שואל ומשיב/ג/א/קלו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קלו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה ויראה מוה' צבי הירש נ"י האבד"ק פארשקא:

מכתבו הגיעני היום ונהניתי בשמעי משלומו כי שב ורפא לו אם כי עודנו חלוש ד' ישלח דברו וירפאהו. הנה ע"ד מה שהקשה על הצל"ח פסחים דף כ"ב בהא דפריך הש"ס מאבמה"ח והקשה בצל"ח לוקי כר"ל דס"ל חצי שיעור מותר מן התורה וע"ז הקשה מירושלמי דאמר בפ"ו מתרומות דמודה ר"ל בא"ה וכן הקשה על הח"ץ סימן פ"ו. הנה זה ל"ק דהרי הירושלמי אמר שם דמודה ר"ל ביוה"כ והרי אנן לא קי"ל בזה כהירושלמי וה"ה בא"ה לא קי"ל כהירושלמי. אך מה דק"ל הוא דהא שם כתבו התוס' דבאמת מיירי באמה"ח של נכרי רק שהגוי מחזיק לו טובה זה חשוב נהנה ובזה ל"ש חצי שיעור דח"ש ל"ש רק במה שאוכל ונהנה מגוף האיסור אבל כאן לא נהנה מגוף האיסור רק מה שמחזיק לו זה טובה וזה נהנה בחצי שיעור כמו בשיעור שלם וצע"ג:

והנה אדרוש בשלום אביו הרבני המופלג החריף נ"י מה שהקשה בתוס' בכריתות דף י"ג שכתבו דליכא לאוקמא בבכור דהא אקדשיה ובבכור ל"ש אקדשיה דקדוש מרחם וע"ז הקשה דיכול להיות בבכור ואקדשיה לעולה קודם שיצא לאויר העולם ול"ש שאלה דהא אם ישאל יהיה בכור. יפה הקשה. והנראה בזה דהנה בלא"ה דברי התוס' תמוהין במ"ש דל"ש שאלה במוקדשין כיון שנשחט ונזרק דמן כהלכתן ליתא בשאלה דסוף סוף איתא בשאלה טרם שנזרק וכן מבואר בשבועות דף כ"ד דפריך והרי מוקדשין ומשני בבכור וע"כ דישנו בשאלה מקרי ועיין מהרש"א שם ובבה"ז בכריתות שם ואינו לפני כעת. אך נראה דהנה אני אוסיף המדורה דמכל מקום היכא חל בשעת מעשה ההקדש דאז הי' קיל דישנו בשאלה ולא היה אז חל דמקרי קל על חמור כל דישנו בשאלה ועיין תוס' יבמות דף ל"ג ע"ב ואח"כ שוב לא מצי לחול. אמנם לכאורה בלא"ה קשה דמה קושיא והא ישנו בשאלה והא משכחת לה דאכלו אחר שאינו בעל הקדש דהוא לא מצי לשאול וא"כ יכול לחול בכולל גם על בעל הקדש. אמנם צריך לומר דלא שייך בזה כולל כיון דבעל ההקדש היה יכול לשאול ויוכל לעקור ההקדש גם מאחרים בכה"ג לא אמרינן כולל כיון דאותו האיש יכול לעקור האיסור מכל אנשים. ולפ"ז נראה לי ברור דיפה כתבו התוס' דלאחר שנזרק ונקרב תו לא יכול לשאול ובכה"ג לר' יוחנן דס"ל בריש החולץ דאמרינן תגלי מלתא למפרע וכיון דכעת זה האיש א"י לשאול ג"כ והאחר שאכלו לא הי' יכול לשאל כלל שוב שייך תגלי מלתא למפרע דלא הי' עומד לשאל ושפיר חל בכולל כהאי וז"ב. ובזה מיושב הסוגיא דשבועות דשם קאי אליבא דרבא דפסק כר"ל דלא אמרינן תגלי מלתא למפרע וא"כ גם השתא שנזרק ניהו דכעת א"י לשאול אבל למפרע היה יכול לשאול שוב לא יכול לחול כדבר האמור ודו"ק:

ובזה נראה לי סברא ברורה דשפיר כתבו התוס' דבכור לא מצי לאוקמי דהא קדוש מרחם. וא"ל דמיירי בהקדישו לבכור לעולה קודם שיצא מרחם דזה אינו דבזה שייך לומר דמכל מקום הי' איתא בשאלה וא"ל דשייך תגלי מלתא למפרע דזהו רק היכא דכעת נתברר למפרע דומיא דהתם דנתברר למפרע שלא הי' צריכה חליצה אבל כאן כעת לא הי' יכול לשאול דהי' בכור וא"כ קודם שבא לעולם שפיר היה יכול לשאול ואיסור קל הוא דאיתא בשאלה ואגלי מלתא למפרע לא שייך בזה ודו"ק כי הוא חריף ועמוק עמוק. ובפשיטות ל"ק דא"כ שוב לא מצי לחול חלב על ההקדש דהא טרם שיצא לאויר העולם עדיין לא חל איסור חלב כמבואר ביו"ד סימן ס"ד וא"כ חלב לא מצי לחול על איסור הקדש ודוק. ובקושייתך ג"כ יש לומר דכ"כ לתמוה על הצל"ח דבהחזקת טובה לא שייך ח"ש. אמנם נתיישבתי דיש לומר כיון דגוף דח"ש מותר כשאכל ח"ש או נהנה מכ"ש דהחזקת טובה בעד זה מותר דלא יהיה טפל חמור מן העיקר. ולפ"ז ניהו דמודה ר"ל באיסורי הנאה היינו כשנהנה בעצמות האיסור דאז נהנה הרבה אבל מה שמחזיק לו טובה זה לא מקרי נהנה רק בחצי זית דאינו מקבל טובה רק בחצי זית ודו"ק כי זה ברור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף