שואל ומשיב/ד/ג/לט

שואל ומשיב ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק ג סימן לט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הגעתי בלימודי במס' ב"ק דף ע"א אתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו ראיתי בשיטה מקובצת שם שהביא בשם חכמי צרפתים שכתבי דלא גריס ולא אמרינן זיל שלים דבאמת מחויב לשלם וע"כ לא אמרינן דאין אדם מת ומשלם אלא בדבר הבא דרך נזקין אבל בדבר שקיבל עליו בדרך תנאי ומ"מ כגון אתנן או חוסם פרה שקיבל עליו שלא לחסום וכן מכר בשבת בלקיטת תאנה מכירה היא ומשלם בב"ד ע"ש והיא דבר חדש יוצא מפי רבותינו הצרפתים. והטעם נראה לפענ"ד דכל הטעם דאמרינן קלב"מ הוא דאי אפשר לחייב רק משום רשעה אחת וזה כשאנו מחייבים משום רשעה לא נוכל לחייב רק משום רשעה אחת אבל כאן המיתה היא בשביל רשעה אבל הממון ואתנן הוא משום דחייב עצמו ע"ד תנאי ומו"מ ולא שייך לומר משום רשעה אחת דכאן אין אנו מחייבין משום רשעה רק משום חיוב דיבורו ותנאו וז"ב כשמש. וזה נראה לפענ"ד ג"כ בכוונת הר"ן בחידושיו לסנהדרין בהני דיכרי דלא קבלינהו והקשו התוס' והא לצי"ש מחויב להחזיר וכתב הר"ד כהן דל"ד דהתם גבי אתנן מחויב לעמוד בדיבורו אע"פ שלא יתחייב מן הדין אבל כאן בהני דיכרי שקנו הגנבים הני דיכרי בדמייהו נמצא גניבה זו נקנה להגנבים ואינם מחוייבין בתשלומין והוא סתום. ולפענ"ד הן הן הדברים דבשלמא באתנן ל"ש קלב"מ דמחוייב מצד דיבורו א"כ אינו בתורת רשעה אבל בהני דיכרי דהוא מצד קלב"מ א"כ ל"ש לחייבו ממון דקלב"מ וז"ב כשמש וראיתי בקצה"ח סימן כ"ח ס"ק א' שהקשה מהא דפריך בע"ז דף ס"ג וכי אמר לה בטלה זה הא מחסרא משיכה ולפי דברי הר"ד ז"ל הא שם מחוייב לקיים בדיבורו וראיתי בשו"ת בית אפרים חלק יו"ד סי' ע"ב ע"ג שתפס על הקצה"ח והקצה"ח עשה סניגורין לדבריו והוא דחה אבל כלם לא עמדו לפענ"ד בכוונת הר"ד ולפמ"ש בכוונת הר"ד א"ש דבאמת כיון שמחוייב לעמוד בדיבורו א"כ לא שייך קלב"מ דלא משום רשעה מחייבינן ליה ושפיר כל שנתנו לה הוה אתנן אבל שם דמחסרא משיכה כתב הרא"ש שם דכיון דמחסרא משיכה יכול לתת דמים בעדו אם כן שוב לא חל שם אתנן ע"ז הטלה דיכול ליתן דמים וקיים דיבורו אבל כל שחייב עצמו לתת אתנן כל שמחוייב לקיים דיבורו שם אתנן חל עלה אתנן שנותן לה אבל שם ניהו דמחוייב לקיים דיבורו יתן לה דמים וא"כ כל שלא חל על טלה זה שם אתנן שוב אח"כ שנתן לה הטלה לא חל האתנן דלא הוברר למפרע דזה הי' באתננה דהא כבר בא עליה והיה מתחייב דמים אבל אותו טלה אין שם אתנן עליו וז"ב כשמש:

ובזה מיושב גם קושית האורים ותומים סי' כ"ח שם דמה פריך והא מחסרא משיכה והא עכ"פ כשתפסה חייב ושוב מעות קונות.

ולפמ"ש א"ש דניהו דמועיל תפיסה אבל אם יתן מעות ודאי צריך להחזיר לו גוף הטלה ושוב לא חל שם אתנן ע"ז וז"ב כשמש. והנה בגוף דברי הקדמונים שכתבו דשאני אתנן דמחוייב לקיים דיבורו ול"ש קלב"מ לכאורה רציתי לומר דלפי מה דקי"ל בחו"מ סי' ר"ט ס"ו דבמקח שנעשה באיסור ל"ש מי שפרע ואינו חייב לקיים דיבורו שוב ל"ש לומר דחייב משום דיבורו דהא באתנן דנעשה באיסור ל"ש דמחוייב לקיים דיבורו. אך אחר העיון ז"א דשם אמרינן דאם רוצה לחזור מהמקח שעשה באיסור ופסק עד שלא יצא השער ל"ש לומר דעושה איסור שאינו מקיים דיבורו דז"א דהא מקח שנעשה באיסור אינו מחוייב לקיים דיבורו ומוטב שלא יקיים דיבורו ויתקיים מצות התורה ודברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין אבל כאן האיסור נעשה וממילא מחוייב לקיים דיבורו שהבטיח לתת לה וז"ב ואמת. ובזה ישבתי דברי התומים שהקשה בסי' כ"ח בהא דפריך הש"ס בע"ז והא קא מחסרא משיכה והקשה כיון דאתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו והיינו משום דחייב לצאת ידי שמים הוה אתנן וא"כ גם שמחוסר משיכה הא מן התורה מעות קונות והוא עומד במי שפרע הוה אתנן וראיתי בישועת יעקב סוף הלכות פסח שבנו הגאון ז"ל כתב דטעה בזה דהא במקח הנעשה באיסור ל"ש מי שפרע ולפמ"ש יפה הקשה באו"ת דכאן האיסור נעשה וא"כ שוב נגד החיוב שהבטיח לה שפיר קיים במי שפרע ול"ש דמחוסר משיכה וז"ב ופשוט.

והנה זה רבות בשנים הקשיתי ע"ז דלפי מה שחידש בצל"ח בפסחים כ"ט דלרנבה"ק אף לצי"ש פטור דע"כ לא אמרינן דקלב"מ חייב לצי"ש רק לדידן דהטעם משום רשעה אחת וא"כ דוקא ב"ד לא יוכלו לחייב רק משום רשעה אחת אבל לצי"ש חייב אבל לרנבה"ק דח"כ פטור אף דשם הב"ד לא מחייבו רק משום רשעה אחת אפ"ה פטור א"כ לדידיה אף לצי"ש פטור ע"ש ודפח"ח ולפי זה שוב גם באתנן ל"ש לצי"ש לרנבה"ק ואם כן אמאי יהיה אתנן לרנבה"ק והיא קושיא גדולה ולפי דברי הקדמונים ל"ש קלב"מ בזה דחייב לעמוד בדיבורו אם כן שפיר מוכיח הש"ס ומדרנבה"ק שמעינן גם לרבנן לענין ח"מ ודוק היטב. ובגוף קושית דו"ז בים התלמוד הנ"ל נ"ל ברור דסתם אתנן בזונה פנויה אין ראיה דמשכחת לה בלא אתרו בי' והו"ל חייבי מלקות שוגגין דחייב בתשלומין כר' יוחנן וער"ש פ"ו מתרומות דרבא ס"ל כר' יוחנן ואם כן אין ראיה לכך מייתי מבא על אמו דח"מ שוגגין ג"כ פטורין מתשלומין ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף