שיח השדה/ברכות/כג/א
שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת. וכ' התוס' וע"כ מטעם אויר הוא דאי לית בהו אויר כלל לא היו מצילין דהוי כמו אוכלין שגיבלן בטיט שמק"ט באהל המת עכ"ל משמע לכאו' מדבריהם דבעי שיהא אויר בתוך הכלי ולא שימלא כל הכלי וכן גבי כלי שהוא כליין משמע דבעי שיהא אויר טפח מלבד מקום התפילין אך לא יתכן לומר כן דא"כ גבי מצילין באהל המת אם מלא כל הפכין עם אוכלין לא יציל וזה דבר שלא שמענו ועוד דגבי אוכלין שגבלן בטיט אפי' יש שם הרבה אויר נמי לא חייצי שאין זו כלי ואפי' אויר יותר מטפח עי' זבחים ג' ב' [הגה"ה מאאמו"ר זצ"ל: אין זה פשוט עי' שבת צ"ה ולענין צ"פ מחלוקת ע"ש] וגם לשון הגמ' עושה להם כמין כיס טפח משמע דלא בעי טפח מלבד מקום התפילין.
ונ' דדברי התוס' מתפרשים ע"פ התוספתא כלים ב"ק פ"ז והמיעך שבחבית אין מצילין צ"פ ואם יש בהן טע"ט מצילין (כ"ג הר"ש בפ"י) ופי' הגר"א דלא חשיבי כלי וע"י פ"ט חשיבי עוד שם ואם הי' כלי קטן ואין בו טע"ט וכפאו על פיו אינו מציל ופי' הגר"א דכפוי כיון שאין בו חשיבות בעינן שיהא בו טע"ט ואז חשוב להציל ומבואר מזה דכל היכא שאין בו חשיבות כלי מ"מ אם יש בו טע"ט מציל ומכל הני מתבאר נמי שא"צ אלא שחלל הכלי יהא בו טפח ומקום האוכלין שמונחין בתוכו אינו ממעט, וזהו ראיית הגמ' בשמעתין דהא חזינן דבכלי חשוב אע"פ שאין בו טע"ט נמי מציל וזהו ג"כ כונת התוס' שכתבו אלמא משום אויר הוא וכונתם משום אויר כלי דהיינו משום שהוא כלי שיש בו אויר ולדוגמא הביאו מאוכלין שגבלן בטיט דהתם אע"פ שיש בו אויר כיון שאין בו אויר כלי אינו חשוב ושם י"ל דאפי' אויר טע"ט אינו חוצץ דמ"מ שם כלי בעינן אלא בכלי שאינו חשוב בעינן טע"ט, והנה זה פשוט שאין כונת הגמ' לדמות תפילין לטומאה דהתם ודאי גבי טומאה אף כלי שהוא כליין חוצץ דלא מצינו נ"מ וכן גבי תפילין א"צ ג"כ גדרי כלי כמו גבי טומאה דבודאי כאן יציל גם כפאו על פיו [עי' רשב"א סוף פירקין גבי גלימא אקמטרא] אלא הכי מדמה דגבי תפילין כלי שהוא כליין לא חשיב דהוי גנאי כמניחן ע"ג קרקע כמו שפירש"י וגבי טומאה מאי דלא חשיב התם כלי בעינן טפח ומ"מ כלי חשוב סגי בפחות מטפח וה"ה כאן: