שיחת אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/ד

למה חג שבועות מכונה "עצרת" בלשון חכמים

בפרשת אמור כותב הרמב"ן, וזה לשונו:

עצרת היא. עצרתי אתכם לפני. כשר שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן ליפטר אמר בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, שקשה עלי פרידתכם. לשון רש"י. ודברי אגדה הם בויקרא רבה. ועל דרך האמת, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ויום השביעי הוא שבת, ואין לו בן זוג, וכנסת ישראל היא בת זוגו, שנאמר ואת הארץ, והנה היא שמינית. עצרת היא, כי שם נעצר הכל. וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה'. ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות, כימי עולם. וקדש יום שמיני, כשמיני של חג. והימים הספורים בינתים, כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג. והוא יום מתן תורה, שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן. וזהו מאמרם שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב, ותשלומין דראשון הוא, כי הוא אצילות הראשונים, ואינו כאחדות שלהם. ולכך יזכיר בפרשת כל הבכור, בשלש רגלים, חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות שבעת ימים, ולא יזכיר השמיני, כי שם אמר יראה כל זכורך וגו'. והנה זה מבואר. נועם (שיחה) 01:31, 9 במאי 2021 (IDT)