פתח עינים/ברכות/כג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


פתח עינים TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ועד כמה א"ר זביד עד פרסה פירש"י ועד כמה יכול להעמיד עצמו מנקביו שיהא מותר להתחיל בתפלה. והנה לענין הדין דעת רש"י נראה כדעת הרי"ף דיכול להעמיד עד פרסה מותר לכתחלה להתפלל. אמנם נראה דגירסת רש"י כגירסא שלפנינו דגרסינן אבל אם יכול להעמיד על עצמו תפלתו תפלה דהוי כדיעבד. ועם כל זה מפרש שאלת ועד כמה כלומר עד כמה יכול לעמוד שיהא מותר לכתחילה. וגם בס' האגודה פסק כהרי"ף. וכן ראיתי בס' אור זרוע קצר כ"י שכתב וז"ל הנצרך לנקביו אל יתפלל ותפלתו תועבה ואם יכול להשהות עצמו עד פרסה מותר ועוד האריך בפנים עכ"ל הרי דפסק מותר דמשמע לכתחילה כדעת הרי"ף. וכן היא גירסת הרשב"א בתשובותיו סי' קל"א ומוכח דסבר הרשב"א כהרי"ף דאם יכול להעמיד עצמו עד פרסה מותר לכתחילה ועמ"ש מרן בב"י סי' צ"ב. גם רבינו ירוחם נתיב ג' חלק ד' כתב וז"ל ודוקא שאינו יכול לעמוד על עצמו בלא יציאה עד כדי מהלך פרסה אבל יכול לעמוד מותר לכתחילה כך פשוט בברכות וכ"כ רי"ף. והתוספות כתבו דאפילו יכול לעמוד אסור אבל אם התפלל תפלתו תפלה עכ"ל ומשמע דדעתו ז"ל כמו שכתב תחילה בסתם ובפשיטות:
ועלה מן האר"ש דדעת הרי"ף ורש"י והרשב"א ואור זרוע ורבינו ירוחם והאגודה דאם יעמוד עד פרסה מותר לכתחילה. ואם יעבור זמן תפלה כתב הרב מגן אברהם שם סי' צ"ב דיש לסמוך על הרי"ף בזה וכתב הרב אליה רבה וכן נ"ל שראיתי באגודה שפסק כרי"ף עכ"ל וכבר נתבאר כמה גדולים דסברי כהרי"ף והכי מסתברא דיש לסמוך עליהם אם יעבור זמן תפלה. ומה שכתב הרב אליה רבה לעיל דהרב ב"ח פסק כהרי"ף וז"ל כתב ע"ת וכו' ולא דק דדוקא לגירסת הרי"ף דגריס בש"ס מותר לכתחילה דפסק הב"ח כוותיה כתב הב"ח וכו' עכ"ל דבריו קשים שהרי הרב ב"ח פסק כהרא"ש וש"ע כמו שיראה הרואה. ואחר זמן בא לידי ספר אליה זוטא ומשם באר"ה דט"ס נפל בס' אליה רבה וצ"ל למטה ע"ש .

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף