שואל ומשיב/ג/ג/לז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן לז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד ששאל אותו אחד ושמו ראובן שבא אליו איש אחד ושמו שמעון וסרסר שיקנה לו כמה ככרים צמר אצל אדון אחד ובא אתו לעמק השוה והאדון הביא הצמר לפה כמה שיעלה המשקל כן יתן לו כפי הסך שהשוו בינותם והנה במשקל ששקלו בהוואג הטעו את האדון בהמשקל שלא הי' כפי מה שחשב האדון ונתנו לראובן הסחורה ושלם להאדון ועתה בא הסרסור לקחת שכר סרסרות שמגיע לו לפי ערך המשקל של הככרים וטען ראובן שלא יתן לו רק כפי המשקל ששלם לאדון והוא טוען כיון שבאמת הי' יותר רק שהטעהו בחשבון עכ"פ שכר הסרסרות מגיע לו מה הדין. והנה מבלי ראות בספרים השבתי לו תיכף שכפי הנראה הדין עם הסרסור דמה לו בהטעתו לאדון סוף סוף הוא סרסר לו כמה שיש לו לאדון סחורה לפיהן ישוב לו שכר סרסרות כנהוג בין הסוחרין ומה לו בהטעתו ולמה ירויח גם הצמר גם שכר הסרסרות ואמר לי הרב הנ"ל שגם הוא אמר כן אך בלי ביאור בספרים וביקש ממני שאשים עין ולב על זה שראובן רוצה לעשות ע"פ דין רק שיהי' עפ"י דין גמור והנה נתתי עיני בזה והנה בסי' קפ"ו בחו"מ סעיף וא"ו מבואר דאם הוסיפו לשליח איזה דבר במנין או במשקל ובמדה כל שיש לו קצבה הרי הוא של שניהם וחולקין השליח עם המשלח ואם היה דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות ובט"ז מבואר שם דשלח שלוחו לקבל מעות מהעכו"ם וטעה העכו"ם ונתן לו יותר הכל לשליח והנה מבואר בטור שם דיש פלוגתא בין ר"ת ור"י והרא"ש אך גם בטעות שבמקח הדין כך אם לא. והנה לפענ"ד נראה דלכל הדעות והדברות והאמירות שם בכאן הדין עם ראובן המשלח דהנה כל הטעם דסוברין דשייך שליח בטעות הוא משום דהיתרון הוא דבר בפ"ע וכאלו גנב מאתו ואילו היה רוצה הי' מחזיר להכותי ע"ש. והנה זה דוקא כשהשליח קבל המעות ועדיין לא זכה המשלח והוה כאילו גנב הוא אבל כאן דהאדון הביא להוואג הצמר ושם הטעוהו בחשבון א"כ מה לו להסרסור בזה והוה כאלו גנב אצל הכותי אטו מגיע לו שכר סרסרות מזה שגנב ואף אם היה מגיד להכותי שהטעהו לא ידעתי אם הי' נאמן בעיניו נגד הוואג הידוע בעיר ששם שוקלין כל דבר וגם אינו מגיע לו שכר סרסרות בזה רק חלק כדין אם סייע להטעות הכותי כמבואר שם ס"ז בהג"ה וגם כאן לא הי' רשאי להגיד להכותי כיון דזכה בו ראובן ודוקא שם שנתן לשליח ולא הגיע עדיין לראובן אבל כל שזכה בו יכול לומר בשלך אתה יכול לקדש ש"ש ולא בשלי כמ"ש ס"ח שם ועי"ש בסמ"ע ס"ק כ"ה וכ"ע מודו דטעות בחשבון הוה דבר שאין לו קצבה ובמה זכה השליח דהיינו הסרסור בזה דאף דיש לו דין שליח כמבואר ריש סי' קפ"ה אבל כאן גבר איך יזכה בדין כיון שלא הי' בידו כלל וגם לא שייך לומר דמזלא דבי תרי גרם הדבר דאדרבא לענין שכר סרסרות שלו אדרבא טוב הי' לו שלא יטעוהו והי' לוקח שכרו משלם ולענין שיהיה לו חלק בהטעות זה פשיטא דאין לו זכייה דלא עשה שום פעולה בזה ואם גם הוא סייע להטעות כבר כתבתי דמבואר בש"ע שם בהג"ה ט"ז דחולקין הריווח אבל לענין שכר סרסרות לא שייך בזה דלענין טעות לא הי' סרסור. והנה כאשר השקפתי בזה ראיתי דיש לומר דמכל מקום כיון דזה סרסר לו כך וכך צמר כפי שיהי' ובאמת היה כך רק שהטעהו בחשבון א"כ לפמ"ש אא"ז בעל שער אפרים סי' ק"נ דסרסור שגמר המקח כדרך התגרים ואח"כ מחלו זה לזה ופסק דמגיע לו סרסרות דל"ד לשדכן המבואר סי' קפ"ה דשם הגמר הוא כשנשאו זה את זה אבל כאן גמר המקח הי' תיכף משגמר פעולתו שנתרצו זה לזה המוכר עם הלוקח ומה לו בזה שמחלו אח"כ מכל מקום לא יוכלו למחול סרסרותו ע"ש ולפ"ז כיון דשכר סרסרות הגיע לו מיד שנתרצו במקח א"כ לא גרע מה שהטעהו בחשבון מאילו מחל לו באמת אח"כ שאין בידם להפקיע שכר סרסרות מכ"ש בזה שבאמת לא מחל לו רק שהטעהו והוא לא ידע ובאמת איכא עליו חיוב שיקדש ש"ש ויחזיר לו טעותו א"כ עכ"פ מה לו לסרסור בזה הסרסרות הגיע לו תיכף משעה שנתרצו להמקח וא"ל כיון דאם לא הי' כפי המשקל הי' בטל המכירה א"כ ה"ה להיפך דזה אינו דבאמת היה המשקל עולה יפה רק שהטעהו בזה פשיטא דמגיע לו שכר סרסרותו משלם וז"ב ואמת לדעתי כנלפענ"ד ויבצעו תמימים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף