שואל ומשיב/ג/ג/יח

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן יח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ביאור דין חשוד על האיסורים אם נאמן על של אחרים. הנה דעת הרמב"ם ורוב הפוסקים דהחשוד נאמן על של אחרים כמ"ש הרמב"ם פי"ב ממעשר הי"ז דאין אדם חוטא ולא לו וכ"כ בפ"י ממשכב ומושב אבל הראב"ד השיג עליו דהרי הקשו בירושלמי וע"א נאמן וכו' הרי דקי"ל כר"מ דהחשוד על הדבר אינו מעיד עליו ע"ש ועיין בש"ע סי' קי"ט ס"ז ובש"ך שם ס"ק י"ח וראיתי בשו"ת אא"ז הפ"י ז"ל סי' י"ד בחיו"ד שהקשה על הראב"ד מהא דאמר רבא ישראל מומר אוכל נבילות לתיאבון בודק ישראל סכין ונותן לו כיון דאיכא היתירא ואיסורא לא שביק היתירא ואכיל איסורא וכתבו התוס' והרא"ש דאף אם אינו אוכל ממנו לא חשוד על לפני עור הרי דאף בחשוד לעבור עבירה והוא מומר לתיאבון אפ"ה מעיד בשל אחר מכ"ש חשוד סתם ע"ש שהאריך בקושיא זו. ולפענ"ד ל"ק בפשיטות דשאני התם דאינו רק מומר לתיאבון דאי לא משכח היתירא אכיל איסורא אבל כל שיש היתר ואיסור לפניו לא שביק היתירא ואכול איסורא וכיון שכן כל שבודק סכין שוב אינו חשוד כלל דכל שיש לפניו לעשות בהיתר בלי טירחא שוב לא חשוד כלל לאותו דבר ונאמן. ומעתה ל"ד לחשוד דכיון דהוא חשוד לאותו דבר שפיר אינו נאמן להעיד אף לאחרים באותן דברים שחשוד משא"כ כאן דלתיאבון אינו חשוד לאותו דבר וז"ב לדעתי. שוב ראיתי בש"ע סי' קי"ט ס"ב בהג"ה שכתב עובר עבירה לתיאבון לא מקרי חשוד לאותו דבר והש"ך שם ס"ק וא"ו והט"ז ס"ק ד' נדחקו מאוד בביאור לשון זה ודחו אותו מהלכה ולפמ"ש הדבר נכון מאד דכוונתו דאף דחשוד לאכול נבילות לתיאבון כל שיש לפניו היתר נאמן דלענין זה לא חשוד וז"ש הרשב"א שהוא מקור הדין כמ"ש הב"י משמו דמומר לתיאבון נאמן לאותו דבר וכמ"ש רבא פ"ק דחולין ותמהו הט"ז והש"ך ל"ל בדיקת סכין ולפמ"ש אתי שפיר דבלא בדיקת הסכין שוב אינו נאמן וז"ב:

הנה הארכתי מענין לענין באותו ענין ועכ"פ דברי הגאון תמוהים דמבואר דחזקת טבל הו"ל אתחזיק איסורא כמ"ש התוס' וכמ"ש בטעמו. דהפירות יש להם חזקה מכח רובא דמסתמא נתחייבו במעשרות עפ"י דין ושוב אתחזיק איסור על הפירות וע"א אינו נאמן להוציא מחזקת איסור ודברי הגאון תמוהים. ומהא דאמרו בעירובין דף ל"ו העמד טבל על חזקתו ואימר לא נתקנו אין ראיה דשאני מהתם דהספק הוא על התיקון גופא אם נתקן מבעוד יום או לא וא"כ לא שייך לומר דמסתמא מעשרים דהא באמת נתעשרו והספק אימת נתעשרו ובזה ל"ק גם מריש נדה דהספק הוא על התיקון אם נתקן יפה והגאון לא אמר רק בספק אם נתעשר דמהראוי לומר שנתעשר אבל מ"ש למעלה קשה וכבר הבאתי דברי רש"י ותוס' ריש גיטין שכתבו בהדיא דטבל מקרי אתחזיק איסורא אף דבל ידעינן בודאי אי עישר או לאו וע"כ דזה מקרי חזקה מכח רובא. ובלא"ה נראה דאף דעביד כר"א עכ"פ קבע אסור לאכול עכ"פ מדרבנן שוב יש לומר דע"א אינו נאמן באתחזיק איסור דרבנן ואין לי הכרע כעת בהחפזי אי ע"א נאמן באתחזיק איסור דרבנן ועיין ביו"ד סי' קכ"ז סס"ג בהג"ה דקטן אינו נאמן באתחזיק באיסור דרבנן משמע קצת דהגדול נאמן אף באתחזיק איסור דרבנן ועיין בסי' ר"א ס"ד בהג"ה לענין מקוה שמלאוה דע"א ישראל נאמן משום בידו אף דברוב כשרים אינו רק דרבנן אבל אינו הכרע דדלמא באינו רוב מיירי כמו שנראה שם מהלשון. דרך כלל אף דבלי ספק נתבאר הדין בפירוש בפוסקים כעת בהחפזי וקאי בשמעתא אחריתא הספק במקומו אם נאמן עד שאזכה לראות דין זה מבואר ועכ"פ דינו של הגאון צ"ע. אח"כ עיינתי קצת בדין זה והנה מדברי הרמ"א בתשובה סי' ס"ו לענין החמאה והובא בט"ז סי' קכ"ז ס"ק ז' במ"ש לחלק בין כרי דאתחזיק איסור ובחמאה לא אתחזיק איסור משמע דאילו הי' אתחזיק איסור לא מהימן אף בחמאה דאיסורו דרבנן אין ראי' דשם כיון שהראשון מכחישו שפיר אינו נאמן כל דאתחזיק והראשון נאמן יותר ואם נימא דבדרבנן נאמן אף באתחזיק יש ליישב קושית הש"ש שמעתא וא"ו פ"ז דאמאי אשה נאמנת ברואה דם מחמת תשמיש והא ע"א אינו נאמן נגד הרוב ולפמ"ש א"ש כיון דרואה דם מחמת תשמיש אינו רק דרבנן וא"כ נאמנת נגד הרוב כמו נגד חזקה ויש לחלק ועכ"פ הדין לא נתבאר כעת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף