יד אפרים/אורח חיים/תרכח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים תרכח

(במג״א ס״ק ב׳) נרשם בטעות וצריך להיות הציון לעיל וה״מ שיכול׳ כו׳ וכסתות של עליונה וגם ס״ק ג׳ נרשם בטעות וצ״ל לעיל אם העליונה למעלה מך׳ כצ״ל:

(ס״ק ו׳) ואפשר בזה״ז שאין רגילות כו, דאף אם יניח לא מיקרי משתמש במחובר כמ״ש סי׳ של״ו אינו מובן שהרי הרא״ש אוסר מהאי טעמא דשמא יניח אם כי ע״כ ס״ל דמיקרי משתמש בתחוב׳ לי׳ והיה לו לומר דלא גזרי׳ שמא יניח כיון דבזה״ז אין רגילין להניח ולא גזרי׳ בכה״ג ומרא׳ בכוונת דבריו עפ״י מ״ש בסי׳ של״ו שדעת הרא״ש באם נוטלין מן האילן לא מקרי משתמש במחובר רק הטעם דאסור להניח נר על האילן ביו״ט שמא יעלה על האילן כדי ליטלו והק׳ ע״ז מדברי הרא״ש שבכאן דס״ל דאסור ליטול חפץ מעל האילן כו׳ ולכאורה אינו מובן דדלמא גם בזה האיסור שמא יעלה על האילן צ״ל דהתם א״ש דאסור להניח על האילן שמא יעלה עליו ליטלו וחדא גזירה הוא משא״כ כאן אם באנו לאסור משום שמא יעלה כו׳ הו״ל גזירה לגזירה דהא באמת אינו מניח רק דנגזור שמא מניח ושמא יעלה הו״ל גזרה לגזרה ומזה מוכיח דאף אי לא גזרינן שמא יעלה אסור להניח משום משתמש במחובר והכיח בקושיא ודעת ה״ה באמת הוא כן דאסור משום משתמש במחובר וכדי שלא יקשה עליו ממ״ש הרא״ש להוכיח מהא דקושרין חבל בפרה כ׳ המג״א לחלק דדוקא אילן שדרך תשמישו ליטול ממנו ולהניח ע״ג אבל בהמה אין דרך תשמישו בזה ע״ש ולפי״ז גם לפי ההוכח׳ שמוכיח המג״א מהרא״ש דכאן דליטול ממנו הוי משתמש במחובר ג״כ צריך לחלק בין אילן שדרך תשמישו כו' ובין בהמה דאל״כ מקשי על הרא״ש דכאן מהא דקושרין חבל בפרה וע״כ לחלק דאילן דרך תשמישו הו״ל משתמש במחובר והנה בלשון הרא״ש שכ׳ גזירה שמא ינוח חפצו על הסכך מ״ל דלאו ברגילות תליא מילתא רק דגזור שמא כשנתת לו לעלות אם יארע שיצטרך להניח חפצו ויניח יהיה משתמש במחובר אך בלשון ה״ה מבואר שהיו רגילים להניח ואם כן י״ל אם כוונת הרא״ש כן דגזרה שמא יניח כו׳ משום שהוא רגיל כן אבל אם אינו רגילות מה״ת לחוש לזה ולפי״ז נראה דאתי שפיר דברי המג"א וחסר בדבריו מלת ועוד וכצ"ל ואפשר בזה"ז כו' ולא גזרינן שמא יניח על הסבך ועוד דאף אם יניח כו' וכוונת דבריו דמתחלה מייתי דברי הרא"ש ויש לפרש דלאו ברגילות תליא אלא גזרה הוא שמא יארע כן וקצת קשה לומר כן דמה"ת נמציא גזרה בזה שיעשה כן דהא קמן שאין רגילות לעשות כן ואין לגזור בשביל איזה מאורע דלא שכיח ולזה מייתי דברי ה"ה שכ' שהרי רגילים כו' וכיון דבזמנם היו רגילים בזה שפיר גזרו שלא לעלות שמא יעשה כרגילות להניח שם כו' וע"ז כ' וכיון שהעיקר האיסור מחמת שמא יעשה כרגילות ממילא דבזה"ז שאין אנו רגילין שרי ולא גזרינן שמא יניח על הסכך (ומ"ש המג"א לא אסר משום דבר שבמנין כו' סי' קי"ז הוא כמו מאמר מוסגר מוקף בין שני חצאי עיגול כאשר נמצא בדברי המג"א כמה פעמים) ושוב כ' ועוד דאף אם יניח לא מיקרי מסתמא במחובר כמ"ש סימן של"ו ר"ל דשם מבואר מההיא דקשירת חבל בפר' שמותר מוכרח לחלק דלא מיקרי הנחה משתמש במחובר אא"כ דדרך תשמישו בכך ליטול ממנו ולהניח על גבו וכיון דבזה"ז אין רגילין להשתמש בזה דמי לקשירת חבל בפרה שמותר וכיון דמחמת משתמש במחובר אין חשש אין לחוש לשמא יעלה באילן דמה"ט אסור להניח נר על האילן ביו"ט דהתם שייך גזרה שמא יעלה כיון שהניח הנר משא"כ כאן שבאמת אינו מניח רק שיגזור שמא יניח ושמא יעלה הו"ל גזרה לגזרה וכמש"ל בדברי המג"א סימן של"ו והיינו דדייק המ"א בלישנ' וכת' דאף אם יניח לא מיקרי משתמש במחובר ולא קאמר דאין לגזור שמא יניח דמותר להניח אך כוונתו כמ"ש דלהניח באמת ודאי אסור אף דליכא משום דמשתמש במחובר מכל מקום אסור להניח משום גזירה שמא יעלה באילן ולכך כתב דעכ"פ לא מיקרי משתמש במחובר שאם היה אסור משום משתמש חדא גזירה היא וכיון שמחמת זה אין איסור שוב בכאן שבאמת אינו מניח מותר ליכנס לסוכה דנגזר שמא יניח ושמא יעלה היא גזרה כן נלענ"ד נכון ובאמת אף לא (נגיה) בדברי המג"א מלת ועוד גם כן יש לכוון דברי המג"א עפ"י מ"ש אך יותר קרוב להוסיף מלת ועוד שבזה יבואו הדברים מתוקנים היטב ונכון בעזה"י:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.