שואל ומשיב/ג/ג/לה
שואל ומשיב 
ג ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לחכם אחד:
ששאלת אם מותר לסכך ע"ג הלטי"ש אם הם רצופים שאין ביניהם שלשה והבאת דברי הב"ח והמ"א סי' תרנ"ו ס"ק ו'. הנה בגליון המג"א כתבתי דלפענ"ד הדין עם אא"ז הב"ח ז"ל דמ"ש המג"א ראיה משפודין בסימן תרל"א המעיין בב"ח יראה דעיקר כוונת הב"ח דהלטיש קבועין וניכרין ולא בטלי וא"כ אין ראיה משפודין ומ"ש המג"א משו"ת הרשב"א סי' רי"ג שהובא בב"י סי' תרכ"ט תמהני דגם הב"ח הרגיש בזה וע"ש מ"ש בזה. איברא דצריך לעיין לפמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' נ"ט דע"כ לא אמרינן לבוד רק באויר ולא בדבר ממשיי א"כ כאן שסכך כשר מפסיק ביניהם לא שייך לבוד וכמ"ש הח"ץ שם בהדיא. אמנם נראה דע"כ לא שייך לבוד בממשיי רק לענין דלא נימא דנעשה אחת ע"י הלבוד וחיבור בזה שפיר כתב דאיך שייך לבוד והלא מפסיק ביניהם דבר ממשיי אבל כאן דבעיני שיהיה הסכך כשר רבה עליו ומבטלו וע"ז שפיר כתב הב"ח כיון דהלטי"ש קבועין איך אפשר שיבטלו עי"ז הא הם נקבעו והו"ל לענין זה לבוד דעכ"פ נקבעו ועומדין ולא מבטלי. ובזה מיושב קושית המג"א משפודין דשם כל שהיה שוה בשוה היה כשר דפרוץ כעומד מותר וא"כ שוב לא שייך לבוד. ובלא"ה נראה לחלק דבאמת לא שייך לבוד דמה חזית דנימא לבוד לענין הלטי"ש כיון שמונחים בפחות משלשה והרי גם הסכך כשר מונח בפחות משלשה ונימא לבוד לענין הסכך כשר אך שיש לומר דעכ"פ לא רבה הסכך כשר לבטל הפסול והלטי"ש ניכרין ועומדין ובפרט דהם מונחים למעלה גרע טפי וכעין מ"ש המג"א ס"ק ב' אבל בשפודין כשם דבסכך פסול שייך לבוד גם בסכך כשר שייך לבוד ודו"ק. אך בגוף הדין נראה לפענ"ד דמכל מקום הדין עם המ"א כיון דכל חילי' דהב"ח הוא משום לבוד ודעתו דאמרינן לבוד להחמיר והרי מבואר לקמן סי' תרל"ב בטור דלא אמרינן לבוד להחמיר ואף דהמג"א שם הסיב הכוונה לדבר אחר ע"ש ועיין בט"ז ביו"ד סי' שע"א ובמג"א סי' תק"ב ובחידושי להלכות יו"ט שם ע"ש בזה ובשו"ת הח"ץ שם עכ"פ להחמיר משמע מפשטת לשון הטור והרמ"א סי' שע"א דלא אמרינן וע"כ אין להחמיר בזה כנלפענ"ד. והנה בח"ץ שם כתב דבעירובין דף כ"ה מבואר דהרחיק פחות משלשה לכותל לא מועיל אלמא דאף להחמיר אמרינן לבוד ואף במידי דרבנן ע"ש ולפענ"ד אין ראיה משם דשם לא מתורת לבוד ממש אתינן עלה רק דהוה מחיצה ע"ג מחיצה ולא ניכר המחיצה וניהו דלא הוה מחובר ממש מכל מקום נפרד ג"כ לא הוה להיות מחיצה בפ"ע וע"ש גבי עמוד פחות מארבע נחלקו שם דאף דיצא מכלל לבוד מכל מקום אינו מחיצה בפ"ע ע"ש וה"ה לענין פחות משלשה לכותל לא הוה מחיצה בפני עצמה והוה כמוסיף על מחיצת הכותל וז"ב. איברא דאם נימא דבדבר ממשיי לא שייך לבוד ודעת אא"ז הח"ץ ז"ל שם דכל דעשוי להילוך לא שייך לבוד א"כ צריך ביאור דהא גם כאן יכול לילך בין הכותל להמחיצה ולא שייך לבוד ואפשר דאין דרך לילך בין הכותל למחיצה כשהוא פחות משלשה. ובזה י"ל דלכך גבי תל נחלקו שם אף בפחות משלש משום דבין התל להמחיצה יותר עשוי להילוך מבין הכותל ולמחיצה ועיין בריטב"א שם שהרגיש דמ"ש תל מכותל אלא שדבריו שם קצת מגומגמין וע"ש היטב ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |