שיח השדה/שבת/כט/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מעבר לתחילת הדף
תד"ה ובלבד. דלא הוי פ"ר. אבל הר"ן בפ' גה"נ גבי בת תיהא הוכיח מכאן דבאיסוה"נ שרי דשא"מ אף פ"ר ע"ש, וצ"ב מ"ש איסוה"נ מכל האיסורים, ונ' דהנה טעם פ"ר דהוי מתכוין כיון שא"א בע"א כמ"ש רש"י בסוכה ל"ג ב' ותוס' ביומא ל"ד ב' וזה שייך רק במעשה אבל באיסוה"נ שהאיסור ההנאה אין זה הנאה כיון שאין רוצה בזה [וזה טעם הערוך דפ"ר דלא ניחא לי' מותר גם במעשה דודאי הוי כאינו מכוין לזה] ואע"ג דא"כ באיסוה"נ יש להתיר גם לר"י י"ל דלר"י דכל מעשה שאדם עושה אפי' בלא כונה אסור גם כשנהנה בלי כונה אסור אבל לר"ש דצריך כונה רק פ"ר הוי ככונה א"כ בהנאה ל"ש זה:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |