שואל ומשיב/ג/א/קצ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קצ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כביד הרב המופלג מוה' בצלאל בעריש נ"י מקאזווע:

ע"ד שאלתו ראובן קנה אינטר שטיב בבית שמעון זה כעשר שנים ובנה את הכותל לחוץ בין הפעדיר שטיב להאינטער שטיב אך הניח מקום על פתח קטן באמצע הכותל להיות להם דריסת הרגל זע"ז והקונה העמיד הדלת סובבת על צירה לצד הפעדיר שטיב והקונה הי' סוגרו במפתח בעת שרצה יען הפעדיר שטיב עומדת לצד השוק מקום מעבר הרבים ודריסת רגל ראובן הכרחי לא כן האינטער שטיב העומדת לצד הרחבה שאחורי הבתים ואין רשות לשמעון להשתמש שמה כי שייכה לראובן הקונה. והנה זה כחמשה שנים התנדר ראובן הקונה לעשות בית המדרש ומקום תפלה לרבים והוסיף לבנות עוד ג' כותלים כתבנית בית אצל כותל המחיצה והניח פתח הקטן בהכותל כמקדם למען יוכלו בני השוק לבא שמה להתפלל ולא יצטרכו להקיף ועתה עורר בן שמעון הקם תחת אביו בטרם בנה ראובן את בית התפלה ואומר כי הוא יש לו רשות גם על דריסת רגל בהמה ואם לא יתנהו לעבור בהמתו דרך שמה יטול עציו ואבניו ויפנה מקום בית התפלה ואומר שמיחה בפני שנים בסוף שלש מבנין בית התפלה אך אינם נמצאים עתה להעיד והמחזיק אומר שלא ראה ולא שמע המחאתו וגם הוא הי' כאחד מהמתפללים בבית התפלה הלז כ"פ ומעולם לא יצא עתק מפיו ואין אחד מהציבור יודע מאומה זת"ד שאלתו. והנה אם כי לא עיינתי פה בספרים כי קשה עלי להטריח את כבוד א"מ הגאון נ"י בהיותי כעת בביתו לחפש אחר הספרים הנצרכים לי בכ"ז אמרתי להשיב בקצרה מה שרשום בזכרוני. הנה מה שהביא מעלתו דברי הרמ"א במי שאמר הריני משלם וחזר בו שיש שני דיעות בזה והוא כתב שהעיקר כדעת רש"י ואף ר"ת מודה. ואני אומר ל"מ לדעת ר"ת דבודאי יכול לחזור אלא שאף לרש"י יכול לחזור דהנה באמת פלוגתת רש"י ור"ת אינו ענין לכאן דדוקא באמר הריני משלם שאז כבר נפסק הדין ומה לנו עוד לפסוק כל שזה אמר הריני משלם א"כ הוה כל אחר גמר דין ואינו יכול לחזור בו אבל כל שאמר הריני נשבע עוד לא נפסק הדין וצריך עוד לשבע א"כ לא הוה כגמר דין ויכול לחזור עדן. ובאמת לפענ"ד היה נראה ליישב קושית התוס' על רש"י מה דשומר שאמר אני חוזר בי ובעי הש"ס אי יכול למהדר ומזה הקשו על רש"י והנה רש"י הוא מיירי בשבועת התורה שכל שאמר איני נשבע שוב חייב לשלם והרי הוא פסק מוחלט שכל שחייב שבועת התורה ואינו רוצה לשבע אין על חבירו שום חיוב ולכך אינו יכול לחזור בו דכבר הוה מאמר החלט אבל כאן בשומר באמת השומר כל שנשבע שנאנסה הוא פטור אבל אם אמר הריני משלם אינו מחמת שחייב באמת לשלם והרי יכול להיות שנאנס או נגנב באמת ופטור מלשלם רק שהוא התחייב עצמו לשלם כדי לפטור מהשבועה בזה יוכל להיות שיוכל לחזור בו דלא הוה כגמר דין כיון שיוכל להיות שמשלם בחנם רק ע"י שאינו רוצה לשבע ויש לי להאריך בזה ועכ"פ דינו של רש"י ודאי אמת דבשבועת התורה שנתחייב לשבע כדי שיפטור עצמו מהתשלומין והוא אמר הריני משלם מה לנו עוד בזה שהרי אמר הריני משלם. ויש עוד להוסיף בזה שהרי שבועת התורה אין מהפכין משום דכך אמרה תורה או שתשבע או שתשלם וא"כ הוה מאמר החלטי כל שאומר איני נשבע פוטרין אותו מיד ומכ"ש כשאמר בהדיא הריני משלם אבל בשבועת היסת ושבועת המשנה במה דיכול להפך אינו מאמר החלטי ולכך יכול לחזור בו. ואני תמה על מעלתו שהרי ראה דברי הרמ"א שם ולמה לא שפיל לרישא לדברי המחבר שם שכתב בהדיא בשבועת היסת ע"י הפוך יכול לחזור בו כל שלא נשבע ולא קנה מידו. וא"כ בנ"ד ודאי יכול לחזור בו וז"ב. ומהאי טעמא אני דן גם בהך דב"ב דף קכ"ח ששם בודאי אין הדין שישבע וגם הוה שבועה ליטול ועיין רשב"ם שם ולכך צריך לגרוס ונשבע בוי"ו שאל"כ יכול לחזור בו וז"ב. ומ"ש מעלתו דהוה מצר שהחזיקו בו רבים וגם מ"ש דהמערער בעצמו התפלל שם ועדיף מעורר על השדה וחתום עליו בעד. לפענ"ד אינו ענין לכאן אף אם נודה למעלתו בכל דבריו דברבים מועיל החזקה אף שמיחה אשר לפענ"ד לא נהיר ועיין בב"ב דף ק'. אך אף שנניח כל אלה כאן לא שייך זאת דבאמת מתחלה היה כאן פתח קטן להיות דריסת הרגל וא"כ אף שכעת בנה בית התפלה והיה הדריסת הרגל לבית התפלה מכל מקום מה שהחזיקו רבים לא נשתנה ממה שהיה כבר וזה טוען שרוצה להעביר גם בהמתו שם וזה הוה בזיון לבית התפלה אבל המיצר שהחזיקו בו רבים לא הוה חזקה חדשה ואף דזה בזיון לבית התפלה מכל מקום הוא צווח שבאמת מיחה וא"כ מה יתן ומה יוסיף מה שזה הלך לבית התפלה הוא אומר שבאמת רוצה בבית התפלה ומכל מקום רצונו לעבור בהמתו דרך שם ואף שאינו נכון כ"כ מכל מקום לא אבד מחאתו עי"ז ורבים לא החזיקו בזה. ומ"ש מעלתו שדינו של איסי במקום שיש רואה לא שייך שבועה וכאן הוה מקום רואים שהיה בית התפלה. הנה גוף הדברים מ"ש שלבו מהסס אי שייך שבועה במקום רואים ואם דברי איסי נאמרים בכל ענין לא בשבועת שומרים לבד. הנה באמת מבואר ברז"ה גבי קריבי' דר' אידי שדעתו דאף מגו לא מועיל במקום שמפורסם הדבר וכהך דאיסי ע"ש ואף הרמב"ן אינו חולק רק שמגו מועיל אבל לכ"ע דכל שיש רואים לא שייך ענין שבועה ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סימן נ"ח שהאריך ג"כ דבמה שהוא מפורסם לא שייך ענין שבועה ואף הריב"ש לא נחלק בזה יע"ש. אמנם לא ידעתי מה הועיל בזה דכאן אינו ענין מה שראו רבים והיו מהלכים לבית התפלה לבטל מחאתו וכמ"ש וגם לפי דבריו אדרבא זה סתירה לכל הענין דכל שנפסק שלא כדין ודאי יכול לחזור בו וההמחאה ודאי הוה מחאה וכמ"ש. מכל אלה נלפענ"ד דיכול לחזור בו ודו"ק כי קצרתי וכתבתי בלי עיון בספר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף