שואל ומשיב/ג/ג/יט
שואל ומשיב 
ג ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נשאלתי מהרב החריף המופלג ושנון ש"ב מוה' נפתלי הירץ בערינשטיין נ"י מפ"ק לבוב לבאר דברי הג"א פ"ק דב"ב ברא"ש אות כ"ו ד"ה מכאן במ"ש בשם הר"י בר' שמואל דנראה לי דאם הי' הכובס תובע הנהו דערקו לדינא הי' חייבין לסייעו אלא הש"ר לא רצה לכופן לפי שלפי דבריו הי' פטורין לגמרי אפילו אי לא ערקו והנה במ"ש הש"ר כבר הגיה הכנה"ג חו"מ סי' קס"ב שצ"ל שר' והיינו רבי לא רצה לכופם לפי שלפי דבריו הי' פטורין אבל לא ביאר כוונתו ואדרבא הע"ה הי' חייבים והת"ח פטורים לרבי והיאך אמר שהיו פטורים אפילו לא ערקו. והנה בראשית ההשקפה רציתי לומר דכוונת הג"א למ"ש שם בש"ס ראו שאין הפורעניות בא לעולם אלא בשביל ע"ה וא"כ כל עיקר מה שאמר להם ערוקו הוא להראותם שעיקר הגזירה הי' בשביל ע"ה וא"כ ממילא ראיית ר"ת אינו ראיה ממה דאמר להם ערוקו ולא אמר להם שישלמו קודם שיערקו דאטו כוונת רבי הי' שיערקו ולא יצטרכו לסייע עיקר כוונתו הי' לפטור הת"ח ובירר להם שת"ח פטורין במה שכשיערקו הע"ה יפקע כלילא וא"כ להך א"ל שיערקו אבל לעולם שכשהי' הכובס מצאם היו צריכין לשלם לו חלקו והא דלא א"ל שישלמו דא"כ היו צריכין גם הת"ח לשלם חלקם ולפי דברי רבי הי' פטורין הת"ח לגמרי אף שלא יערקו וא"כ לכך הוצרך להראותם שאין פורעניות בא אלא בשביל ע"ה ושוב ראיתי במרדכי פ"ק דב"ב שעתיק ג"כ דברי ר"ת האלו והרגיש בראיה זו שכתבתי וכתב ליישב ע"ש דהדיחוי חוזר ונראה ואח"כ הביא דברי הר"י בר"ש האלו ועכ"פ מבואר שם דאין הכוונה כמ"ש ובאמת לפמ"ש המרדכי שם בשם מ"מ דהך כלילא הי' הם שומרים עליה והמלך חייב כל היהודים בעלילה ורק אותם שנשארו הי' חייבין מן הדין כמ"ש שם בגליון בשם ספר ש"י היה מקום לפירש דברי הג"א אלו עפי"ז אך כ"ז אינו שוה לי שהג"א לא הזכיר כלל שהיו שומרים הנזר ועוד דא"כ איך היה הכובס יכול לכופם והא לא נתחייבו כלל בשמירתם. אך נראה דהכוונה הוא ברור ופשוט דע"כ לא מחייבים לשלם לאיש שרוצה לעזוב מקומו רק היכא דהנשארים הי' חייבים לשלם מצד הדין שפיר אמרינן דנוכל לכוף אותם שרוצים לברוח דלמה יתנו הנשארים המס אחר שגם אותם הבורחים כבר נתחייבו לתת עמהם ואיך יגבו חלקם אבל כאן דרבי רצה שיפטרו הת"ח מן המס וא"כ שפיר א"ל ערוקו שאחרי שע"ה יערקו יפקע הכלילא ול"ש לומר דאיך א"ל יערקו ולמה לא יתנו חלקם דלמי יתנו חלקם הא רבי לפי שיטתו היה רוצה לפטור הת"ח דעיקר הפורעניות בא בשביל ע"ה וא"כ איך שייך לומר שיתנו חלקם קודם שיערקו ויסייעו עם הת"ח והא הת"ח פטורין מכל וכל ולכך א"ל שיערקו ואז יפקע הכלילא וז"ב וז"ש הג"א אלא שרבי לא רצה לכופם לפי שלפי דבריו הי' פטורין לגמרי אפילו אי לא ערקו והיינו שכיון שהת"ח פטורין היאך שייך שע"ה יתנו חלקם ולכך כתב שהכובס באמת היה יכול לכופם שיתנו חלקם עמו ושוב ראיתי בהגהת מיימוני בהלכות גזילה סי' ט' שכתב בזה"ל והכובס נראה לי שהי' יכול לתבוע לבורחין מן הדין אם הי' מוצאם אבל לו לא הי' לכופם בדין ליתן לאלתר כשהי' אומרים (לו ערקינן) כצ"ל כאשר הגהתי ובדפוס כתב כשהי' אומרים לא ערקנו והוא ט"ס וצ"ל לו בואו שהרי לפי דבריו לא הי' התלמידים ממחוייבי המס ולא נתחייבו להם הבורחים לפטרם כי לא הי' מוטל עליהם שום חוב לפי דברי רבי כדקאמר התם ליתבו רבנן בהדן א"ל לא עכ"ל ראו עיני ושמחו כי הדברים מפורשים ומפולשים הכוונה לפמ"ש ודברי תורה עניים במקום הזה ועשירים במקום אחר ודו"ק וכאשר הראיתי זאת לידידי הרב מהר"ן ליב הכהן נ"י מראווא ההוא אמר דנ"ל הכוונה של הג"א והגה"מ הוא דכיון דלדעת רבי התלמודים פטורין א"כ לכך לא יכול רבי לכופם שיתנו חלקם שנתחייבו בשעת הטלת המס דכיון דהמלך יתבע מהלומדים שלא כדין ויתפסו על חבריהם שלא כדין ובכה"ג קי"ל דכל מי שנתפס על חבירו שלא כדין א"צ לשלם עבורו. והנה מלבד דאין הדין ברור וכל שהם חוקי המלך אף שנתפס שלא כדין חייב חבירו לשלם כמ"ש ה"ה הובא בב"י סי' קכ"ח ובש"ך שם ס"ק י"ז אף גם דזה לא מקרי שלא. כדין דבשלמא היכא שלקחו שלא כדין המלך ודתו אמרינן דמזלו גרם ולא חייב חבירו לשלם מה שגזל מעמו ואולי היה הוא מפייס המלך אבל כאן מצד דינא דמלכותא חייב כל איש ואיש מיושבי העיר לשלם בעדו ובר מתא אבר מתא מיעבט ורק מצד דין תורה רצה רבי לפטור הלומדים לא שייך לומר דבשביל כך לא יוכלו לגבות הלומדים מע"ה ויהיה מקרי נתפס שלא כדין עי"ז ויוכלו לומר א"א בתקנת חכמים שנפטר ועי"ז נצטרך לשלם הכל בעד ע"ה ג"כ ומכ"ש שרבי לא היה משיא עצה כזאת ומלבד כל אלה לא נזכר דבר וחצי דבר לא בהג"מ מזה וגם מה זה שכתב הגה"מ לא הי' לו לכופם בדין ליתן לאלתר כשאמרו לא ערקינן ומה זה הענין לאלתר או לאח"כ ולפמ"ש אתי שפיר ת"ל הכל דלפמ"ש עיקר הכוונה דהיאך היה יכול לחייבם ליתן לאלתר והא הוא רצה לפטור התלמידים לגמרי ובאמת אם לא היה נפקע המס והיו התלמידים מחוייבין ליתן ודאי דהי' כופה גם הע"ה שיתנו חלקם אלא שלאלתר לא היה יכול לכופם שהוא רצה להראות להם שהלומדים פטורים. שוב מצאתי בשו"ת הרשב"א סימן אלף צ"ט שכתב ליישב הך דכלילא דהם הי' פטורים כיון שהי' שלא כדין ע"ש וצ"ע שם דהמעיין שם היטב יראה דהוא מפרש דהכלילא הי' שלא כדין וכמ"ש בשם המרדכי אבל כל שהוא מחוקי המלך כתב בהדיא שם דנתחייבו כלם ע"ש היטב ועיין מהרי"ט חח"מ סימן נ"ח וסימן נ"ט שם. אחר זמן רב מצאתי בשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' קכ"ג שהאריך בדברי הג"א הנ"ל והוא גרס כמו שהוא לפנינו הש"ר ע"ש שנדחק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |