שיחה:בבלי/ברכות/סד/א
לסיומא דברכות[עריכה]
תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב וכו'. הרה"ק ר' מרדכי מנסכיז זצ"ל ביאר: "אין להם מנוחה" מחמת שאין להם עייפות, כי רק בדבר שיש בו טרחה שייך בו ענין מנוחה, אבל אצל הצדיקים העובדים את השם יתברך מאהבה אין בהם עייפות, וממילא אינם צריכים מנוחה ע"כ.
והגאון רבי שלמה זלמן ווירמש זצ"ל אב"ד פולדא. בהספד שאמר על הגאון ר' יוסף שטיינהרט זצ"ל והגאון ר' משה יילפרין זצ"ל שנדפס בקובץ מוריה (שנה י' קו' א - ב ע' עח - פ) מבאר הענין דת"ח אין להם מנוחה עפ"י דברי חז"ל ביבמות (צז ע"ב): אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב אגורה באהליך עולמים וכי אפשר לאדם לדור בשני עולמות, אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא יה"ר שיאמר דבר הלכה משמי בעה"ז, דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעה"ז שפתותיו דובבות בקבר. א"ר יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירה מאי קראה וחיכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים כיון שנותן אדם אצבעו עליו מיד תוסס, אף ת"ח כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם שפתותיהם דובבות בקבר ע"כ.
וכיון שאומרים בעוה"ז כל הזמן שמועות בדברי תורה בשם התלמידי חכמים. א"כ שפיר אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב וכו' ע"ש עוד ודפח"ח.
ויש להוסיף עוד בענין זה, דהנה עה"פ הנ"ל וחכך כיין הטוב וגו' כתב רבינו החיד"א בספרו חומת אנך (על שה"ש) וז"ל: וחכך כיין הטוב וכו'. ארז"ל שהאומרים שמועה משם אומרה שפתותיו דובבות בקבר. ואפשר בהקדמה שכתבנו בפסוק "ישקני", שטבע היין, דאפי' סתום וחתום בחבית במרתף, בזמן דריכת הענבים אפי' רחוק מאד, היין שבחבית מתנועע מעצמו כל זמן שהיין בכחו עד ג' שנים, וזה שאמר: "וחכך כיין הטוב", שהוא בכחו ומתנועע בעת דריכת הענבים מעצמו, כן הולך לדודי, שאתה אומר שמועה משמו, דובב שפתי ישנים, שפתותיו בקבר, ומהיין תשכיל דאהני להזכיר שם בעל השמועה להיות שפתותיו דובבות מעין דוגמא ליין עכ"ד.
ובגמ' מנחות (פז, א) איתא: כשם שהדיבור יפה לבשמים, כך דיבור רע ליין וכו' ע"כ. וכתב בספר בן יהוידע (שם) וז"ל: נ"ל בס"ד הטעם שהדיבור פועל ביין, כדי שהאדם יקח מוסר מזה לענין הדבור, והוא מ"ש הגאון חיד"א ז"ל בחומת אנך (פרשת מטות) וז"ל: שמעתי דלא יפלא האדם איך מדבר בעוה"ז השפל למטה ועושה דבורו רושם למעלה, הלא תראה היין שהוא במרתף והוא מונח בחבית סתומה, בעת שדורכים הענבים אף שהוא רחוק מאד, היין שבחבית מתנועע והיא פלא, ומזה נקח ראיה על הדבור שהוא פועל למעלה עכ"ל.
על כן עשה השי"ת טבע ביין שפועל בו הדיבור, כדי שירגיש האדם ללמוד על פעולת הדיבור מטבע היין, אך הפועל שפועל הדבור ביין לרוע ולא למוטב לרמוז בזה עוד, שאם ישתכר ביין יהיה רע לו בחלק הדיבור, דהיינו שיוציא מפיו דברים שיהיה לו רעה בהם. ומה שעשה השי"ת בשמן להפך, שהדבור יפה לשמן, מפני שטבע השמן הוא הפך היין, דהשותה יין ואינו רוצה שישתכר בו יאכל אחריו שמן, מפני שהוא מעכב ההבל של היין לבלתי יעלה לראשו וישכרנו, גם עוד סגולה אחרת יש לבטל כח שכרות היין למשוח מצחו בשמן, ובזה פירשו המפרשים ויין ישמח לבב אנוש, ואם תרצה שלא תשתכר בו אז תעשה להצהיל פנים משמן, ולכן עשה השי"ת בשמן הפך היין, שזה הדיבור רע לו וזה יפה לו, להורות כי השמן הוא נגדיי ליין, וכדי להנצל מרעת היין ישתמש בשמן עכ"ד ודפח"ח. והוא דבר נפלא בהבנת הקשר בין יין הנסחט מענבים, והקשר בין הענבים ליין לדברי תורה שאדם מוציא מפיו.
ומכל זה אנו מבינים את הכוח של הדברי תורה שמחדש הת"ח בעוה"ז, שהם גורמים שאין לו מנוחה בעוה"ב ג"כ וככל הנ"ל ודו"ק היטב. פניני הדף היומי (שיחה) 16:19, 3 באוגוסט 2021 (IDT)