שונה הלכות/אורח חיים/תרכח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דיני סוכה תחת סוכה
א סוכה שתחת סוכה העליונה כשרה אם אינה למעלה מעשרים אמה מגגה של תחתונה עד סככה [אע"פ שהיא למעלה מכ' מהקרקע] והתחתונה פסולה בין אם העליונה תוך כ' או למעלה מכ' מגגה של תחתונה דכתיב בסוכת ולא בסוכה שתחת הסוכה ודוקא כשהעליונה. סוכה כשרה דהיינו שיכולה לקבל כרים וכסתות על קרקעיתה שהיא גג התחתונה שהאדם מניחן כדי לישן עליהן ואדם יושב שם ואוכל סעודתו ואפי' אם הגג מתנענע כשמשתמשין שם דאל"ה פסולה העליונה ואין זה סוכה תחת הסוכה וכן אם אין בין העליונה לתחתונה י' טפחים או שאין לעליונה רק סכך בלא דפנות כגון שנעץ ד' קונדסים על גג סוכה התחתונה וסיכך על גבן או שאין בדפנותי' ז' על ז' רוחב שיעור הכשר סוכה או שחמתה מרובה מצילתה כשרה התחתונה אם צילתה מרובה מחמתה דכל שאין עליונה ראוי' לסוכה לאו סוכה תחת הסוכה היא חוץ מלמעלה מב' דאע"ג דעליונה פסולה נחשב סוכה תחת הסוכה כנ"ל (ס"א וסק"א ב' ג' ד' ה' ו' ז' ובה"ל ד"ה העליונה ושה"צ).
ב ובאופנים הנ"ל שהתחתונה כשרה אז אפי' אם העליונה למעלה מכ' אמה מגגה של תחתונה כשרה התחתונה ולא אמרי' מה שכנגד סכך פסול נחשב כמי שאינו כיון שבעצם אין הסכך הזה סכך פסול אלא שהוא למעלה מכ' [אך אם העליונה אין עשוי' לצל בענין שפסולה משום תולמ"ה י"ל דהתחתונה פסולה דנחשב מה שכנגד הסכך פסול כמאן דליתא] ואם התחתונה היתה חמתה מרובה מצילתה ורק בצירוף עם סכך העליונה יהא צילתה מרובה צריך שלא יהא סכך העליונה גבוה מהארץ למעלה מכ' אמה ואז כשרה התחתונה בין שהעליונה היתה גבוה י"ט וראוי' לקבל כרים וכסתות ובין שלא היתה גבוהה י"ט ואין יכולה לקבל כו"כ ואם היתה העליונה בעצמה צילתה מרובה מחמתה ועשוי' כדין שניהם כשרים (ס"א וסק"ח ט' ובה"ל ד"ה וה"מ ושה"צ).
ג העושה סוכתו בראש העגלה אף שמטלטלת ואינה קבועה כשרה ולכן הסוחרים יכולין לעשות סוכה בעגלות שלהן שקורין ביידי"ל וכשרה אפי' בשעה שהולכת עם הסוסים ובלבד שיהא בתוכה גבוה י"ט ורוחב ז"ט בלי הגלגלים וגם צריך שיקשרנה שם בחוזק שתהי' יכולה לעמוד ברוח המצוי' בארץ דאל"ה פסולה (ס"ב וסק"י ושה"צ).
ד וכן העושה סוכתו בראש הספינה במקום גבוה שהרוח שולטת שם אם לא קשרה בחוזק כלל ואינה יכולה לעמוד ברוח מצוי' דיבשה שאיזה רוח שיבא יעקרנה פסולה אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצוי' דיבשה אפי' אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצוי' דים כשרה ואפי' בשעה שהולכת על הים (ס"ב וסקי"א י"ב י"ד).
ה סמך ראשי הקנים על ראש הגמל פסולה לפי שאין לה קבע שהגמל ילך מכאן ויפול כדלקמן סי' תר"ל דין י"ח אבל אם עשה כל הסוכה ע"ג הגמל שעשה הדפנות בין חטוטרותי' וסיכך על גבן כשרה ואין עולין לה ביו"ט שאסור להשתמש ביו"ט בבע"ח וכן אם עשאה בראש האילן שתיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך כשרה ואין עולין לה ביו"ט שאסור להשתמש ביו"ט במחובר כמ"ש בסי' של"ו ואפי' אין לו ביו"ט רק סוכה על בהמה או אילן מסיק בבכורי יעקב דאסור לו לעלות [ואם עבר ועלה בי"ט בכל גווני יצא יד"ח ועי' פמ"ג] ואפי' אם הסוכה הוא על הארץ אלא שהקנים של הסכך מסומכין על האילן אסור לעלות לה בשבת ויו"ט שמא ישתמש בהסכך שיניח שם חפציו או שיתלה בו שום דבר ונמצא משתמש במחובר ואפשר דבזמנינו שאין רגילין בכך מותר לעלות לתוכה אף בשבת ויו"ט ועי' במחה"ש ומ"מ לכתחלה אין לסמוך את הסכך על האילן שאין מעמידין את הסכך לכתחלה אלא בדבר הראוי לסיכוך כדלק' סי' תרכ"ט דין י"ט ואם נעץ קונדסין באילן וסמך הסכך עליהן מותר אף לכתחלה (וע"ל סי' תרכ"ט דין י"ט דעת החזו"א בזה דאין להקל רק אם האילן הוא קרקעית הסוכה) (ס"ג וסקט"ו ט"ז י"ז י"ח ושה"צ).
ו ואם עשה מקצת קרקעית הסוכה ומקצת דפנותי' על ראש האילן ומקצת קרקעיתה ומקצת דפנותי' על דבר אחר וסיבך על הדפנות אם היא עשוי' בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת על הדבר אחר ולא תיפול עולין לה ביו"ט בסולם שלא על דרך האילן וצ"ע ואם לאו אין עולין לה ביו"ט דכיון דסמיכתה על האילן נמצא כשנכנס לתוכה משתמש באילן (ס"ג וסקי"ט כ' כ"א ושה"צ).
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |