שואל ומשיב/ד/א/נא
שואל ומשיב 
ד א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תבא י"ט אלול תרכ"ו להרבני המופלג מוה' יוסף ני' מראווא.
אשר שאל תמול בהיותינו הולכים לשוח ע"פ השדה בהא דאמרו בנדרים דף יו"ד דחסידים הראשונים היו מתאווים להביא קרבן חטאת לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידם מה הי' עושין עומדין ומתנדבין נזירות והרי התוס' כתבו בכמה מקומות ומהם בגיטין דף ז' דדוקא במידי דאכילה הוא דאין הקב"ה מביא תקלה על ידם וא"כ משכחת לה חטאת במידי דלאו אכילה. הנה לפי פירוש ראשון ברש"י נדרים שם שרוצים להביא קרבן להתכפר עליהם לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם יש לפרש שע"ז גופא מתאוין להביא קרבן להתכפר עליהם על מה שהקב"ה מונע להביא תקלה על ידיהם אבל אם לא שהקב"ה היה בעוזרם היו חוטאין וז"ש רש"י שהם מתיראים שלא יעשו שום חטא והיינו שבעצמותם הי' חוטאים רק שהקב"ה מונע מהם וע"ז מביאין קרבן להתכפר עליהם מה שבעצמותם הי' חוטאין וא"כ לק"מ קושיתו ובלא"ה יש לומר דחסיד גדול מצדיק וא"כ חסידים הראשונים לא היה הקב"ה מביא תקלה על ידם אף במה שאינו מידי דאכילה וכל הני שמביא התוס' אפשר לא הי' במדרגת חסיד ומכ"ש כחסידים הראשונים כנלפענ"ד:
ומה שהקשה בהא דאמרו בנדרים דף י"ז חד קרא למפטרי' מקרבן וחד למפטרי' מן לאו דשבועה וע"ז הקשה לפמ"ש הריב"א דאף דעשה אינו דוחה לאו ועשה מ"מ אינו חייב מלקות דהא העשה דוחה ל"ת רק שאינו יכול לדחות העשה ועכ"פ מלקות ליכא א"כ למה צריך קרא למפטרי' מלאו הא בלא"ה לא ילקה דהא העשה דוחה הלאו הנה אם נימא דעשה דפשיעה אינו דוחה וכן בשביל דאיתא בשאלה א"כ ל"ק כלום ועיין שעה"מ הלכות נדרים שהאריך בזה ליישב קושית החינוך ועיין בחבורי יד שאול סי' רט"ו אמנם בלא"ה ל"ק דהכוונה היא למפטרי' מלאו דלא יהיה איסור כלל דאף דאינו לוקה אבל עכ"פ איסור איכא ובאמת כשנשבע לבטל המצוה אינו חל כלל דאין בכח שבועתו לחול כלל על מצות ד' ושאני נדרים דחל על החפץ וכמ"ש באורך ביד שאול סי' רט"ו שם א"כ לק"מ:
ומה שהקשה בדף ט"ו דאמר הלכה אין לא הלכה לא ומה קושיא הא התוס' ישנים הקשו היאך מצי לחול עליו והא משועבד לה ותירצו דכיון דאפשר לה שלא תלך ותוכל להנות שוב לא מקרי משועבד לה וא"כ כל שנאמר שגם בלא הלכה אסורה שוב לא מצי לחול דהא משועבד לה.
והשבתי דבאמת לכאורה קשה על מה שהקשו התוס' דמשועבד לה והא היא הדירה שלא תהנה לו וא"כ לא הדירה רק ממזונות ומזונות כבר אמרו ריש המדיר דנעשה כאומר לה צאי מע"י למזונותיך. אמנם יש לומר דבכה"ג דלא אסר עליה רק אם תלך והיאך שייך לומר דהוה כאומר לה צאי מע"י למזונותיך דהא א"א בזה דא"כ היכא תתחלק המע"י דאם לא תלך מגיע לה מזונות ומע"י שלו ואם תלך מגיע המע"י לה וזה א"א כעין שכתב הר"ן בכתובות לענין כסות ועיין ח"מ וב"ש סי' ס"ט ולפ"ז אם נימא דגם בלא הלכה אסורה שוב אין מקום לקושית התוס' דהוה כאומר לה צאי מע"י למזונותיך איברא דהתוס' ישנים שם כפי הנראה הבין דקונם שאת נהנית לי קאי על תשמיש וא"כ ע"ז לא שייך דאומר לה צאי מע"י במזונותיך אבל זה תמוה דהתוס' בעצמם כתבו ר"פ המדיר דלהנות לו לא משמע אלא מזונות וצ"ע ואולי התוס' לא כתבו רק דמצי חייל בתנאי אף אם היה מדירה בפירוש מתשמיש אבל הפירוש שאת נהנית לי הוא מזונות ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |