שואל ומשיב/ד/ג/קמח

שואל ומשיב ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן קמח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב מוה' חיים צבי ני' מיאניב.

אשר שאלני אמאי המקדש בא"ה דרבנן אינה מקודשת והרי שיטת הרשב"א ודעימיה דאיסור דרבנן מותר לספות בידים לקטן וא"כ הא שוה ממון לתתו לקטן והרשב"א בעצמו ס"ל דהמקדש בא"ה דרבנן אינה מקודשת.

ולכאורה הי' תמוה לי טובא היאך שייך משום סמפון הא תוכל לטעון דברשותו נולד ועליו להביא ראיה דלא נסתחפה שדהו דהרי כיון שמסרה לשלוחי הבעל הרי ברשות הבעל עומדת. אך באמת ז"א דהרי אנן קי"ל דמסירתה אינו רק לירושה אבל לכל מילי היא ברשות האב וא"כ הוה עדן ברשות האב ושפיר שייך משום סמפון. איברא דלפ"ז צריך להבין דא"כ לרב דס"ל דמסירתה לכל דבר א"כ אמאי אמר חוץ מתרומה ומשום חשש סמפון וכפירש"י והא ל"ש כלל חשש סמפון והיא קושיא נפלאה ומכ"ש דקשה טפי לשיטת רבינו ירוחם הובא בש"ע אהע"ז סי' קי"ז ס"ח דאף בהגיע הזמן לכנוס הוה ברשות הבעל וא"כ רב דקאי על המשנה דאמר לעולם והיינו בהגיע הזמן וא"כ הוה ברשות הבעל (חסר כאן) ובגוף הקושיא שהקשיתי לרב אמאי אמר חוץ מתרומה דהא היא ברשות הבעל היה נראה לפענ"ד דהנה כל הטעם היא דברשות הבעל על הבעל להביא ראיה משום דיש לה שתי חזקות חזקת הגוף שנולדה בלי מומין וחזקה דאין אדם שותה בכוס ולפ"ז לענין תרומה דעד שנשאת להבעל בודאי אסורה בתרומה א"כ לא שייך חזקת הגוף לענין תרומה. ובזה מיושב היטב מה דהקשה המג"ש והפלאה דאמאי ל"ח גם לענין ירושה וטומאה משום סמפון וגם להפנ"י ניחוש משום סמפון.

ולפמ"ש אתי שפיר דשם לא שייך סמפון דהא ברשות הבעל היא ושם שייך חזקת הגוף אבל לתרומה אין חזקת הגוף מסייעא הא עד הנה לא היה לה חזקת הגוף לענין תרומה וז"ב מאד. וגם יש לומר כיון דבדיקת חוץ ל"ש בדיקה א"כ לא שייך החזקה דאין אדם שותה בכוס כיון דלמשנה אחרונה בדיקת חוץ ל"ש בדיקה. עוד יש לומר כיון דאם נמצא הסמפון שוב נתבטלו הקידושין א"כ לא שייך דמסירתה הוה ברשות בעלה דע"ז אנו דנין שמא לא התחיל רשות בעלה כלל אבל לפ"ז יקשה גם שם דאמאי אם היא ברשות בעלה תלינן אח"כ הא הספק על גוף הרשות ומחורתא כמ"ש למעלה תירוצים שונים ודו"ק

והנה הא"מ הקשה שם דהיאך שייך חשש סמפון הא התוס' בכתובות דף ע"ב הקשו דאיך שייך סמפון הא קדשה וכנסה סתם וכתבו דאף בסתם צריכה גט מדבריהם או מדאורייתא מספק ולפ"ז הא ס"ל לריש לקיש דאנדרוגינוס שהוא ספק מאכיל בתרומה בזה"ז וא"כ כאן שהוא ג"כ ספק שמא לא יקפיד א"כ איך חיישינן לסמפון ע"ש ולפענ"ד נראה דהנה בקידושין דף יו"ד ע"ב הביא הש"ס פלוגתא דבן בג בג וריב"ב אי ארוסה אוכלת מן התורה בתרומה ודרש בן בג בג ק"ו משפחה דשפחה לא שייר בקנינו אבל הכא שייר בקנינו ופירש"י דעדיין מחוסר קנין דמחסר המסירה לחופה לענין ליורשה ולטמא לה ולפ"ז צ"ל לדידן דקיי"ל באמת דמן התורה אכלה ארוסה בתרומה ורק מדרבנן משום סמפון וסמפון בעבדים ליכא צ"ל דל"ש לדחות דהכא שייר בקנינו דכל הקנין שהי' יכול להיות בכסף קידושין הי' בה וכעין דאמרו בגיטין דף מ"ג הכא שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו והיינו משום דכל דעשה כל הקנין שהי' יכול להיות בו לא שייך שייר בקנינו ערש"י שם וה"ה בזה. אך לפ"ז יש לומר סברא נכונה דזה החשש של סמפון דבאמת מה"ת לחוש לסמפון דל"ש ורק דכל שאפשר שיקפיד ויתבטלו הקידושין והנשואין שוב שייך שייר בקנינו וא"ל דעשה כל הקנין רק שצריך עוד קנין דזה דוקא היכא שזה הקנין א"א להתבטל ורק שחסר עוד קנין אחר המשלים ל"מ שייר בקנינו אבל כל שיש חשש שיתבטל הקנין בזה ודאי לא מועיל הקנין הגרוע והוה כשייר בקנינו שבקנין הלז יש חשש שמא ימצא סמפון אבל בחופה שודאי יבדקנה מקודם ליכא חשש סמפון. ומעתה מיושב היטב קושית הא"מ דכל דאיכא חשש סמפון שוב לא הוה קנין כספו דשאני עבד דלא שייר בקנינו דסמפון בעבדים ליכא משא"כ כאן דשייר בקנינו משום חשש סמפון וז"ב. איברא דלפ"ז יקשה בהא דאמר רב מסירתה לכל חוץ מתרומה ומחשש סמפון והא שם כיון דהוה מסירתה לכל שוב הוה לא שייר בקנינו וא"כ אמאי לא תאכל בתרומה דליכא חשש סמפון דהא אינו רק ספק וצ"ל דהא באמת כבר הקשה המג"ש והפ"י דאמאי הוה מסירתה לכל הא שייך חשש סמפון גם לענין ירושה וטומאה וכתבו כיון דכבר מתה לא חיישינן לסמפון וסמכינן ארובא. ולפ"ז כיון דאם חיישינן לסמפון שוב איכא חשש גם לענין גוף הקנין של המסירה א"כ הוה שייר בקנין וז"ב.

והנה בהא דאמרו בדף מ"ח מאי לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה דתנן הגיע זמן ולא נשאו אוכלת משלו ואוכלת בתרומה קמ"ל לעולם ופירש"י כגון שעיכב החתן או אונס שלו ונשאלתי בזה מההופלג מוה' בצלאל בעריש ני' מקאזווע דהא הש"ס ריש כתובות מסיק דבאונס לא אוכלת וכדמסיק ר"א כל אונסא לא אכלה ובדין הוא דאבעי' ליה למתני לא נשאו וכן אסיק רבא ולמה כתב רש"י נגד הדין עכ"ד. ובאמת שהיא תימה רבה דמלבד שהוא נגד הדין יפלא מה קשה לו לרש"י ולאיזה צורך כתב כן וגם כפי הנראה מרש"י גרס נשאו בלא יו"ד וא"כ הוא ודאי ברצון.

ולפענ"ד נראה דק"ל לרש"י דהנה לפי משנה ראשונה כל שהגיע זמן ולא נשאו אוכלת משלו ואוכלת בתרומה ולפ"ז ל"מ למ"ד משום סמפון ובדיקת חוץ שמה בדיקה וא"כ הוא לא ידע שתגיע לו אונס ובלי ספק כבר בדקה בהגיע הזמן א"כ מה בכך שארעו אונס הא מ"מ לא שייך סמפון ואם כן פשיטא דאוכלת בתרומה אף שאירעו אונס וא"כ איך אפשר לפרש נשאו ברצון דוקא אבל באונס אין אוכלת משלו דא"כ איך קתני ואוכלת בתרומה הא ודאי בחדא מחתינהו וגם לטעם שמא ימזגו עכ"פ דוכתא מייחד לה ואף שכל הטעם דדוכתא מייחד לה הוא בשביל דחייב לזונה וכאן לא שייך זאת מ"מ הוא עכ"פ לא ידע שיארע אונס ועכ"פ שוב מייחד לה דוכתא ולא שייך שמא תשקה וגם כיון דעכ"פ בסתמא לא גזרו בהגיע זמן אף שהגיע אונס לא גזרו דל"ש וא"כ שוב היא מותרת לאכול בתרומה בהגיע הזמן אף שאנוס ע"כ הוכרח רש"י לפרש דנשאו בין שעכב או באירע אונס. וזה לדעתי מה דפשיט ר"א דנשאו קתני ביו"ד ועיין תוס' שהיו מקובלים כן ולפמ"ש י"ל דק"ל איך נקטו לה בחדא ומה דפשיט רב אשי דקא מעכבי אינהו ולא ק"ל דא"כ איך קתני אוכלת בתרומה משום דבאמת ס"ל דבאוכלת בתרומה הוא לאו דוקא וגם י"ל כיון דבאמת למשנה אחרונה אינה אוכלת בתרומה א"כ שוב לא נ"מ במה דקתני אוכלת בתרומה דהא באמת לדידן לא אכלה עד שתכנס לחופה וא"כ מה איכפת לן אם נטעה דלא אוכלת בתרומה כל שהגיע אונס כיון דבלא"ה לא קי"ל כן. ולפ"ז זהו לפי מה דקי"ל כמשנה אחרונה אבל למשנה ראשונה היינו מוכרחין לומר דאף באונס לא אכלה ושפיר פירש"י בדף מ"ח שם. ובזה מיושב הא דהקשו בתוס' הא דקאמר לאפוקי ממשנה ראשונה והא קתני בהדיא בדף נ"ז גם משנה ראשונה.

ולפמ"ש אתי שפיר דקמ"ל בזה דלעולם היא ברשות אב אף שאירע אונס דכל שפטור ממזונות שוב אסורה לאכול בתרומה דשייך סמפון ושמא ישקה ודוק הן אמת דלכאורה הוה ק"ל למה לא תאכל בתרומה מידי דהוה אשכר פרה מכהן דמאכילה כרשיני תרומה ואף דשייך גזירה משום שמא ישקה וסמפון כל דאוכלת משלו הוה קנין כספו והישראל לא נהנה כלל דהא אוכלת משלו וא"כ מותרת לאכול בתרומה וזה היתה שיטת משנה ראשונה וב"ד של אחריהן אמרו דמ"מ שייך סמפון ושמא ישקה ודוק. והנה בהא דאמרו בכתובות דף כ"ז זכורני כשאני תינוק וכו' והאכילוני בתרומה שאל אותי תלמידי המופלג כמר סענדיר ני' שורשטיין דהא בב"ק דף קי"ד מוקי לה בתרומה דרבנן והרי קטן מותר לספות לו בידים איסור דרבנן. והנה אם נימא דהנאה של כילוי אסור בתרומה א"כ כאן אפשר דמקרי הנאה של כילוי ואסור להאב לעשות כן דהוא נהנה ואף אם נימא דמה שהאב נהנה אינו הנאה של כילוי ומותר מ"מ נראה לפענ"ד דכיון שאמר שהטבילוהו לאכול בתרומה לערב והי' חביריו בדילין הימנו ש"מ דהי' כהן דאם עשה איסור רק שמותר לספות לקטן למה טבל אותו וחבירו בדילין ממנו ושפיר דייק דכהן הוא וז"פ ועיין בט"ז אהע"ז סי' ג' שכתב דמה שהזכיר שהטבילוני הוא משום דבעי כוונה לתרומה וקטן אין לו כוונה ודוקא ע"י אב מועיל הטבילה ודפח"ח ע"ש וא"כ מזה מוכח שהיה לצורך תרומה שהוא כהן דאם לא כן סגי בסתם טבילה ומזה נסתר מה שאמר העלם הנ"ל דלמא היה הטבילה כדי שלא יטמא התרומה ואסור להפסיד תרומה בידים. ולפמ"ש א"כ לא היה צריך להטבילו דוקא ע"י אביו ודוק. והנה בהא דאמר שמואל לירושתה הקשה הפ"י דמה מועיל מחילה בדבר שממילא והנה לכאורה הי' נ"ל שהוא מתורת סילוק ובזה א"ש דהא קשה היאך שייך מחילה בדשלבל"ע וע"כ דהוא מתורת סילוק ומועיל אף בדבר שלא בא לעולם וכמ"ש הסמ"ע סימן ר"ט ס"ד.

ובזה יישב מה דקשה דאיך מועיל לירושתה והא יש לחוש שמא ימצא סמפון ויהי' הקידושין בטעות ואמת הוא דמ"מ מחלה בשביל שניחא לה. והנה השבתי דכיון דאתי מתורת סילוק ולא עדיף מיאוש והפקר ממש וא"כ שוב בעינן עד דאתי לרשות זוכה ובלא"ה ל"ד דשם נשאה ולא הכיר בה ושייך מחילה דניחא לה דליפוק שמא דאישות אבל כאן הרי כבר נתארסה ועכשיו מסרה לרשות הבעל והוא יבדקה קודם החופה וא"כ מה תצא עליה שמא דאישות יותר ממה שהי' וז"פ. והנה הרב מו"ה אברהם קאמפף עוררני דאם נימא כשיטת הרשב"א דאיסור דרבנן מותר לספות בידים א"כ למה לא יוכל לצוות לקטן לכבות דכל שהקטן אינו מכוין דאין לו כוונה שוב אינו אסור בשום מלאכה אף במלאכה גמורה רק מדרבנן ומדרבנן מותר לספות בידים דהא מלאכת מחשבת אסרה תורה ולק"מ דאין הכוונה שיתכוין לעשות איסור והכוונה היא רק שיתכוין לשם אותה מעשה והרי קטן יש לו מחשבה ניכרת מתוך מעשיו וכמבואר בחולין דף י"ב וע"ש ברש"י ותוס' ושוב אסור לצוות לו וז"ב ופשוט והנה הקשה אותי מופלג אחד במ"ש דאם החזירו לתינוק הפורש כיונק שקץ והא לא הוה רק איסור דרבנן ומותר לספות בידים להרשב"א והשבתי דש"ה דנתפטם באיסור וזה יועיל לו בגדלותו ג"כ וזה אסור ודו"ק. ודרך אגב אכתוב בהא דאמרו שם בדף נ"ז ע"ב אין פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא קטנה ונחלקו בזה הפוסקים הובא בר"ן שם ברי"ף די"א דבעל חייב במזונותי' כיון דמשום תקנתא דידי' נמי כי היכא דלא תמרו דעליו יתפקי ודחה הר"ן דא"כ מכ"ש כשהוא תקנתא דידיה בלחוד בודאי צריך להעלות לה מזונות א"כ כי נותנין לאיש לפרנס את עצמו לחייב במזונות וע"כ דכל שא"י להנשא ואין ראוי לישא אותה אינו חייב במזונותיה ע"ש. והנה הראה לי החריף מו"ה מאיר ברא"ם ני' דבר פלא במהרש"א ריש כתובות בתוס' ד"ה ותנשא דכל שהעיכוב הוא משום ט"ב הוא משום תקנתא דידי' ומחייב במזונותיה ולכך איצטריך לטעמא דשקדו דמשום תקנתא דידה היא ואינו חייב במזונותה והפ"י חולק עליו ע"ש. והרי מבואר כאן דאף שהוא משום תקנתא דידי' אינו חייב במזונותה ואף להפוסקים דס"ל דחייב היינו משום תקנתא דידיה הוא והוא רצה לנשאה ובאמת שדבר תימה הוא. אבל לפענ"ד יש לדחות דשאני התם דתקנו חכמים שלא תנשא ואינה ראויה להנשא מצד עצמה אבל כאן שמשום ט"ב תקנו חז"ל שתנשא וא"כ היה יכולה להנשא במק"א שיש ב"ד ביום ב' וא"כ זה אינו מצדה והיא ראויה להנשא והמניעה מצידו אינו מקרי עיכוב מצד הכלל ואז יתגלה למפרע שהי' לה בתולים היתה היא ראויה אמנם עדיין קשה ממ"ש הה"מ פ"ו מאישות הלכה י"ט שאם אין יושבין ב"ד אלא ביום בו"ה אינו חייב במזונותיה עד יום רביעי שהרי אינו זמן כניסה ע"ש הרי דאף דהעיכוב מצידו מ"מ אינו חייב במזונותיה וגם לזה עוררני החריף הנ"ל ואף דגם זה יש לדחות שהרי שייך שקדו וא"כ העיכוב לתקנתא דידה. אבל העיקר נראה לפענ"ד דבאמת לפי מה דמסקי בש"ס דכל אונסא לא אכלה אף שמעכבו הבעלים וכן קי"ל בטוש"ע סי' נ"ו ואף בחלה הוא וכדומה א"כ שוב אין נ"מ כל שיש אונס שא"י לכנסה פטור ממזונות ואין נ"מ בין אם העיכוב מצדו או מצדה וכן מצאתי בשיטה מקובצת שכתב בהא דאמרו ועכשיו ששנינו שקדו וכו' לפיכך חלה הוא וכתב הוא לפרש מ"ש רש"י ר"י מסברא דנפשיה קאמר דהיינו משום דבאמת יש לומר דדוקא בשקדו דתקנתא דידה הוא ולא בתקנתא דידיה לכך חידש ר"י מסברא דנפשיה דאף בחלה הוא ולפ"ז שוב אין נ"מ בזה וכמ"ש ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף