שואל ומשיב/ד/ב/ל
שואל ומשיב 
ד ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ארשום מה שראיתי בדברי האור זרוע ח"א בשו"ת סי' תשמ"ד דברים חדשים ואמרתי לרשום בקצרה והנה בהא דאמרו בפסחים דף ד' ש"מ מדר"ע תלת ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה וש"מ הבערה לחלק יצאת וש"מ לא אמרינן הואיל והותרה הבערה לצורך ועל זה הקשה בהא דאמרו ש"מ לחלק יצאת מאי נ"מ דסבר לחלק יצאת הא יו"ט אינו רק לאו וליתי עשה ולדחי ל"ת דיו"ט ותו אי ס"ל דללאו יצאת הוה מוקי לה ביו"ט והא יו"ט עשה דדחי ל"ת ועשה עכ"ל. ודבריו צריכין ביאור דהא יו"ט עשה ול"ת ואיך הקשה מקודם דליתי עשה ולדחי ל"ת ומ"ש אח"כ אינו מובן כלל. ולפענ"ד הכוונה דהוא מקשה ממנ"פ דהנה רב אשי הוא דחידש דיו"ט עשה ול"ת ומשמע דאמוראים ראשונים לא ס"ל כן וכאשר האריכו בזה ראשונים והתוס' בכמה מקומות. והנה הי' ס"ד דא"ז דלכך מוכח דלחלק יצאת דאם הי' לאו גרידא הי' דוחה עשה דתשביתו הל"ת דיו"ט וע"ז הקשה דממנ"פ אי ס"ל דיו"ט אינו רק ל"ת גרידא קשה דגם אי לחלק יצאת אמאי לא ידחה ואי ס"ל דיו"ט עשה ול"ת גם אי ללאו יצאת לא ידחה וצ"ל ותו אי ס"ל ללאו יצאת הוה מוקי לה ביו"ט והא יו"ט עשה ול"ת ואיך דחי כצ"ל ולפנינו נדפס בטעות וע"ז תירץ כל דאינו לחלק א"כ הו"ל רק לאו ולא חשובה מלאכה והוה כמו לאו דמחמר וכעין זה כתוב בתוס' ויתכן יותר דעכ"פ עשה דתשביתו לא שייך ביו"ט ולא הוה רק ל"ת גרידא וכעין מ"ש הריטב"א ביבמות דף וא"ו גבי לאו דמחמר יעו"ש. והנה הקשה שם בהא דנחלקו אי לחלק יצאת או ללאו יצאת למה לא נאמר דלא תבערו אתי לאתויי דאף דהוא מקלקל מכל מקום חייב דלא כמ"ד דפטור מקלקל והשיב דאטו מי לא משכחת דמבעיר וצריך לאפרו דחשיב מתקן כדאמרו בהמניח ואף שמבעיר איצטלא דשויא מאה מנה והאפר אינו רק שו"פ אפ"ה כל דצריך להאפר חשוב מתקן שהרי השוחט השור ששוה לרדיא הרבה יותר מלאכילה אפ"ה חשוב ליה מתקן בחולין דף ח' כיון שעשה לצרכו וה"ה כאן. והנה קושיתו מוזכר בתוס' שבת דף ק"ו ד"ה מה לי וכתבו דר"ש באמת לית לי' לחלק או ללאו מלא תבערו וביבמות דף וא"ו ע"ב ד"ה טעמא כתבו דאי לא אתי רק להורות דמקלקל פטור לר"ש היה לו לכתוב הבערה במקום דליכא מצוה והיינו בצריך לאפרו דהוה מלאכה הצל"ג והוה מקלקל ואפ"ה חייב מכלל דבעלמא מקלקל פטור והנה זהו לפי מה שהקשו דלר"ש דלמא אתי דמקלקל בעלמא פטור כדס"ל לר"ש אבל קושית הא"ז דלמא אתי להורות דמקלקל בעלמא חייב וע"ז כתב דכל שצריך לאיזה דבר ל"ח מקלקל. ובזה יתבארו דברי התוס' בחולין דף ח' ד"ה מותר ע"ש תירוצם שצ"ב ועיין פרמ"ג סימן יו"ד ובלב אריה ולפמ"ש הא"ז אתי שפיר דלענין שבת כל שצריך לאיזה דבר חייב על שבת דלא חשוב מקלקל אבל לענין נהנה מע"ז באמת לא חשוב נהנה כל דהקלקול יותר על התיקון כנ"ל ברור. מ"ש דלמה לא קאמר ש"מ דחמץ אסור בהנאה דאל"כ דלמא מיירי ביו"ט ויסיקנו תחת תבשילו וע"ז כתב דלא שרי להסיק תחת תבשילו דהא עובר על ב"י אם לא ישרפנו מיד והנה התוס' בפסחים הרגישו בזה ד"ה ואומר וכתבו דקרא דתשביתו מיירי