שואל ומשיב/ג/א/קכה

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קכה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ביום ב' י"ז מרחשון תבר"ך הי' אשה אחת אשר צריכה לחלוץ מאחי בעלה המת וכאשר ראינו המנעל של חליצה הי' נקב קצת קטן על פני המנעל והיא נעשה מנקבי העיש הנקרא מוהל בל"א והי' ניקב מעבר לעבר והנה נסתפקתי אם הוא בכלל קרוע ובטוש"ע ס' קס"ט ס' כ"א כ"ב כתוב ולא יהי' קרוע עד שאינו יכול לילך בו ואם הוא קרוע שאינו יכול לילך בו חליצתו פסולה. וא"כ כאן שיכול לילך בו בוודאי כי איננו רק קצת מנוקב בוודאי כשר לחלוץ בו. אמנם בש"ס שבת קמ"א ע"ב אמרו שם לא תצא אשה במנעל המרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשירה ופירש רש"י מרופט קרוע מלמעלה דגנאי הוא לה וכי חייכא עלה שלפא ומייתי לה ולא תחלוץ בו לכתחלה דלאו נעל מעליא הוא א"כ מבואר דכל שהוא קרוע מלמעלה אם הוא בגוונא דמחייכא עלה לכתחלה לא תחלוץ בו ומהתימא על הטוש"ע שהשמיטו דין זה דלכתחלה לא תחלוץ במנעל המרופט איברא דהתוס' שם ד"ה במנעל הקשו אמאי גזרינין בפ' מצות חליצה מנעל אטו מנעל מרופט כיון דדיעבד חליצתה כשרה וכתבו דגזרינן אטו מרופט יותר מדאי דאינו חופה רוב רגלו דאם חלצה בו חליצתה פסולה וכן כתבו התוס' והרא"ש ביבמות שם הרי מבואר דאפילו מרופט קצת אף בחופה רוב רגלו לכתחלה פסול וא"כ יקשה ביותר למה השמיטו דין זה. ובאמת יותר תימא דהרי באמת הגזירה היתה שלא לחלוץ במנעל כלל אפילו אינו מרופט כלל גזירה משום מנעל מרופט וא"כ ניהו לדידן כיון שאין סנדל מצוי הוצרכו לחלוץ במנעל כמבואר ברא"ש וטוש"ע שם א"כ עכ"פ כל שהוא מרופט קצת מהראוי שלא לחלוץ בו ודי לנו אם חולצין במנעל שאינו מרופט כלל ושמתי פני לדברי הרמב"ם פ"ד מיבום וחליצה הי"ט וגם הוא השמיט דין מנעל קרוע לכתחלה או מרופט ולא הקפיד רק שיהי' חופה רוב רגלו וכאשר השקפתי בה' שבת בפ' י"ט ה' ט"ו כתב לא תצא אשה במנעל רפוי וכתב הרב המגיד שרבינו ז"ל פירש מרופט היינו רפוי וכן פירש"י בהלכות והנה לא נודע לי פירש רפוי מאי הוא ומצאתי בערך ערך מרופט שכתב מנעל המרופט פירש רפוי שנשתרבב מן הרגל ונופל ממנו והביא ראי' מהא דאמרו שבת קנ"ב שפתותיהן של זקנים מתרפטות וכפי הנראה שפירושו שלא יהי' גדול ואם הפירוש הוא כן עכ"פ צדקו דברי הרמב"ם מה שלא הביא שלא לחלוץ במנעל מרופט שהרי הרמב"ם פירש מרופט היינו רפוי והיינו גדול שאינו יכול להלך בו והרי הוא הביא זאת או שהי' מנעל גדול שאינו יכול להלך בו חליצתו פסולה ואם לא הי' גדול כ"כ ויכול להלך בו חליצתו כשירה (וזה פירש מ"ש הרמב"ם או שלא הי' גדול שיכול להלך בו והיינו שלא הי' גדול כ"כ עד שאינו יכול להלך בו אבל הוא גדול שאם הי' גדול כמדתו כשר לכתחלה וכך יפה לו. ובטוש"ע יש גם בזה שינוי קצת) עכ"פ זה הוא בכלל מנעל מרופט אבל להטוש"ע שהם העתיקו ב"ס ש"ג באו"ח מנעל המרופט קרוע. וכן פירש הר"ן דברי הרי"ף בשבת (ומ"ש הה"מ וכן פירשו בהלכות רפוי לא ידעתי שום משמעות) שהוא העתיק סתם מנעל מרופט וכן בה"ג כתב סתם אבל על הטוש"ע ודאי קשה וערשב"א שבת שם ובריטב"א שבת הנדפס מחדש וכלם פירשו כהתוס' והרא"ש ובאמת שפירש הרמב"ם אין לו חבר רק בערוך ולפירושו צ"ל מה דמנעל מרופט הוא רק מנעל ולא סנדל הוא משום דסנדל קשה וקישוי מחזק את הרגל. שוב מצאתי ביש"ש פי"ב מיבמות הי"ג שכתב בהדיא לכתחלה צ"ל שלא יהא נקרע כלל אבל גם הוא לא הרגיש על הטוש"ע שהשמיטו זאת עכ"פ בנ"ד נראה דכשר לכל הפירושים ועיין סמ"ג ה"ש פירוש ג"כ קרוע ודרכו לפרש בדרך הרמב"ם וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף