שואל ומשיב/ד/א/נ

שואל ומשיב ‏ ד א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה רביעאה חלק א סימן נ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נשאלתי באחד שעשה עם חבירו ת"כ שכאשר יסרסר לאדון אחד אותו חפץ במכירה וכדומה יהיה לו חלק בסרסרות כך וכך אף אם לא יגמור רק לאחר זמן רב ואח"כ גמר חבירו הדבר ולקח סרסרות ולא רצה ליתן לזה כלום ובאו לדין וטען הלה ששקר הוא שלא תקע לו כפו ופסקו הב"ד לומר לו בהן צדק וזה הולך ובוכה ובאו לשאול אותי אם יפה דן אותו הדינין. והנה אמרתי ב"ד בתר ב"ד לא דייקי. וכשאני לעצמי אמרתי הנה לכאורה יפה דן והדבר מפורש בש"ע חו"מ סי' פ"ז סל"ד בהג"ה דאם אמר שנתן לו כפו לתת לו מתנה והלה כופר פטור מן השבועה. אך אחר העיון לפענ"ד נראה דיש לעיין בזה דהנה הסמ"ע והש"ך שם ס"ק פ"א נחלקו בהטעם וכפי הנראה מהש"ך הוא הטעם דאין שבועה על שבועה דהא אינו חייב לתת לו דמים רק שנתן לו ת"כ והוה כשבועה וא"כ לא שייך שבועה על שבועה. ולפ"ז היה מקום לחלק דזה דוקא דאם הת"כ היה רק לחיזוק שלא יחזור בו אבל אם הת"כ היה לקיים הדבר כדרך שנהגו התגרים בת"כ לחזוק הענין והוה כקנין סטימתא וכמבואר סי' ר"א וא"כ כיון שגם הסרסורים כן מנהגם לתקוע כפם בכל ענין שירצו להשתתף וזה להם במקום קנין ובכה"ג מועיל כמבואר ר"ס קע"ו דכל מה שנותנים זה לזה מחוייבים אף באמירה וא"כ אין הת"כ רק לתוספת חיזוק א"כ אף אם נימא דהת"כ הוא במקום שבועה מכל מקום הדבר בעצמותו נקנה אף בריבור ולמה לא ישבע ע"ז ואף אם נימא דהת"כ אינו כמו קנין להתחייב מכל מקום לפי דברי זה שהבטיחו נקנה לו בדיבור בעלמא רק שזה הוסיף לתת לו ת"כ ובזה משמע מדברי הש"ך בעצמו דבכה"ג היה מועיל וצריך לשבע היסת ובאמת דברי המהר"ם ד"פ שהביא הש"ך אין ענינו לכאן דהוא מיירי שזה טוען שקיים המקח וזה יש לו ע"א שעל תנאי כך היה הת"כ וזה טוען שכבר קיים ושפיר אמר דמה ישבע הא זה טוען שכבר קיים וא"ל דע"ז יצטרך לשבע דדלמא לא קיים דזה אינו דהא כבר נשבע שחייב לקיים וא"כ על מה ישבע.

הן אמת דדברי המהר"ם הם לא רישא סיפא דרישא מיירי באומר קיימתי וסיפא מיירי במכחיש שלא נתן ת"כ או לא נשבע אבל עיקר כוונתו אחרי שאינו מחוייב רק שבועה והיאך ישבע שבועה על שבועה שאינו מחוייב ממון רק לשבע ועכ"פ במקום דהיה מחוייב מצד דיבורו פשיטא דצריך לשבע.

ואולי לכך הוצרך הסמ"ע לומר שלא שייך בזה שבועת היסת וצ"ע. והנה בהך דינא אמרתי לרשום מה שאירע מעשה בשנת תרי"ב באחד שהביא סחורה למוכרה וסוחר אחד רצה לקנות ולא רצו להקנות לו ושלחו לסוחר אחר שהיא לפעמים סוחר ולפעמים סרסור והוא הגיד לאותו סוחר שבדעתו לקנותו עמו בשותפות וזה הבטיח לו שאם יקנה יהיה הוא עמו שותף לשליש אח"כ בא גיסו של מוכר לזה האיש שרצה לקנות וא"ל שאם ירצה שהוא יהיה עמו שותף אז ידבר על לב גיסו להקנות לו והנה בלב לא רצה שיהיה שותף אמנם הדיחו בשפת חלקות ואמר לו שיתן לו שכר סרסרות או יהי' עמו שותף כפי שיבאו לעמק השוה ונגמר המקח ביניהם אח"כ בעת שהוציאו הסחורה להובילה להסוחר הלז אמר הסוחר לאותו האיש מה תרצה להיות או סרסור או סוחר ואמר שביום מחר יגיד לו וביום מחר טוען שרוצה דוקא בשותפות שוה בשוה והלה טוען משטה הייתי בך מתחלה כי יראתי שלא ירצו להקנות לי הסחורה ולא רציתי רק שתהיה סרסור והא ראיה שבעת הקני' אתה קלקלת לי המקח ואם היית שותף בודאי רצית שאקנה בזול אבל מתוך שידעת שאין לך דמים ע"כ היית מקלקל כדרך הסרסרים להראות למוכר שסרסור נאמן הוא ובאו לדין ופסקו הב"ד שבודאי יכול זה לדחותו ולטעון משטה הייתי בך אך שגם סרסור אינו שהוא טוען שרוצה להיות שותף והודה שלא היה סרסור ושותף מצי לדחותו וזיל הכא קא מדחי ליה וכו' ובבוא הדבר לפני אמרתי שמה שדנו שזה יכול לדחותו הנה זה מבואר בב"י חו"מ סי' קפ"ג בראש הסימן בשם בעל העיטור והגהת מרדכי דאם לא נתן מעות יכול לדחותו רק שמודיעין לו הב"ד שעבר על הן שלך יהי' צדק. אך מה שהורו שאף סרסור אינו מטעם הודאת בע"ד. הנה זה אינו דבאמת הסוחר בעצמו מודה שא"ל מה תרצה להיות או סוחר או סרסור וא"ל דהוה תרתי הודאות דסתרי וקיי"ל דמוקמינן ממונא אחזקתו וכמבואר בחידושי רשב"א גיטין דף מ"ם גבי נתת שדה והלה אומר שלא נתנה לו ע"ש. הנה זה אינו דאטו הודה כאן שלא רצה שיהיה סרסור הא זה טוען שרצה להיות סוחר ועכ"פ אם לא יהיה סוחר דהיינו שותף יהיה סרסור ודרך התגרים הוא כן שלא ידעו בשעת מעשה אם יוכלו להשיג דמים וע"כ היה רצונו שיהיה שותף ואם לא יהי' לו דמים יהיה עכ"פ סרסור וזה גלוי לכל שלא רצה למחול לו מכל וכל ואומדן דעת הוא כן ומה גם דחזקת מרא קמא לא שייך כאן דב"כ וב"כ לא הי' של שניהם וחזקת ממון לא שייך כאן דהרי זה מודה שחייב לו סרסרות רק שזה טוען שהוא שותף אבל חזקת ממון לא שייך בזה ועיין קצה"ח ונתיבות סי' ר"פ ולפמ"ש יש לפלפל בדבריהם ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף