שואל ומשיב/ו/יח

שואל ומשיב ‏ ו יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה שתיתאה סימן יח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין אין אונס בגיטין.

ראיתי במלמ"ל פי"א ממכירה ה"א שהביא בשם המהר"ם אלשקר בשם הריב"ש דאף אם נאמר דיש טענת אונס בגיטין דוקא שנתקיים כמו שהתנה רק שהי' אנוס עד"מ באומר הרי"ז גיטך אם לא באתי ופסקי' מברא דאז באמת הוא לא בא והי' ראוי לומר דשמי' מתיא ונתבטל הגט אף דלא נתקיים התנאי כיון דבאונס לא נתקיים אבל בביטול התנאי כגון שאמר הרי"ז גיטך אם באתי ועכבוהו עכו"ם בע"כ ולא הניחוהו לבא או שאמר הרי"ז גיטך אם לא באתי ואנסוהו והביאוהו דאז נתבטל הגט באונס ולזה אף שנתבטל הגט באונס עכ"פ לא נתקיים התנאי ונתבטל הגט אף שבאונס הי' סוף סוף הא נתבטל הגט אף שהי' באונס אין כאן גט ומינה דבד"מ כל שנתבטל התנאי אף שהי' באונס אין כאן חיוב ע"ש ולפע"ד תמוה דין זה דהרי אמרו בגיטין דף למ"ד ההוא דא"ל אי לא פייסנא לה עד תלתין יומין להוי גט אזל פייסא ולא אפייסא אמר ר"י מי יהיב לה תרקבי דדנרי ולא אפייסה איכא דאמר אמר ר"י מידי תרקבי דדינרי בעי למיתב לה הא פייסה ולא אפייסא הא כמ"ד יש אונס בגיטין הא כמ"ד אין אונס בגיטין וקשה טובא דהא כאן עכ"פ נתבטל התנאי והוה כאומר הרי"ז גיטך אם באתי ולא הניחוהו עכו"ם לבא דהרי לא קיים התנאי שהי' צריך לפייסה ולתת לה תרקבי דדנרי ואז הי' מקרי מקיים התנאי אף שלא נתפייסה כמ"ש התוס' וכל שלא נתן הרי לא קיים התנאי וא"כ אף שהי' באונס שלא רצתה להתפייס מ"מ עכ"פ לא נתקיים התנאי ונתבטל התנאי אף שהי' באונס ואף שיש אונס בגיטין מ"מ עכ"פ לא קיים התנאי ומהראוי להיות גיטו גט אף למ"ד יש אונס בגיטין ובשלמא ללישנא בתרא דאמר מידי תרקבי דדנרי בעי למיתב לה והוה אונס בגיטא שפיר דלא הוה גיטא אף דלא נתקיים התנאי מ"מ כיון דלא בעי למיתב תרקבי דדנרי א"כ מה דפייסה חשוב קיום התנאי אף שלא נתן לה תרקבי דדנרי מ"מ הוא פייסה במה דאפשר ונאנס ושפיר חשוב אונס אבל ללישנא קמא דצריך ליתן תרקבי דדנרי וכ"ז שלא נתן לא קיים התנאי ואף שיש אונס בגיטין עכ"פ לא קיים התנאי ולמה אמר דס"ל אין אונס בגיטין וצ"ע. וראיתי בר"ן שכתב על דברת התוס' דמינה שמעינן דהאומר שדי נתונה לך אי לא מפייסנא לפלוני ופייסו בכל מה שיכול לפייסו ולא אפייס דפטור דדוקא בגיטין כיון דאין אונס בגיטין אבל בד"מ דיש אונס הרי אנוס ולפמ"ש המלמ"ל אף למ"ד יש אונס בגיטין הוה אונס כל שלא קיים התנאי אף דהוה באונס מ"מ נתבטלה המתנה אף שהי' באונס וצ"ע כעת כי לא נתחוורתי היטב בחילוקו של הריב"ש והמהר"ם אלשקר כי אין ספרים אתי כעת אח"כ חפשתי בשו"ת הריב"ש ולא מצאתי החילוק הזה ועיין בסי' צ"ח צ"ט ובסי' ר"כ שמפלפל מענין אונס בגיטין ומביא הסוגיא דאי לא מפייסא ואינו מחלק בזה וצ"ע אי' מקומו ועיין בש"ך חו"מ סי' כ"א שהאריך בענין פלוגתת ר"י ור"ל אם יש אונס והביא הירושלמי מקדש אני לך ע"מ מכניסך ביום פלן וארעו אונס ונחלקו ר"י ור"ל אם מהני אונס בגיטין וקידושין או לא ולשיטת הריב"ש צ"ע שלא שייך בזה אונס בגיטין וקדושין ועשו"ת רלב"ח סי' ק"כ וגם הוא העתיק איזה דברים משו"ת הריב"ש בענין אונס בגיטין מה שלא מצאתי וגם הוא כתב כפי מה שהועתק לו כמ"ש בעצמו וצ"ע. והנה לפע"ד הי' נראה להסתפק בענין משפטי התנאי' דבר חדש דאם התנה על מנת שיהיה כך וכך אם הכוונה שכל שלא בטל הדבר בידים אף שלא נעשה התנאי סגי ועיקר הכוונה הי' שמחויב לקיים התנאי כל שאפשר ומכ"ש שלא יבטלו בידים אבל כל שלא יכול לקיימו סגי או דלמא דתלוי בקיימו ולא קיימו ולפע"ד נראה דבזה נחלקו ר"י ור"ל באונסא אי כמאן דלא עביד או כמאן דעביד דהיינו ר"י ס"ל אונסא כמאן דלא עביד והיינו דבעי שיקיים התנאי בפועל וכל שקרה אונס שלא קיים עבר על התנאי ור"ל ס"ל כמאן דעביד היינו דלא הי' הכוונה רק שיעשה אם יוכל ולהפליגו בדברים נתכוין ולכך כל שאירע אונס הוה כמאן דעביד ויתכן יותר למאן דגרס כמאן דלא עבר ור"י ס"ל כמאן דעבר דהיינו שר"ל סובר דכל שלא קיימו התנאי אף שהי' באונס הרי עבר ור"י סבירא לי' דסגי כל שלא ביטל התנאי והרי עכ"פ לא ביטל ולולא דמיסתפינא דלא לחכו עלה בבי מדרשא הייתי אומר דזה תלוי במחלוקת ר"י ור"ל בקיימו ולא קיימו וביטלו ולא ביטלו דאם נימא דביטלו ולא ביטלו והיינו דהתורה אמרה דעובר על לאו וכל שבידו לקיים העשה הרי העשה הוה כמו תנאי דאינו עובר על הלאו רק כל שלא קיים התנאי ואם כן אם נימא דתלוי בביטל ולא ביטל והלאו מתלא תלי וקאי כל שלא בטלו אם כן גם בתנאי בני אדם כל שלא ביטל בידים אף שעובר עליו ולא קיים העשה בכ"ז אינו בטל המעשה ולמאן דס"ל דקיימו ולא קיימו כל שלא קיים העשה אף שלא עבר וביטל בידים חייב וה"ה לענין קיום התנאי והנה גם שבוש הגרסות בזה דרש"י ותוס' גרסו דר' יוחנן ס"ל ביטלו ולא ביטלו ואם כן גם כאן גרס אונסא כמאן דלא עבד כל שלא ביטל בידים ור"ל ס"ל כמאי דעבד אבל לגרסת הרי"ף והרמב"ם דר"י ס"ל קיימו ולא קיימו וכמו כן גם כאן אונסא כמאן דלא עבד דעכ"פ לא קיים בפועל ור"ל ס"ל ביטל ולא ביטל והוה כמאן דלא עבד אף שלא קיים כנלפע"ד ברור.

ובזה נלפע"ד ברור לישב מ"ש הקצה"ח להקשות לר"ל דס"ל דאונסא רחמנא חייבי' נמי אמרינן אם כן האיך אמרו בגיטין דף ע"ה הר"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ע"מ שתניקי את בני מת האב או הבן אינו גט ואמאי הא אין לך אונס גדול מזה ואף לרשב"ג הוא משום דלהרווחה קא מכוין והא לא אצטריך אבל אונס לא מקרי כמאן דעבד ובירושלמי תלה באמת לפלוגתא דר"י ור"ל בפלוגתא דרשב"ג ורבנן אך להש"ס דילן מבואר דפליגי אי להרווחה קמכוין או לצעורה ואם כן קשה על ר"ל ע"ש שהאריך בזה. ולפמ"ש א"ש דהנה כבר כתבתי דלכך הוה אונסא כמאן דעבד משום דלא נתכוין רק להפליג בדברים שלא יעבור על התנאי וישתדל בקיום התנאי אבל כל שאין ביכלתו לא אסיק אדעתי' שיבטל עי"ז המעשה ולפ"ז זהו בכל התנאים אבל בגט אם נימא דלצעורה קמכוין שוב נתכוין בודאי לקיום התנאי וכל שהי' אונס לא נתקיים התנאי ומעתה דברי הירושלמי והש"ס דילן בחדא מחתא מחתינהו דלרבנן דס"ל לצעורה אף לר"ל ל"ש אונס כמאן דעבד ולרשב"ג דס"ל דלהרווחה שוב באמת פטור דהו"ל אונס ואונס כמאן דעבד לר"ל. ובזה נלפע"ד לישב הא דהקשה האגודה בהא דתקן הלל שיהי' חולש ללשכה ולמה הוצרך לכך והא אין לך אונס גדול מזה ואונסא כמאן דעבד והתם כיון דהי' יכול כל השנה לפדות ולא פדה והמתין עד יום האחרון אין זה אונס גמור וכן קי"ל בש"ע יו"ד סימן רל"ב והדבר צ"ב דאטו קנסא היא דקנסינן לי' שהמתין עד יום האחרון ולפמ"ש א"ש דהא באמת מהראוי שיהי' אונסא כמאן דלא עבד וסוף סוף לא קיים התנאי והאיך יפדנו בע"כ ורק דס"ל דעיקר התנאי הי' הפלגת דברים בעלמא שלא יבטל התנאי ויעשה כל אשר ביכלתו לקיים אבל כל שיארע אונס שיתבטל המעשה זה לא הי' בדעתו ולפ"ז כל שהתרשל ולא רצה לקיים התנאי וביום האחרון אירע אונס אם כן מה בכך שאנוס הא עכ"פ לא קיים תנאי וא"ל דהוה אונס דז"א דעכ"פ מה שלא רצה לקיים התנאי עד יום האחרון זה מקרי ביטול התנאי ובכה"ג ודאי אונסא כמאן דלא עבד דהרי הפליגו בדברים שיקיים תנאו וישתדל בכל יכלתו והוא לא השתדל ובכה"ג בודאי אונסא כמאן דלא חייבי'. ובזה מיושב היטב הא דקאמרו מתקנתו של הלל נשמע הרי"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת ע"כ אינה מגורשת ותמה הקצה"ח סי' נ"ה להאגודה הא הו"ל אונס גמור במה שזה לא רצה לקבל ולפמ"ש א"ש דבגט דלצעורי קמכוין אם כן לא מועיל אף אונס דהא הוה לצעורה ואף לרשב"ג כתבו התוס' בגיטין דף ע"ה ד"ה כלל דבזה גם רשב"ג מודה דלא אמרינן להרווחה כיון דהתנה ע"מ שתתן לי מאתים זוז בדעתו הי' שיקבל וכל שלא קבלם אינה מגורשת ע"ש ואם כן ל"ש בזה אונסא כמאן דעבד וז"ב כשמש. ובזה מיושב קושית הקצה"ח סי' כ"א מהא דכלכם חתומו דאמרינן בפ' המקבל דאם מת אחד מהם דהגט בטל והא בדף י"כ פליגו ר"י עם ר"ל בכלכם חתומו דשנים משום עדים וכלם משום תנאי והא אונסא כמאן דעבד ולפמ"ש א"ש דהרי רש"י פי' בדף י"ח דכלם משום תנאי לביישה ברבים והיינו לצעורה וכל לצעורה ל"ש לומר אונסא כמאן דעבד וכמ"ש ודו"ק.

ובזה מבואר היטב כל הקושיות שהקשה דו"ז הגאון האמיתי בעל ישועות יעקב זצ"ל בספרו סי' ל"ח שהקשה דלשטת האגודה דביום האחרון לא מקרי אונס האיך דייק הש"ס בכתובות דף ב' מהאי דפסקי' מברא לסוף תלתין יומין דאמר שמואל ל"ש מתיא ומדייק מזה דאין אונס בגיטין והא שם הוה בסוף תלתין יומין ולפמ"ש א"ש דכל הטעם של האגודה הוא משום דכל שלא ביטל בידים אמרינן דלא היה דעתו רק שישתדל בקיום התנאי ולכך כל שלא נשתדל כל משך הזמן שוב אונסא כמאן דלא עבד ולא נתקיים התנאי ולפ"ז בגיטין דאם נימא דיש אונס בגיטין והיינו ע"כ למאן דס"ל דאונסא כמאן דלא עבד דאל"כ בלא"ה ל"ש אונס בגיטין ובפרט בגט דלצעורה קמכוין ואם כן שפיר דייק דמה נ"מ בין אונס במשלם הזמן או מקודם סוף סוף כל שלא נתקיים התנאי הגט גט וגם הא תלה בביאתו ודוק ושאר קושיותיו כבר ישבתי על נכון וז"ב.

והנה יש להסתפק לפי מה דקיי"ל בסי' מ"ו סל"ז ובש"ך שם ס"ק ק"ב וכן הוא בש"ע חו"מ סי' רמ"א ס"י דבתנאי קום ועשה על המקבל להביא ראי' שקיים התנאי ובשב וא"ת על הנותן להביא ראי' שבטל התנאי וכתב הסמ"ע בסי' רמ"א שם דמוקמינן הדבר על חזקתו כמו שהי' ובשב וא"ת מסתמא לא עבר ובקום ועשה מסתמא לא קיים עד שיברר ולפ"ז ה"ה בתולה בעצמו ג"כ הדין כך ולפ"ז כשזה טוען שנאנס בתנאי האיך נידיינו דינו אם נאמין לו ולכאורה רציתי לומר דלפמ"ש בתומים סי' כ"א דמה דנחלקו ר"י ור"ל באונסא כמאן דלא עבד או כמאן דעבד מיירי בזה האופן שזה טוען שנאנס אם נאמין לו עש"ה יש מקום לפע"ד לומר דלר"י דס"ל דאונסא כמאן דלא עבד והוה כאלו בטל התנאי וא"כ בתנאי שהוא בקום ועשה מהראוי להאמין לו דכיון דהוה כמאן דלא עביד א"כ יש להעמיד על חזקתו ור"ל ס"ל כמאן דעבד. אך ז"א דבין לר"י ור"ל אין ענינו לזה דהא אף דנימא דהוה כמאן דלא עבד אין ראוי להעמיד דבר על חזקתו דניהו דלא עשה אבל אנוס הי' ומה ראי' להחזקה אם הי' אנוס או לא ומכ"ש לר"ל דס"ל כמאן דעבד הא אין מהראוי להאמינו דמהראוי להעמיד בחזקתו שלא עשה. אך נראה דלפי הגרסא דאונסא כמאן דלא עבר א"ש דלר"י דס"ל דהוה כמאן דלא עבר והיינו משום שראוי לומר דמסתמא לא יעבור על תנאי ואף דמוקמינן אחזקתו שלא נשתנה מכאשר הי' היינו לענין אם אנו מסופקים אם נעשה התנאי או לא נעשה מוקמינן אחזקתו אבל כאן אנו מסופקים אם רצה זה לעבור על התנאי או לקיים רק שאירע לו אונס בזה כיון דאונס רחמנא פטרי' א"כ אף שבאמת לא נתקיים התנאי מ"מ פטור א"כ אף בקום עשה דאמרינן חזקה שלא נשתנה מ"מ מהראוי יותר לומר דמסתמא רצה לקיים רק שלא יוכל לקיים מפני האונס ואונס רחמנא פטרי' אבל ר"ל ס"ל דהוה כמאן דעבר וא"כ בודאי ראוי לאוקים אחזקה שלא קיים ואף שארעו אונס לא נפטר וז"ב. אך לפמ"ש מהרי"ט בתשובה לפרש הענין דלכך בקום ועשה צריך המקבל להביא ראי' שקיים תנאי דמשום דודאי הי' דעתו שיביא זה עדים על העשי' דהא הנותן לא יוכל לברר שלא נעשה וכל לא ראינו אינו ראי' עכ"פ זה ודאי דהעושה המעשה יוכל להכין עדים יותר מאשר לא ראה ולכך מוקמינן אחזקת שלא נעשה משא"כ בשוא"ת דעל הנותן להביא ראי' שלא נתקיים התנאי ועבר בפועל דע"ז יש לו להנותן עדים א"כ באירע אונס שלא בא י"ל דמאין יביא עדים שנאנס אם הי' באין רואה אבל במקום דהי' עדים ולא ראו אין להאמינו כנלפע"ד ואפשר לפרש בזה מחלוקת אם הוה כמאן דעביד או כמאן דלא עביד וז"ב.

והנה לפע"ד מצאתי ראי' ברורה לשיטת האגודה דכל שנאנס ביום האחרון לא מקרי אונס מהא דאמרו בר"ה דף ז' ע"ב והרי רגלים דלא חייב לאתויי וקחשיב ומשני כיון שצריך לאתויי מעיקרא מחייב וקאי ופירש"י דהי' לו להקריב בערב הרגל ולכאורה קשה כיון דאף ביום ראשון לא חייל לנדרא עד יום שני דאין נדרים ונדבות קרבין ביו"ט ואם כן אין לך אונס גדול מזה ואונס רחמנא פטרי' וע"כ דכיון ששם עבר עליו שלשה רגלים והי' לו משך זמן שלשה רגלים להקריב נדרי' ולא הקריב אף שנאנס ביום האחרון לא מקרי אונס וזה מדוקדק בלשון כיון שצריך לאתויי מעיקרא מחייב וקאי. ובזה מיושב היטב מה דהקשו התוס' דהא לר"מ דאמר ברגל אחד אינו עובר עד שיעבור עליו כל הרגל וה"ה לרבנן עד שיעברו שלשה רגלים ולפמ"ש ל"ד דשם לא הי' לו זמן להקריב כ"כ ולכך אינו עובר עד שיעבור כל הרגל אבל כאן דהי' לו זמן שלש רגלים דלר"ש שלשה רגלים כסדרן בעינן וא"כ שפיר עובר בתחלת הרגל השלישי. ובזה מיושב מה שהקשו מהא דאמרו בביצה דאין מביאין תודה בחג המצות ובעצרת אלא בחג הסוכות ומשמע דאינו עובר אם מקריב בחג הסוכות אף דמקריב בחוה"מ דאין נדרים קריבין ביו"ט ולפמ"ש א"ש דשם למאן דלא בעי כסדרן ואמרינן לי' שיקריב בסוכות דאל"כ לא יהי' יכול להקריב בפסח ועצרת כמו שפירש"י ואם כן כיון שעוד יש לו משך זמן מסוכות ועד פסח ועצרת א"כ בכה"ג אינו עובר תיכף בהתחלת הרגל משא"כ כאן דכבר עבר הזמן שלא נשאר לו רק אותו הרגל בזה אמרינן דמחייב ברגל הראשון ועובר תיכף אף דאנוס כיון דהי' יכול להקריב כל משך שלשה רגלים ודו"ק היטב כי היא ראי' נפלאה להאגודה. ובזה יש ליישב מה דאמרו בר"ה דף ו' אלא דנודר בעצרת היכי משהי להו ועברי בעשה שהקשה בט"א דלמא חל עצרת בשבת ואין קרבן יחיד דוחה את השבת וכיון שא"א להקריב אינו עובר על ב"ת ולפמ"ש א"ש דכיון דעל העשה עובר ברגל אחד א"כ שוב לא מקרי אנוס דלמה הי' ממתין עד יום האחרון ויום האחרון אסור להקריב ועדיף מהך דאגודה דשם לא הי' פשיעה כ"כ דסבר שיבוא ביום האחרון וכאן ידע דיהי' אסור ואף דאינו עובר רק עד שיעבור כל הרגל לר"מ דתלוי ברגל אחד היינו היכא דיש לו זמן בתוך הרגל י"ל דסבר שיש לו זמן וכיון שאינו רק רגל אחד וחשב שיוכל להקריב בחוה"מ ודרך להקריב במועד קרבנות לא חשוב כ"כ פשיעה אבל בזה שידע שא"א להקריב וגם כבר הי' פסח רק שהי' מחוסר זמן עכ"פ לא מקרי אנוס ודו"ק:

אחר זמן רב האיר ד' עיני וראיתי דחילוקו של המל"מל שהבאתי הלא מראש וכתבתי שלא מצאתי מוזכר בריב"ש ומצאתי בשיטה מקובצת ריש פ"ק דכתובות שכתב דלפי המסקנא דאין אונס בגיטין ונסתפק לענין קידושין בכה"ג באונס וכתב בתוך דבריו ואלו קאמר נמי אם באתי תהא מקודשת ונאנס ולא בא בזו דברי הכל אין אונס אעפ"י שנתבטל מתוך אונס כל שנתבטל הרי נתבטל ואפילו בגיטין בכה"ג אם אמר אם באתי ונאנס ולא בא אין אונס אף ששייך משום פריצות וצניעות דליכא למימר דחשבינן לי' כאלו לא נתבטל דמ"מ הרי לא נתקיים התנאי ע"ש. והן הן דברי המלמ"ל בשם הריב"ש כי אולי גם הריב"ש כתב כן וכפי הנראה החילוק בין אונסא כמאן דעבד או כמאן דלא עבד וכמ"ש הש"ך בחו"מ סי' כ"א אבל מה שהקשיתי למעלה צ"ע:

והנה הרב החריף מוה' אברהם ראש ישיבה דק"ק הורדנא הקשה אלי על דברת השיטה הנ"ל מהא דאמר רבא אין אונס בגיטין ופירש"י דקאי על לפיכך אם חלתה דעכבת הנשואין פוטרתו ממזונות. ולענין גיטין אין טענת אונס מועלת וע"ז תמה דשם הא אונס תלוי בקיום התנאי דהיינו הנשואין וא"כ כל שלא נתקיים התנאי אף שהוא באונס הרי לא נתקיים התנאי ובזה אף בגיטין הי' אונס ולכאורה הוא תימא רבה דסותר דברי הסוגיא במקומו ולפע"ד נראה דלק"מ דהרי אמרו דהגיע זמן ולא נשאו אוכלת משלו ואוכלת בתרומה וא"כ כל שראוי לנשואין אף שלא נשאת אוכלת משלו וא"כ ל"צ לקיום התנאי לנשואין רק שיהי' ראוי לנשואין וע"ז אמרו בדחלה שאינו ראוי לנשואין וכן בחלתה ופרסה נדה דאינו ראוי וכן היא אינה ראוי' לנשואין א"צ לתת לה מזונות וא"כ בזה בראוי תלוי וא"כ מה שהאונס מעכבו שאינו ראוי שפיר חשוב אונס בגיטין סבר שלא ראוי וזה לא חשוב בביטול התנאי בפועל דהא כל שהי' ראוי לנשואין הי' חייב להעלות לה מזונות אף שלא נשאה וז"ב לפע"ד. ודרך אגב אומר מה ששאלני עוד הרב הנ"ל בסוגיא זו בראש השיטה הביא השיטה מקובצת בשם הרשב"א ז"ל דהא דאמר רבא אין אונס בגיטין היינו כל שנתעכב בשתיקה מחמת אונס אבל היכא דנאנס ונתעכב ואמר מחמת אונס נתעכב תו אינו גט ואונס זה לרבא מבטל הגט ולאשה והביא ראי' מהא דאמרו בהשולח ההוא דאמר להו אי לא נסיבנא עד תלתין יומי להוי גיטא כי מטא תלתין יומי א"ל הא קא טרחנא אי משום אונסא אין אונס בגיטין אי משום גלוי דעתא פלוגתא דאביי ורבא דאלמא כל מאן דאמר נאנסתי גלוי דעתא ולא בטל לרבא עכ"ל וע"ז הקשה תימא רבא דא"כ מה הועיל רבא בתקנתו דאמר שאין אונס בגיטין משום צניעות ומשום פריצות והא אף דאין אונס בגיטין מ"מ יחושו הצנועות שמא אמר בפירוש שנאנס והוה גלוי מלתא בגיטא ותתעגן ותיתב וא"ל דל"ח שיבטל הגט דז"א דכאן שקרה אונס פשיטא דיש לחוש שמא רצה לבטל הגט ע"י שאמר נתעכבתי מחמת אונס. הנה אם כי דבר חכמה דיבר אבל לא ק"מ דלמאן מקשה לרבא דס"ל גלוי מלתא בגיטא מלתא הוא הא כתבו התוס' בהשולח שם דף ל"ד ד"ה ואי דזה דוקא לפום סברת אביי אבל רבא קאמר לעיל אלו לבטולי גיטא קבעי לקיומי תנאה קבעי ולאו פליג רבא הכי עכ"ל וא"כ לרבא לשיטתו ל"ח לשמא גלי דעתו כיון דע"י קיום התנאי בא להפקיע ובזה ל"ש גלוי מלתא ואם כוונתו להקשות לדידן דקיי"ל כאביי בזה דזה נקרא גלוי מלתא דזה מהלכות יע"ל קג"ם דז"א דהרי אביי דייק מזה דאף בכה"ג גלוי מלתא בגיטא לא הוה והרשב"א לא כתב הך דינא רק דאם נסבור כרבא בהך דאין אונס בגיטין ובגלוי מלתא ג"כ כרבא אבל לא נסבור סברת רבא דבכה"ג דבא לקיים תנאו לבטל הגט בכה"ג הוה גלוי מלתא אבל להלכה אין לחוש לכ"ז וז"ב ופשוט. ולכאורה רציתי לומר דבלא"ה לא קשיא כיון דהש"ס מסיק דאין אונס בגיטין משום צניעות ופריצות ופריך האיך עקרו רבנן לקידושי דאורייתא כיון דמה"ת הוה אונס ומשני דאפקעינהו רבנן לקידושין מיני' דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וא"כ כיון שהוכרחו להפקיע הקידושין שוב לא אכפת לן אם גילה דעתו בגיטא דב"כ וב"כ הי' צריכין להפקיע קידושין והרשב"א לא כתב רק לפי הס"ד דלא מועיל מדינא אונס בגיטין ול"צ להפקעת קידושין וגם לפמ"ש הרשב"א בשטמ"ק שם דכל דיכולין רבנן להפקיע קידושין אף הוא גמר בדעתו למחול התנאי כיון שמתירא שלא יהי' בעילתו ב"ז א"כ לק"מ דשוב אין לחוש לשום אונס אבל לפע"ד אם כי הדברים נכונים אבל הראשון עיקר מ"ש לעיל לישב דברי הרשב"א ודו"ק. והנה בהא דפריך בגיטין דף ע"ג מ"ש רישא ומ"ש סיפא הנה לכאורה תמוה דקארי לה מה קארי לה הא החילוק מבואר כמ"ש התוס' בשם הירושלמי דברישא לא מת מחולי זה אבל בסיפא אם לא יעמוד קאמר ולא עמד משמע בין מחולי זה בין מחולי אחר והתוס' כתבו דבש"ס דילן משמע דמחולי זה היינו מתוך חולי זה והוא תמוה דמנ"ל להקשות כ"כ עד שמסיק הש"ס כיון דקשיא רישא אסיפא משבשתא ולמה לא אמר דמחולי זה משמע מחמת אותו החולי ולק"מ ולכאורה רציתי לומר דגם לא עמד משמע דוקא ע"י חולי זה דאל"כ למה סיים מחולי זה הי' לו לומר סתם אם לא אעמוד ואהי' בריא וכדומה מאי מחולי זה ש"מ דוקא מתוך חולי זה אך זה דחוק והעיקר נראה דלפמ"ש התוס' בד"ה איתבי' בתירוצם השני דאף דאין אונס בגיטין מ"מ פריך רבינא שפיר דאם איתא דלא מסיק אדעתי' אפילו אונס דשכיחא מסיק אדעתי' רק משום אין אונס בגיטין קאתין עלה יהי' מחזי כחוכא דהא כל שבמשמעות לשונו לא הוה נפילת בית אמאי יהי' גט וע"כ דמסיק אדעתי' והוא ע"כ מתוך חולי זה קאמר ולא מחמת חולי זה ע"ש. ולפ"ז ע"כ ס"ל לש"ס דילן דמתוך חולי זה קאמר וא"כ שפיר קשה מ"ש רישא מ"ש סיפא אבל הירושלמי לא ס"ל הך דרבא דאין אונס בגיטין ואם כן שפיר מחלק בין רישא לסיפא והא דשלחו מתם אכלו ארי אין לנו אפשר לישב כמ"ש הרא"ש בשם ר"ח מ"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף