שיחה:רש"י/יבמות/ב/א

רש"י ד"ה בתו

רש"י אומר שכשהמשנה מדברת על 'בתו' מדובר על בתו מאנוסתו ולא בת חוקית. כי בת חוקית כבר ממוסגרת תחת 'בת אשתו'.
בחולין (יא) עוסקת הגמרא במקור לדין 'רוב' בהלכה. אחרי מספר נסיונות מסיקה הגמרא ש'רוב' נלמד מכך שהורגים את 'מכה אביו'. כשכל הידיעה שהאבא הוא אביו היא מהדין 'רוב בעילות אחר הבעל'. הגמרא מנסה לדחות: אולי אביו ואמו היו בתחילת ההיריון כלואים בבית האסורים יחד, כך שאין זה 'רוב בעילות' אלא כל בעילות, ונשמט המקור לדין 'רוב'. אך מבטלת אפשרות זו: כי אין אפוטרופוס לעריות, ולכן תמיד קיימת אפשרות שנבעלה לסוהר וכדומה.
מה שיוצא בשורה התחתונה - מוכח בגמרא שם שאין שום אפשרות לייחס מישהו לאביו, בלי הכלל ש'רוב בעילות אחר הבעל', אם הייתה אפשרות תאורטית כזו - לא היה מקור לדין רוב.
נשאלת השאלה איך יכולה אם כן להיות ערוה של 'בתו מאנוסתו' שנדון בה בבית הדין - הרי שם אין בעל, ואין רוב בעילות אחר הבעל... שי עולמות (שיחה) 20:28, 8 במרץ 2022 (IST)

זו כמדומה קושיה הידועה בכינויה "קושיית העצי ארזים", פעם שמעתי את זה, יש תירוץ של החתם סופר. לא זוכר מהו. שאלה קשה. דף היומי זאגער (שיחה) 21:13, 8 במרץ 2022 (IST)

ראו: שו"ת חת"ס אבן העזר ח"א סי' עו (ד"ה ואחר כותבי זאת). השתתפו בעריכה והגהה! "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 21:17, 8 במרץ 2022 (IST)

הוספתי עכשיו דברים בזה בדף המראי מקומות שלנו לדף זה. השתתפו בעריכה והגהה! "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". מערכת (שיחה) 21:57, 8 במרץ 2022 (IST)

שם

ברש"י הנ"ל בתו מאנוסתו - העיקר שאינה מאשתו שנישאת לו ומה לי אם נאנסה או שנתרצית לו, ואפשר דלאו דוקא? שי עולמות (שיחה) 22:41, 8 במרץ 2022 (IST)

שם

עוד כתב רש"י שם דבתו מאנוסתו לא ילפי' מקרא דאשה ובתה כיון דאשה משמע ע"י נשואין, ולכאורה ק' דא"כ היכי ילפי' מינה נמי חמותו ואם חמותו ואם חמיו כמש"כ רש"י שם, הלא בהנך אשתו היא ה"בתה" והערווה האסורה עליו מחמת כך דהיינו חמותו ואם חמותו ואם חמיו היא האשה וא"כ תיקשי אמאי קרי להו אשה והלא לא שייך בהו כלל עניין נישואין דכל שהיא אם אשתו בין ע"י נישואין לחמיו ובין שלא ע"י נישואין לחמיו - חמותו היא וכן גבי אם חמיו ואם חמותו, (וביחס אליו עצמו בכלל לא שייך לישנא דנישואין דמה לו ולחמותו). שי עולמות (שיחה) 22:41, 8 במרץ 2022 (IST)

רש"י ד"ה ואשת אחיו מאמו

שמת ונשאה אחיו מאביו "שהיתה נכרית אצלו" ומת בלא בנים "ונפלה לפני יבם זה לייבום" אסורה לו לפי שהיתה אשת אחיו מאמו.
יש להעיר, חדא, מדוע דוקא כאן הוסיף רש״י שהיתה נכרית אצלו, הרי בכולם היא נכרית אצלו.
ועוד קשה מדוע האריך לפרש שנפלה לפני יבם זה ליבום ולא כתב כן אצל השאר. (משתמש:דב״ש)