שואל ומשיב/ד/ב/קנה
שואל ומשיב 
ד ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הנה היו אצלי ביום־הכיפורים שעבר שני ילדים הנמהלים ואמרתי שיאמרו 'יום ליבשה'. והנה לפי מה שכתב המגן־אברהם סי' תקפ"א דאין אומרים 'יום ליבשה' בראש השנה והטעם ביאר הלבוש דביום־טוב צריך לסמוך גאולה לתפלה מה־שאין־כן בשבת ואף דיום־טוב גם־כן אינו יום צרה, עיין מחצית השקל מה־שכתב בזה בשם הלבוש.
מכל־מקום לפענ"ד ביום־הכיפורים ודאי יכולין לומר 'יום ליבשה' ומטעם דבאמת הלבוש נדחק למה אין־אומרים ביום־טוב והלא יום־טוב אינו יום צרה. אך לפענ"ד כיון דאין־אנו בקיאין בקביעא דירחא ואם־כן דלמא היום חול ולכך הוה יום צרה ואף לדידן דבקיאין בקביעא דירחא מכל־מקום משום גזירה דלמא אתי שמדא לכך מחמרינן ואף ראש־השנה לדידן עושין שני ימים מספק דלא כשיטת הרז"ה. ועיין סימן ת"ר בבית־יוסף. ולפי־זה יום־הכיפורים דודאי בקיאין בקביעא דירחא שמנינו מיום ראש־השנה ואנן לא קיימא־לן להחמיר בזה לעשות שני ימים. ועיין בבית־יוסף סי' תרכ"ד ומגן־אברהם שם. ואם־כן בודאי יש לומר דודאי הוה יום טוב ולא־צריך למסמך גאולה לתפלה וגם לפי־מה־שכתב הבאר הגולה בסי' קי"א דלכך ביום־טוב צריך למסמך גאולה לתפלה והוה כשבת כנלפע"ד.
שוב הוגד לי שגם הגאון ש"ב מוהר"ז ז"ל מבראד במטה אפרים כתב דבמקום שנוהגין לומר ביום־הכיפורים 'יום ליבשה נהפכו מצולים' אין חשש. ולפענ"ד הטעם ברור כמו־שכתבתי ודו"ק. ועיין מגן גבורים סימן קי"א מה־שכתבנו נגד השאגת אריה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |