שיח השדה/שבת/צז/ב
דמחייב רבי אתולדה במקום אב כו'. תוס' לעיל ע' א' (ד"ה יכול) כ' תימא א"כ מנינא ל"ל וי"ל דאצטריך לפי שיש מלאכות שאינן חשובות כו' מיהו לקמן בהזורק משמע דתנינא לחלק כו' ע"ש. ויש ליישב דבמכילתא ויקהל אי' רבי אומר דברים הדברים כו' ואח"כ מביא מימרא דר' נתן בדף ע' דיליף חילוק מלאכות מלא תבערו ונ' דרבי ס"ל כר' יוסי דהבערה ללאו יצתה ולא מצי למילף מלא תבערו ויליף מדברים הדברים לחלק ושפיר פריך בהזורק אבל ר' נתן לטעמי' דס"ל הבערה לחלק יצתה וקרא דדברים הדברים לאשמעי' שכולן מלאכות חשובות כמש"כ התוס' ולכן קאמר יכול כו', ובזה יש ליישב קו' רע"א שכ' בחידושיו דף צ"ז ותימא איך קאמר לעיל ע' ב' הניחא אי ס"ל כר"י דאמר כיון ששגג בכרת כו' והרי גם ר"י לא אמר כ"א לרבנן דרבי אבל לרבי מודה ר"י דבעי עד שישגוג בלאו וכרת כמש"כ תוס' ס"ט א' ד"ה כגון וא"כ גם לר"י תיקשי לרבי דידע לשבת במאי ולמש"כ י"ל דהנה בת"י לעיל ס"ט א' כ' לא מצי למימר דידע לה בהבערה אליבא דר' יוסי דהא קתני לה במתני' בין ל"ט אבות, ולמש"כ דרבי סבר כר' יוסי (והאי דקאמר אלו ל"ט מלאכות י"ל שמכניס במקומה שובט או מדקדק כר' יהודא) א"ש דלרבי י"ל דידע לה בהבערה כר' יוסי אבל למשנתינו קשה:
עד דנפקא כו' קלוטה כו'. צ"ב מאי מהני קלוטה ס"ס לא נעשית מחשבתו דהא איהו להנחה גמורה נתכוין דאל"ה לא הי' צ"ל עד דנפקא כו' וצ"ע, ועי' רמב"ן ורשב"א בזה ועדיין צריך ביאור:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |