שואל ומשיב/ג/א/קפט

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קפט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד האברך החריף ושנון ברק השנון וכו' מוה' שמחה באב"ד נ"י:

מכתבו הגיעני תמול ואני נאחז בסבך הטרדות והב"ד הביאה כמה מכתבים הנחוצים לדינא ומלבד זה טרדות העיר כי רבה ד' ישמרם ובכ"ז אמרתי לרשום בקצרה. מ"ש להסתפק במה דקי"ל ספק ממזר מותר מן התורה איך הדין בנתערב ממזר ודאי בכשר ואתחזק איסור אם הוא מה"ת אסור דהא אתחזיק איסור והאריך בזה דודאי אסור מן התורה ועפ"ז תמה על הב"ש סימן ב' ס"ק ט' וסימן ד' ס"ק ס"ב דמשמע מדבריו דאפילו בכה"ג ספק ממזר מותר והאריך בזה וגם בדברי הח"מ סימן ב' ס"ק ה' משמע קצת כהב"ש. והנה גוף הספק בזה מבואר במשנה למלך פט"ו מא"ב הי"א דבכה"ג ספק ממזר אסור מן התורה דאקבע איסור ע"ש. אך לפענ"ד אין הכרע לדבריו. והנה מעלתו כתב דמקרי אתחזיק איסור וזה אינו לפענ"ד דאתחזיק מקרי כגון ספק בשחיטה דאתחזיק איסור על אותה בהמה אבל כאן לא אתחזיק איסור על אותו איש הפרטי שאנו דנין עליו רק איקבע איסור מקרי כהאי דחתיכה מב' חתיכות דמכל מקום אקבע בכאן איסור דחתיכה אחת היה בכאן ודאי איסור ובכה"ג מביאין אשם תלוי וכן משמע מלשון המשנה למלך שם דבכה"ג מקרי איקבע איסור ולא אתחזיק איסור. ומכל מקום לפענ"ד אינו מוכרח דניהו דמביא אשם תלוי בכה"ג אבל מכל מקום ספק ממזר דהתורה אמרה ממזר ודאי וכל שעכ"פ ודאי אינו דעל כל אחד יש להסתפק שמא לא זהו הוא זה לא מקרי ממזר ודאי. וגדולה מזו מצינו שלענין עשירי ודאי דאמרו בב"מ דף זיין כתב בשיטה מקובצת שם בשם הר"ש מפליזא דרוב לא מקרי ודאי דבעינן עשירי ודאי ומכ"ש לענין איקבע איסורא כל דיש לומר שאינו זה שוב לא מקרי ממזר ודאי ושאני אשם תלוי דבא על ספק שלבו נוקפו כדאמרו בירושלמי לבי נוקפני הובא בש"ך יו"ד סימן קכ"ז וא"כ עכ"פ לענין דינא דברי הב"ש נכונים דגם בכה"ג ספק ממזר מקרי ומותר מה"ת. ובזה מיושב מה שהקשה מדברי הרמב"ם דלמד ספק איסור דמותר מן התורה מספק ממזר והרי שם ע"כ חידוש הוא דאפילו בספק דאתחזיק מותר וזה ודאי אסור מן התורה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כבר נודע מ"ש האחרונים דהרמב"ם מחלק בין אם האיסור כתוב בפירוש הספק מותר ובין אם ההיתר כתוב בפירוש וכעין מה דאמרו בסוטה דף כ"ט בדרב גידל וא"כ בכה"ג שהאיסור כתוב בפירוש ס"ל להרמב"ם דלא אסרה תורה אלא הודאי ולא ספק והוה דומיא דספק ממזר וכמ"ש. ומ"ש מהא דאמרו בקידושין דף ע"ו כגון שיצא עליו ערעור ופירשו הרז"ה ודעימיה דהיינו שיצא קול וזה אינו בדרבנן ל"ח לקלא כמו דלא חיישינן לספק חליצה. לפענ"ד ל"ק דבאמת חידוש הוא שחדשה תורה דאף באקבע ממזר לא אסור מן התורה ובכה"ג כל דרבנן חשו שוב חיישינן לקלא וזה יותר משאר ספק דרבנן דמה"ת מותר דכאן הוה אקבע איסור וחידוש היא שחדשה תורה ובכה"ג כל דרבנן אסרו שפיר חיישינן לקלא עכ"פ. ובזה יש ליישב גם מה שהביא מדברי הר"ן הובא בב"ש סימן ד' ס"ק נ"ט ולפמ"ש בכה"ג דאקבע איסורא ס"ל להר"ן דכל דרבנן אסרו שוב לא האמינו לאשה. ועכ"פ לענין דינא הנה לפמ"ש מחלוקת בין הב"ש ובין המלמ"ל ולפענ"ד העיקר כהב"ש וכמ"ש. אחר שכתבתי כל זאת מצאתי בשב שמעתא פ"ב הביא דברי המשנה למלך הנ"ל והוא חולק עליו דאף בכה"ג ספק מותר מן התורה ע"ש שלא כתב שום דבר ות"ל אמרתי כן מסברא דנפשאי. אלה דברי הכותב בנחיצה דו"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף