שיחה:משנה/פאה/ג
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משנה ד[עריכה]
נלענ"ד די"ל שהמחלוקת במשנה ד׳ מקבילה למחלוקת במשנה א׳, בית שמאי סוברים כרבי יוסי ובית הלל סוברים כחכמים (וכן להפך). --מושך בשבט (שיחה) 23:28, 7 בפברואר 2021 (IST)
- אם כנים דבריך זו שאלה, כי כידוע בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והגמרא שואלת פעמים רבות ורבי פלוני סבר לה כבית שמאי וכיו"ב, ונצרכת לומר רבי פלוני אמר לך לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה. ש"ס יידן (שיחה) 23:31, 7 בפברואר 2021 (IST)
- לגופה של "שאלה", אני רציתי ליישב שדעת בית הלל רלוונטית דווקא לעצים שהם סוג גידול שונה מאשר התבואה ולכן דעת ב"ה שאינם מפסיקים, אך עדיין יש מקום לומר שבצלים וירקות כיון שיש ביניהם דמיון כלשהו ומאידך הרי זה גידול אחר יש כאן יותר צורה של הפסק ולכן נחלקו בזה חכמים ורבי יוסי. לאחר מכן ראיתי בתפארת ישראל (אות כב) שכתב וז"ל: ולא דמי לתבואה בין הזתים במשנה א' דהתם דרך בני אדם לזרוע בין האילנות משא"כ הכא. הרי שאף הוא נזקק לשאלתך ויישבה באופן אחר. ש"ס יידן (שיחה) 23:36, 7 בפברואר 2021 (IST)
- שוב ראיתי שאף הרע"ב כתב שטעמו של רבי יוסי משום זרע אחר שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, והיא היא. ש"ס יידן (שיחה) 00:01, 8 בפברואר 2021 (IST)
- ייש"כ,ראיתי שהמלאכת שלמה כותב: "בחולין בפ' ראשית הגז (דקל"ז) שמעי' מינה דאע"ג דר' יוסי דייק בעלמא לישנא דקרא לקט קציר ולא לקט קטוף מודה הוא במידי דאורחיה בקטוף כגון בצלים ושומים דקטוף שלהן זהו קצירן. דהא מחייב פאה בבצלים ואע"ג דאינו קוצרן במגל ומרבה לה מקרא דתניא קציר אין לי אלא קציר עוקר כגון עדשים מנין ת"ל לקצור. תולש כגון פולים מנין ת"ל בקוצרך ע"כ. ופי' בערוך טעמא דר' יוסי דס"ל הואיל והירק פטור מן הפאה וכל ערוגה לבדה אין מצטרפות ע"כ. ובירוש' ר"פ מפרש טעמא דר"י משום דאין דרך בנ"א להכניס בצלים בין הירק ומש"ה מפסקי. ורבנן סברי כיון דבצלים מכניסן לקיום הוא וירק אין מכניסו לקיום בטלה ערוגת ירק לגבייהו וכאוירא חשיבא" --מושך בשבט (שיחה) 00:05, 8 בפברואר 2021 (IST)
- שוב ראיתי שאף הרע"ב כתב שטעמו של רבי יוסי משום זרע אחר שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, והיא היא. ש"ס יידן (שיחה) 00:01, 8 בפברואר 2021 (IST)
- לגופה של "שאלה", אני רציתי ליישב שדעת בית הלל רלוונטית דווקא לעצים שהם סוג גידול שונה מאשר התבואה ולכן דעת ב"ה שאינם מפסיקים, אך עדיין יש מקום לומר שבצלים וירקות כיון שיש ביניהם דמיון כלשהו ומאידך הרי זה גידול אחר יש כאן יותר צורה של הפסק ולכן נחלקו בזה חכמים ורבי יוסי. לאחר מכן ראיתי בתפארת ישראל (אות כב) שכתב וז"ל: ולא דמי לתבואה בין הזתים במשנה א' דהתם דרך בני אדם לזרוע בין האילנות משא"כ הכא. הרי שאף הוא נזקק לשאלתך ויישבה באופן אחר. ש"ס יידן (שיחה) 23:36, 7 בפברואר 2021 (IST)