי דמי כגון דאתי בטענתא דאבא דאבוה דלא היה גזלן ואגלאי מילתא על ידי הודאה זו כי אביו של זה אפילו שהוא מוחזק בגזלן כשהוציא אותו מן שדה זו בחזקה כדין הוציאו. עוד יש לפרש כגון דאתי בטענתא דאבא דאבוה שלא הלה טוען אלא שאני אביו היה דר בה והניחה לבנו הגזלן שהוא הורג נפשות על עסקי ממון וזה בן הגזלן החזיק בה שלש שנים וכיון דאבי אביו דר בה חד יומא טוענים לו אף על פי שבאה ליד זה מיד הגזלן אביו שלא היתה לו חזקה. עליות.

היכי דמי גזלן אמר רבי יוחנן כגון שהוחזק כו'. רב חסדא אמר כו'. והלכתא כהדין תרין לישני ולא פליגי אהדדי שאם הוחזק בגזלנות על שדה זו ודאי שוב אין לו חזקה בשדה זו ומיהו בשאר שדות יש לו חזקה בין בשדות של אחר בין בשדה של זה מדקאמר כגון שהוחזק בגזלנות על שדה אחת אלמא בשדה זו דוקא שהוחזק עליה בגזלנות אין לו חזקה ואם הוחזק שהוא הורג נפשות על עסקי ממון אין לו חזקה בשום קרקע אף על פי שלא הוחזק עליה בגזלנות לפי שיראים מפניו למחות וכן פירש רשב"ם ז"ל. וקשיא לי דכשהוחזק בגזלנות על שדה זו יש לו חזקה בשאר שדות אלמא אין יראים מפניו למחות אף על פי שגזל שדה אחת כיון שאינו הורג נפשות אם כן אף בשדה זו שהוחזק עליה בגזלנות מאי טעמא לא מהניא הודאה דליכא למימר אי לאו דאודי הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור כיון דאמרת שאין יראים מפניו למחות ומסתמא הא דאסיקנא במילתיה דרבי יוחנן דבן גזלן אין לו חזקה אף על גב דאודי ליה בגזלן שהוחזק על שדה זו בגזלנות מיירי ולא כשהורג נפשות על הממון דהא רבי יוחנן גופיה מפרש עליה היכי דמי גזלן. ויש לומר להכי לא מהניא הודאה זו בשדה זו שהוחזק עליה בגזלנות לפי שיראים ממנו על אודות שדה זו כיון דאיכסיף נפשיה עלה וגזלה ואי לאו דמודה ליה הוה מסר נפשיה על שדה זו להתעולל עליו ואמטי ליה ולחמריה לשחוור. וכל חזקה דעלמא דמהניא ולא אמרינן בגזלנות נחת בה ונתיראו הבעלים למחות משום דכיון שלא נודע לנו שגזל שדה זו לא חיישינן לתרתי לומר שירד בה בגזל ושנתיראו הבעלים מפניו למחות. עליות.

וזה לשון הר"ן ז"ל: היכי דמי גזלן אמר רבי יוחנן כגון שהוחזק בגזלנות כו'. פירוש כגון שגזלה כבר פעם אחרת ומסתמא אף עכשיו בגזלה באה לידו. וליכא לפרושי דבשגזלה כשירד בה בפעם זו קאמר דאם כן מאי לישנא דהוחזק. ועוד דאם כן פשיטא דאין לו חזקה כיון שמתחלתו שלא בתורת מקח ירד והיינו טעמא דכל היורדים ברשות שאין להם חזקה. עד כאן לשונו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף