שיח השדה/שבת/עא/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רב נסים גאון רש"י תוספות רמב"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש שיח השדה |
תד"ה מאן. וליתא כו'. י"ל דד' רש"י דפלוגתא דר"ט ור"ע דלר"ט הוא חוב להביא ולהתנות אע"פ שאין לו ידיעה ולר"ע הוא רשות ולכן מדברי שניהן נלמד דא"ת לא בעי ידיעה אבל מ"מ כיון דלר"ע בלי הידיעה רשות וע"י הידיעה נקבע חובה א"כ הידיעה תחלק אבל לר"ט דגם בלי הידיעה חובה לא תחלק. ועי"ל בע"א דהנה מהרש"ל כ' י"מ מאן דפליג התם הוא ר' יוסי דס"ל התם דלית לי' תנאי בקרבנות וליתא דשמא דוקא גבי שנים שיביאו קרבן א' לית לי' אבל א' מביא קרבן א' בתנאי וכן מוכח מרבי גופא גם שיש לחלק כה"ג עכ"ל וכונתו לחלק בין א' לשנים ביאר אאמו"ר (שליט"א) זצ"ל דס"ל דגבי א' שמתנה הרי יש לו ידיעה שבודאי חייב אשם ולכך מקרי ידיעה ויכול להתנות אבל גבי שנים כיון שלכ"א אין לו ידיעה ודאית א"י להתנות עם חברו, ומש"כ וכן מוכח מרבי גופי' אין מובן שלא נזכר שם רבי ונ' ט"ס וצ"ל וכן מוכח מר"ע גופי' וכונתו דתנן בכריתות כ"ב ב' זה מביא א"ת וזה מביא א"ת דר"ע וע"ש בשטמ"ק בחי' וק' לר"ע אמאי אין מביאין שניהם אשם א' על תנאי וי"ל דאה"נ אבל בא לומר שאם מת א' מהם או הלך למדה"י שהא' מביא א"ת מיהו ק' אמאי אין מביא אשם ודאי עם מעילתו ויפטר לעולם וי"ל דאה"נ אבל אתא לאשמעי' שיכולין להביא א"ת דס"ד דמקרי ידיעה שכיון שיודעים שא' מהן אכל קדש לא מצי לאתויי א"ת קמ"ל ע"כ, ולכאו' למסקנתו מתורץ גם קושיתו הראשונה וי"ל דל"ד דהתם אם יכול להתנות עם חברו לא ירצה להביא א"ת שכך א"צ אלא להביא חצי אשם ועוד חצי דמי המעילה המועטת ואין עולה לשיעור אשם שלם אבל כשמתנה עם עצמו יתכן שאין רוצה להביא הדמים ואין חושש שיזכר אח"כ ויביא עוד אשם, ונ' דמשום קו' זו הראשונה לא ניחא לי' למהרש"ל תי' השמ"ק שהלך זה למזרח כו' דהא זה מביא וזה מביא קתני ודוחק לומר מביא כשיבא לכן מחלק בין תנאי א' לב' וכנ"ל, ובזה מיושב גם ד' רש"י דס"ל דר"ע בעי ג"כ ידיעה אלא דס"ל דזה מקרי ג"כ ידיעה אבל ק' מנ"ל דר"ט לא בעי ידיעה דילמא ס"ל ג"כ דסגי בידיעה זו אלא דס"ל דהוא חובה ור"ע ס"ל דידיעה כזו אין עושה אלא רשות, ונ' דצריך להבין סברת ר"ע למה אינה אלא רשות אם הוא ידיעה ונ' דס"ל דאע"ג דהוא ידיעה א"א לחייבו יותר מהידיעה וכיון דהידיעה רק שחייב אשם יכול להביא א"ת ואח"כ לא יוכל להתנות וא"כ ר"ט דס"ל שחייב להביא ולהתנות ע"כ ס"ל שא"צ ידיעה כלל דידיעה זו א"י לחייבו יותר מהידיעה כנ"ל, ובזה י"ל קו' הריטב"א כאן והמג"א סי' א' סקי"א עמש"כ רש"י כאן ול"ד לא"ת דספק חטאת כו' והק' מה מקשה רש"י הא בחטאת לכו"ע בעי ידיעה כדא' בשמעתין ועפמש"כ מיושב דהא ר"ט ל"פ אר"ע דזה מקרי ידיעה אלא דס"ל דאשם לא בעי כלל ידיעה אבל בחטאת דבעי ידיעה מודה דזה מקרי ידיעה ויהא רשות עכ"פ להתנות [ואין להקשות מחטאת העוף הבא על הספק דהתם שאינו לכפרה כו"ע מודו דיכול להתנות כדא' כריתות ז' ב'] ומש"כ מהרש"א בשמעתין דמאן דבעי ידיעה היינו חכמים דפטרי מא"ת לא הבנתי דהא חכמים ילפי שם מקרא דל"ש באשמות א"ת וא"כ ל"ש להתנות ומה זה ענין לידיעה וצ"ע, והרמב"ן והרשב"א והרז"ה כאן ורשב"ם בשטמ"ק כריתות כ"ב ב' כ' דמאן דבעי ידיעה תחלה היינו ר' יוסי [ודברי הריטב"א קצת צ"ע שהביא ראי' דר"י ס"ל דבעי ידיעה והרי זה מפורש בכריתות ז' ב'] מיהו מאן דלא בעי ידיעה מודו דהיינו ר"ט ור"ע והא דלא כתבו דהוא ר"ש משום דר"ש אמר שם גם גבי חטאת ובשמעתין מבואר בהדיא דמאן דלא מצריך ידיעה מודה בחטאת, ולכאו' ק' מנ"ל לגמ' דר"ט ור"ע מודו בחטאת וג' מחלוקות בדבר דילמא כר"ש ס"ל [והא דר"ע אמר זה מביא וזה מביא דילמא כהשטמ"ק שהלך זה למזרח וזה למערב], ונ' דבקה"י (ח"ז סי' מ"ט) הק' בהא דכתובות מ"ה א' חטאו עד שלא נתמנו ר"ש פוטר וביאר הרמב"ן משום דכיון דגם הידיעה גורמת החיוב והידיעה היתה אחר שנתמנה נפקע החיוב הראשון ע"ש והק' הא במתני' דכריתות מבואר דר"ש לא בעי ידיעה כלל ותי' דגם ר"ש בעי ידיעה אלא דס"ל דזה מקרי ידיעה כיון שבודאי א' מהן חייב וכן מצאתי בשטמ"ק כריתות שם בחדושים שכ"כ כמה ראשונים אבל גבי תנאי עצמו מודה ר"ש שא"י להתנות וזה להיפך מסברת מהרש"ל דלעיל [וצ"ע בשבועות י"ט גבי ב' שבילין פוטר ר"ש משום שאין זה ידיעה והרי שם איכא ידיעה באותו אדם שממ"נ הי' חטא ואפ"ה אין זה ידיעה וכ"ש בב' אנשים ואולי ידיעת טומאת מקדש שאני אבל לקמן בשבועות מדמינן לה להדדי לענין ספק ידיעה ע"ש וצ"ע] ולפ"ז ר"ט ור"ע ע"כ פליגי אדר"ש דהא לא מצריכין ידיעה מיהו בחטאת דכתיב או הודע מודו, ולפ"ז א"ש דכולהו אית להו או הודע, מיהו בהגהות הגר"א בשמעתין כ' דבזה פליגי ר"י ור"ש ומשמע דלר"ש באמת א"צ ידיעה כלל וצ"ע:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |