שיחה:בבלי/שבת/צז/ב

בקו' הגרע"א לדע' הרמב"ם מאי מק' רבינא אי להכא קבעי לה וכו'

ויש להקשות ע"ז מדברי הרשב"א דף צ"ח דמק' על מה שפירש"י דהברייתא קמ"ל דלא אמרי' קלוטה מדלא מחייב משום הוצאה, ומק' הרשב"א דדילמא מיירי שלא אמר כ"מ שתרצה תנוח, והוה כנתכוין לזרוק ח' וזרק ד' דפטור לדע' רש"י גופי'. וקשה למה תלה קושיתו רק על רש"י לשיטתו, הלא בין כך ובין כך מבו' בסוגין בהדיא דאין מקו' לחייב על קלוטה אלא באומר כל מקו' שתרצה תנוח.

מבי מדרשא

ובאמת עי' ריטב"א צ"ח. ד"ה מאי, דגם להסוברים דבנתכוין לח' וזרק ד' חייב, הכא פטור כיון שנח ברשות אחרת. ועוד עי' בחת"ס ד. ד"ה אבל, דכוונ' הרשב"א להק' דנוקי הברייתא כר"י, וצ"ב דבריו. בן עזאי (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה.

או דילמא היכא דבעי הא לא נח

ק"ק שסברא זו לכאורה שייכת אף בנתכוון לזרוק שמונה וזרק ארבע, ולכאורה עיקר החילוק הוא שבנתכוון לזרוק שמונה בכלל מאתים ומנה והתכוון לזריקה זו, אך הלשון "היכא דבעי הא לא נח" שייך אף באופן זה. ש"ס יידן (שיחה) 23:01, 13 ביוני 2020 (UTC)

ולאו היינו דאמר ליה כו'

מסקנת הגמרא שבאופן שנתכוון לזריקה אחת ועלתה בידו זריקה אחרת, פטור, שהרי לא התכוון שינוח במקום ההוא. ובפשטות תמוה מסוגיית הגמרא לעיל (עג.) איתמר נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע, רבא אמר פטור אביי אמר חייב כו' דהא קמיכוין לזריקה בעלמא. וצ"ב הרי כיון שנתכוון לזרוק שתים ע"כ לא נתכוון שינוח באותו מקום. ואם נחלק בין מרחק זריקתו לבין מקום הנפילה, הרי בסוגיין מבואר להדיא דהא בהא תליא, וכן מבואר מסברא. ואשר צריך לומר ע"כ שאביי ורבא איירו כשמתכוון לזריקה של שתים אך לא אכפת לו אם יזרק שמונה, ולכן מצד ההנחה כיון שלא אכפת לו הרי הוא כאומר כל מקום שתרצה תנוח וחייב, אלא שמכל מקום לדעת רבא נפטר הוא משום אינו מתכוון כיון שסוף סוף כוונתו היתה לזריקה של שתים. ש"ס יידן (שיחה) 23:01, 13 ביוני 2020 (UTC)