בכל אופן אף דא"צ לגחלתו ומ"ש א"ז דעובר תיכף בבל יראה לא הבינותי דאטו לא יוכל להשליכו תוך עצים מבוערים ותיכף יהי' למאכולת אש ולא יעבור בב"י וצ"ע. והנה הקשה שם דמנ"ל כל היסוד דמתוך וע"ז כתב שני אופנים אופן אחד כיון דאנו מתירין כל דבר שצורך לגופו אע"פ שאינו לצורך אוכל נפש וממילא אף שא"צ כלל ניהו דאסור אבל אינו לוקה. והנה לא זכיתי להבין דמ"ש דדבר שצורך לגופו מותר אף שאינו אוכל נפש הנה זה גופא לא ידעתי דבקרא לא הותר רק אשר יאכל לכל נפש והרי כל שאינו שוה לכל נפש אסור כדאמרו בכתובות דף זיי"ן ע"ב ועיין בשיטה מקובצת מ"ש בשם הרא"ה ואינך קדמונים דכל שאינו אוכל נפש לא הותר אף שהוא הנאת הגוף רק כל שהוא צורך מצוה או שאי אפשר בענין אחר וגם זה לא הותר רק משום מתוך ועיין תוס' שם בכל הסוגיא ועיין ביצה פ"ב לענין מוגמר דחכמים אוסרים משום דאינו שוה לכל נפש אף שצורך הגוף הוא למפונקים ועיין בסי' תק"א בב"י וט"ז ומ"א דמדורה להתחמם לא הותר רק משום מתוך שהותר לצורך אוכל נפש ועיין סימן תקי"א ומבואר דלצורך גופו ג"כ לא שרי רק משום מתוך וגם לא ידעתי מה מעליותא דמותר לצורך גופו ואמרינן מתוך הרי גם לצורך אוכל נפש דודאי מותר ואמרינן מתוך ואמאי קשה לו יותר דלמה נימא מתוך שהותר לצורך אוכל נפש הותר שלא לצורך והרי גם אי לצורך גופו מותר ג"כ הוצרך לבא משום מתוך וא"כ למה לו לחדש זאת מה שכל הפוסקים אינם מסכימים לזה וצע"ג. והנה עוד חידש דעיקר מתוך הוא מתוך שהוקלש האיסור לענין צורך אוכל נפש הוקלש ג"כ לא"צ וכמו דאמרו הואיל וחזי לאורחין והיינו דהואיל והוקלש האיסור לגבי אורחין כל שיש אורחים הוקלש ג"כ כל שא"צ לאורחים וה"ה במתוך כיון שהוקלש האיסור לצורך אוכל נפש הוקלש ג"כ כל שאינו לצורך ורבה לית לי' מתוך שהוקלש האיסור רק במקום שיש צורך לאורחים והוקלש האיסור דשם אך אשר יאכל לכל נפש הוא אבל למאן דס"ל מתוך הוא אף במקום דל"ח לאורחים רק שהוקלש האיסור. והנה דברים חדשים הם שלא מוזכר בקדמונים ואם חומה היא היה מקום ליישב הא דאמרו בביצה י"ב גבי עולת נדבה דלב"ה דאית להו מתוך אינו לוקה משום דהוקלש האיסור:
ובזה הי' מיושב מה שהקשה הרב מפיאסק ומוזכר בכמה ספרים דהרי שייך צביעה כל שהוא עולה ולא חזי לאכילה כמ"ש הרשב"א הובא במלמ"ל פי"א משבת לענין עיבוד ובזה לא שייך מתוך דהא לצורך לא הוה מלאכה כלל ולפמ"ש או"ז א"ש ואדרבא אם דבר שהוא מלאכה אפ"ה כל שהותר לצורך אוכל נפש הוקלש האיסור מכ"ש בדבר שאם הי' לצורך אוכל נפש לא היה כלל שם מלאכה ע"ז מכ"ש שהוקלש האיסור ואף אם נימא דכל שלא הוה מלאכה לא שייך דהוקלש האיסור א"כ גם כל אוכל נפש ביו"ט הותר אף לרבות כמ"ש הר"ן פ"ב דיו"ט גבי ממלאה אשה קדירה דביו"ט אינו דחויה לגבי אוכל נפש רק היתר גמור וא"כ לא שייך לומר שהוקלש האיסור דאוכל נפש לא נאסר כלל ביו"ט ולא שייך שהוקלש האיסור וז"ב כשמש ועיין בשיטה מקובצת כתובות דף זיי"ן שם וימצא דאוכל נפש לא הוה מלאכה כלל ביו"ט ומ"ש אח"כ דלרבה הא דהותר כל שהוא לצורך אדם אף ע"פ שאינו צורך אוכל נפש כמו דהותרה הוצאת הקטן לרה"ר כיון שהוא לצורך גופו הוא משום דר' יהודה דמתיר מכשירי אוכל נפש דדריש לכם לכל צרכיכם ה"ה דמותר לצורך גופו אף שאינו אוכל נפש. הנה הוא חוזר למ"ש למעלה דכל שהוא לצורך הגוף שרי אף שאינו לצורך אוכל נפש ונותן טעם דקי"ל כר' יהודא דלכם לכל צרכיכם וכבר כתבתי דהוא נגד כל הקדמונים גם תמה אני דלדידיה רבה ס"ל כר' יהודה והרי ש"ס מפורש בביצה דף כ"ב דלא כוותיה דהרי אמרו בביצה שם דבעי אביי מרבה מהו לכבות את הדליקה וא"ל דאסור והקשה לו מאין מכבין את הבקעת וא"ל הא ר' יהודה היא דדריש לכל צרכיכם הרי דרבה לא ס"ל כר"י רק כחכמים דר' יהודא ואמאי מותר להוציא ביו"ט קטן וס"ת לרה"ר וע"כ משום מתוך שהותרה לצורך וא"כ חזינן דס"ל מתוך לרבה וגם אביי שם השיב לר' אבא בר מרתא דאסור לכבות מפני ד"א והקשה לו ג"כ מבקעת והשיב דהאי ר' יהודה היא והרי אביי כרבה ס"ל ואפ"ה אוסר אף שהוא לצורך אוכל נפש וע"כ דוקא אוכל נפש שרי מה"ת ולא צורך הגוף וע"כ דברי א"ז בכל מה שחידש תמוה והוא נגד הש"ס וקדמונים. והנה מ"ש למעלה דכוונת התוס' בחולין דף ח' הוא כמ"ש כאן א"ז אח"כ התבוננתי דאין כן כוונת התוס' דהא הא"ז מיירי שהוא לצורך להשוחט בעצמו ושם בחטאת בחוץ לע"ז לא צריך כלל רק שמקרי תיקון כל דהו להוציא מידי אבמה"ח לב"נ וא"כ אינו צריך לו כלל והוה מקלקל גמור ולכך הוצרכו לדחוק דבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה וכל דהוה תיקון כל דהו חייב בשבת.
ובזה מיושב מה שהקשה הפרמ"ג בסי' יו"ד דלמה לא הקשו התוס' מכל שוחט דעלמא דחשוב מתקן אע"ג שמקלקל הוא כדהקשו בשבת ולפמ"ש אתי שפיר דמכל שוחט ליכא לאקשויי דכל דצריך לו לאיזה צורך ודאי חייב כמ"ש א"ז כאן אבל משוחט בשבת לע"ז מקשו דשם ליכא לו צורך כלל וז"ב:
והנה במ"ש א"ז בטעם דמתוך כיון דהוקלש האיסור וכתבתי לתמוה דאוכל נפש ביו"ט משרי שרי וכמ"ש הר"ן והנה אם נימא דגם ביו"ט אינו רק דיחוי ובאמת אסור להרבות בי"ט כיון דאינו רק דחויה ובזה י"ל דטעמי' דב"ש דס"ל דלא אמרינן מתוך הוא משום דס"ל דביו"ט אוכל נפש שרי וא"כ לגבי אוכל נפש לא שייך הוקלש האיסור דאינו איסור כלל ולכך לא אמרינן מתוך. איברא דא"כ לב"ש למה לא אמרו מתוך בהוצאה הא באמת הוצאה דשרי אף שאינו אוכל נפש נדחק הה"מ פ"א מיו"ט ה"ד דאף הוא באוכל נפש ג"כ ועכ"פ לא שייך לומר דבאוכל נפש משרי שרי שהרי אינו אוכל נפש רק שהוי גם באוכל נפש וא"כ עכ"פ לא שייך לומר דהותר ביו"ט רק דחויה וא"כ שוב הוקלש האיסור וצריך לומר כיון דמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא אף בשבת וכל שהוא ביו"ט באוכל נפש אמרינן דמשרי שרי. ובזה מדוקדק דלא סיים הש"ס גבי ב"ש מתוך שהותרה הוצאה לצורך ה"ה שחיטה וגבי ב"ה סיים כן ועוד דלקמן לענין הבערה מסיים הש"ס לב"ש כמו דלא אמרינן מתוך בהוצאה כן נמי בהבערה. וראיתי נדפס בלוית חן פ' פנחס בשם הגאון החסיד מוה' הירץ ז"ל בן זקני הרב מוה' העניך ז"ל דבר ע"ז ושם נדחק. ולפמ"ש יש לומר דבאמת מהוצאה ליכא למילף לב"ש דהא בשחיטה הוא אוכל נפש ממש משא"כ בהוצאה רק לב"ש אדרבא מה דהוא אוכל נפש ממש אינו מעלה ואדרבא לא שייך הוקלש האיסור דבאוכל נפש משרי שרי ובודאי לא אמרינן מתוך ולכך לא מסיים ה"נ דבאמת זה כ"ש מהוצאה רק דב"ש מצינו גבי הוצאה דלא ס"ל מתוך מטעם דהוצאה מלאכה גרועה מכ"ש בשחיטה אבל לב"ה דס"ל דאמרינן מתוך בהוצאה אף דהוצאה מלאכה גרועה היא וא"כ לא הוקלש האיסור ואפ"ה אמרינן מתוך מכ"ש בשחיטה דהוא מלאכה והוקלש האיסור אבל לענין הבערה דמה דהותר לב"ה משום דכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת משמע ביו"ט מותר וכמ"ש הה"מ א"כ שוה לב"ש כמו הוצאה דהוצאה מלאכה גרועה ה"ה הבערה דאף שהיא מלאכה וכתיב ביו"ט ג"כ לא תעשה כל מלאכה מכל מקום הבערה יצא מכלל מלאכה ביו"ט דהתורה אמרה בשבת דוקא וא"כ לא הוקלש האיסור ולא שייך מתוך לב"ש ושפיר סיים גם לב"ש ה"נ גבי הבערה. ובזה מיושב מה שהקשה הלח"מ לסברת הה"מ א"כ בהוצאה יותר מסתבר דלא נימא מתוך מבשחיטה וא"כ גם לב"ש לא א"ש דלמא שאני הוצאה וכמ"ש הה"מ ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דלב"ש כיון דהוצאה אינו באוכל נפש א"כ יותר מסתבר לומר דנימא מתוך דהרי הוקלש האיסור ורק דהוצאה מלאכה גרועה היא וא"כ מכ"ש בשחיטה דמהראוי לומר מתוך ובזה מיושב קושית התוס' דלמה לא נימא הא מני ר"ע דלא אמר מתוך גבי הבערה ולפמ"ש אתי שפיר דיש לומר דר"ע דאמר הבערה אב מלאכה היא מקרא דלא תעשה מלאכה א"כ לא שייך מתוך גבי' דהא לא אקלש האיסור דהוה מלאכה ואינו באוכל נפש והוא לא ס"ל הדרש דביום השבת למעוטי ביו"ט ולכך מהראוי שלא לומר מתוך אבל בשחיטה דבאוכל נפש הוא מהראוי לומר מתוך דהא אקלש האיסור גבי אוכל נפש מכ"ש בשחיטה ובזה מיושב קושית המ"א ריש סי' תקי"ח דלר"ע דלא ס"ל דהבערה לא נאסר ביו"ט וס"ל דגם הוא בכלל לא תעשה כל מלאכה וא"כ מנ"ל דלא אמרינן מתוך ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לר"ע לא ס"ל הדרש דביום השבת למעט יו"ט לכך לא אמרינן מתוך דלא שייך הסברא דמתוך דהא לא אקלש האיסור כלל וכמו בהבערה דלא אקלש איסור כלל דבאוכל נפש מה דהותר הוא משום דהבערה לר"ע ג"כ כיון שהוא באוכל נפש ג"כ הוה כמו הוצאה וגם הבערה הוא מקלקל ואף דמתקן מאכלו הא כל שהוא צורך אוכל נפש שרי וא"כ ממנ"פ לא אקלש האיסור ולא שייך מתוך א"כ בכל אוכל נפש דשרי ביו"ט ולא אקלש האיסור כלל שפיר לא אמרינן מתוך לר"ע. ובזה נראה טעם חדש דלכך בהבערה אמרינן מתוך אף דאינו אוכל נפש דבאמת הבערה הוא מקלקל רק דהוה לצורך תיקון א"כ ממנ"פ מותר ביו"ט דהרי באמת מקלקל הוא ולצורך אכילה שוב הוה אוכל נפש והתיקון הוא באוכל נפש לכך שרי אבל לב"ש דאדרבא כיון דמקלקל הוא לא הוקלש האיסור כלל ול"ש מתוך ולכך שייך לסיים גבי הבערה לב"ש ג"כ ה"נ וכמ"ש ובלוית חן נדפס שם דהרמב"ם פסק בהוצאה לא אמרינן מתוך ובשחיטה אמרינן מתוך והוא טעות דבאמת גם בהוצאה אמרינן מתוך רק להה"מ דנדחק בטעם דהוצאה דאמרינן מתוך הקשה הלח"מ דא"כ לא מוכח מב"ש וכבר כתבתי ליישב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |