שיח השדה/שבת/ו/א
תד"ה מידי כו' המוציא כו' מיפטר. צ"ע דהא לבן עזאי דמהלך כעומד חייב במוציא מיד שיצא וכ"כ התו"י לעיל ה' ב' ד"ה הא ולכך נקט מעביר דגם לפי האמת פטור לבן עזאי:
בגמ' מודה בן עזאי בזורק. למש"כ תוס' לקמן צ"ט ב' ד"ה א"ד דזורק י"ל דגרע אפשר דלא פסק הרי"ף כב"ע ולא הביא הך מימרא אלא לאשמעי' דבזורק נמי פליגי, ושם לא רצה לפשוט מדברי אמוראים, וע"ע עירובין צ"ח א' דמוקי מתני' כב"ע ועי' ק"נ:
זו היא רה"י כו'. וכ' התוס' ואע"ג דבפ"ק דעירובין כו' לא התיר ר"י אלא עד י"ג אמה ושליש היינו מדרבנן כו' וע"כ צ"ל כו' כדמוכח בפ"ק דעירובין כו' ושם פירשתי והק' רעק"א בגליון הש"ס דכאן מיירי מדאורייתא הא קתני הכא ונותן לחי מכאן כו' וזהו ע"כ מדרבנן דמדאורייתא לא צריך ללחי דב' מחיצות דאורייתא.
והנה בעירובין ו' א' ת"ר כיצד מערבין כו' הא בדלתות מיערבא כו' וכ' התוס' משמע דמסיק דאף בדלתות לא מיערבא וא"כ איירי ברה"ר גמורה רחב י"ו אמות ולזה כיונו התוס' כאן שכ' ושם פירשתי ונ' דודאי הא דמתיר ר"י כאן ע"י לחי מכאן כו' היינו ע"כ באינו רוחב כ"א י"ג אמה ושליש ומיהו ע"כ ס"ל לר"י דמדאורייתא שרי אפי' ט"ז אמה דב' מחיצות דאורייתא דאי ג' מחיצות דאורייתא למה מתיר כאן הא לחי וקורה אינו אלא היכר וע"כ דב' מחיצות דאורייתא ומותר אף בט"ז אמה ולכן מתיר כאן מדרבנן בי"ג ושליש וזהו דקמהדרי לי' רבנן אין מערבין רה"ר דב' מחיצות הוא רה"ר וממילא לא מהני עירוב אף לי"ג ושליש דלחי וקורה אינו אלא היכר וזה ראיית התוס' דר"י מתיר אף רה"ר גמורה מדאורייתא ולכך התיר מדרבנן ע"י לחי וקורה בי"ג ושליש דליכא למימר לר"י דלחי וקורה משום מחיצה כדמוכח מברייתא דידן כמש"כ התוס' בסוף דבריהם:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |