שיח השדה/ברכות/סד/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
לך לשלום. עי' מש"כ בזה בבה"ל ספ"ד מביכורים בס' דרך אמונה[1]:
- ↑ ז"ל רבנו שם בד"ה בואכם בשלום:
לפנינו במשנה הגירסא באתם לשלום ובקדושין ל"ג ב' הגי' בואכם לשלום אמנם בחולין נ"ד ב' הגי' כמו שהעתיק רבנו וכבר העירו על גי' רבנו ממ"ש בברכות ס"ד א' הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי יתרו שא"ל למשה לך לשלום עלה והצליח דוד שאמר לו לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנא' ואתה תבא אל אבותך בשלום הרי מבואר דלחי אין לומר בשלום אלא לשלום עי' הגהות בן ארי' ותוס' אנשי שם מש"כ בזה.
אמנם באמת נ' דחז"ל לא הקפידו אלא על לשון הליכה דכתיבי קראי ולא על ל' אחר עי' ר"ה כ"ה א' בא בשלום רבי ותלמידי ובנזיר י"ט ב' אם יבא בני בשלום ובירו' פ"ג דברכות ה"א גמרת לצאת תבא בשלום ובברכות ס' א' יבקש רחמים שיצא בשלום ובסנהדרין י"ב א' יצאו בשלום ובשבת י"ב א' ושבתו בשלום ובמ"א (כ"ב י"ז) ישובו איש לביתו בשלום ובש"ב (ט"ו) שובה העירה בשלום וביומא ס"ו ב' אהא בשלום אני ואתה (וכ"נ במהרש"א שם שכ' דלא אמר ל' הליכה משום דלחי אומרים לך לשלום ע"ש) ובתענית ט' ב' ליזלו רבנן בשלמא ושם צ"ע שליזלו הוא ל' הליכה ושמא דוקא בלה"ק יש קפידא וע"ש בגליון דגי' הע"י לשלמא.
ובזה מיושב קו' האמרי נועם פ' ויצא בפ' ושבתי בשלום אל בית אבי שהקשה למה אמר בשלום ולא לשלום וכן הק' על מש"כ ה' יברך את עמו בשלום ונשאר בקושיא ולהנ"ל א"ש.
ובזה מיושב גי' הא"ח שהביא בא"ר סי' ר"ל דגריס בגמ' מודה אני לפניך שהוצאתני בשלום וכשם שהוצאתני בשלום כן תוליכנו בשלום ותסמכנו בשלום ותמה ע"ז שהרי אין לומר לחי בשלום אלא לשלום ולהנ"ל א"ש הכל.
אך יל"ע הא דמייתי הגמ' גבי הנפטר מן המת יאמר לו לך בשלום שנא' ואתה תבא אל אבותיך בשלום ומה ראי' מהתם התם לא מיירי בלשון הליכה ובזה גם בחי אין קפידא וי"ל דביאה דהתם הליכה היא שהרי הכונה שיבא אל בית עולמו לעוה"ב א"כ הכונה כאן שהולך אל אבותיו לג"ע אבל כל הני ביאות דגבי חי הכונה שעצם הביאה היא בשלום כמו אם יבא בני מן המלחמה בשלום וכן כל הני וכן הכא בואכם לשלום היינו שבאתם לכאן בשלום ולכן אין קפידא בזה והשי"ת ישפות שלום לנו ה' יברך את עמו בשלום. ע"כ.