שואל ומשיב/ג/א/קכו

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קכו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ישאו הרים שלום לה"ה הרב המופלג בתורה מוה' דוד טעבילי קאצינעלינבויגין נ"י מק"ק זאנושק במדינת קארלאנד:

מכתבו הגיעני תמול ואם אמנם לא ידעתיו וגם טרדות רבות סביב שתו עלי בכ"ז אמרתי להשיבו בקצרה ע"ד שאלתו שסוחר אחד סיפר לו שהיה במקום רחוק בחג הפסח ולא היה לו רק כוס אחד של יין וסמך עצמו על מ"ש בסימן תפ"ג שכתב מי שאין לו רק כוס אחד יקח אותו לקידוש דהא ברהמ"ז י"א דאינה טעונה כוס. וע"ז כתב מעלתו דדברי המג"א תלוי במחלוקת שהביא הטור שם ובעהע"ט כתב דצריך לחזור אחר יין ולא יסמוך על הפת שאם קיים כוס אחד לא קיים הג' כוסות ופי' הב"י דניהו דיכול לקדש על הפת מכל מקום לא קיים הג' כוסות אבל לפמ"ש הטור בשם רבה"ג דבליל פסח אין לקדש על הפת א"כ לפי"מ דקיי"ל דאם אין לו יין מקדש על הפת א"כ שוב אין לו לקדש על היין ויקח אותו לשאר כוסות. ולפענ"ד זה אינו דלדבריו דברי המג"א תמוהין שהרי ציין על הש"ע ובש"ע מבואר דמקדש על הפת אם אין לו יין אבל לפענ"ד דברי המג"א נכונים דבאמת גם העיטור דס"ל דיכול לקדש על הפת זה דוקא כל שאין לו יין כלל יכול לקדש על הפת וכמו שהוא שיטת הרי"ף והש"ע אבל כל שיש לו יין ודאי מצוה מן המובחר לקדש על היין. ומ"ש העיטור שאם קיים כוס אחד לא קיים הג' הוא לפמ"ש שם דימכור כל אשר לו לקיים מצות חכמים ע"ז כתב שלא יסמוך על הפת שאף אם קיים כוס א' מכל מקום מה יעשה בשאר כוסות וע"כ יראה שיקח יין אבל כל שאי אפשר לו להשיג יין כגון שהוא במקום שאין יין מצוי ויש לו כוס אחד פשיטא שצריך לקדש על היין שהרי קידוש על היין מצוה מן המובחר ועיין בתוס' נזיר דף ג' ובאו"ח סימן ער"ב דאין מעבירין על המצות והרי"ף והש"ע שפסקו שיקדש על הפת לא באו רק לשלול לשיטת רבה"ג שסובר דאף אם אין לו יין לא קיים מצות חכמים במה שמקדש על הפת ע"ז כתב הרי"ף דאם אין לו יין יקדש על הפת אבל כל שיש לו יין פשיטא שמצוה מן המובחר לקדש דאין מעבירין על המצות ויקח הכוס לקידוש ומ"ש מעלתו על דברת המג"א שאם יש לו שנים יקח לקידוש וברהמ"ז ע"ז השיג מעלתו דהא אין מעבירין עה"מ וא"כ ראוי להקדים לקחת היין לכוס שני. והביא ראיה מהא דאמרו בפסחים דף ק"ה דחביבה מצוה בשעתה ופריך מהא דאמרו דאם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר ברכת המזון ואמרו שם דאפוקי יומא מאחרינן מכלל דאי לאו אפוקי יומא דחביבא מצוה בשעתה. הנה לפענ"ד המעיין בשו"ת תה"ד סימן סמ"ך דתדיר דוחה מצות חביבה בשעתה ואף דהט"ז באו"ח סימן תרפ"א לא כתב כן כבר האחרונים חלקו עליו בזה והארכתי בזה בתשובה וא"כ כאן ברכהמ"ז ותדיר לא שייך חביבא מצוה בשעתה. ומיהו יש לומר כיון דברכת המזון אינו טעון כוס שוב שייך אין מעבירין על המצות וניהו דברכת המזון תדיר אבל הכוס אינו מחויב. והנה מעלתו הביא דברי התוס' ביומא דף ל"ג דבמצוה אחת ואפשר למעבד תרוייהו לא שייך אין מעבירין ותדיר קודם וה"ה כאן כל דאפשר לקיים תרווייהו שוב מעלת תדיר קודם. ומ"ש מעלתו שיש סתירה על התוס' מהך דפסחים דף ק"ה הנ"ל אבל ל"ק מידי דהרי המג"א סימן קמ"ז ס"ק י"א הקשה על התוס' ממנחות דף ס"ד אבל במ"א סימן ק"ה ס"ק י"א מבואר היטב דכל דאיכא שינוי בגוף המצוה ודאי אין מעבירין על המצות ע"ש וא"כ גם כאן באמת המצוה הוא ארבע כוסות ואם יקח לכוס ישתנה גוף המצוה דאין חילוק בגוף המצוה ובכה"ג אין מעבירין על המצות. ובזה יתיישב גם הך דפסחים דף ק"ה דודאי מהראוי לומר דחביבא מצוה בשעתה כיון שלא נשתנה גוף המצוה בזה ולפ"ז לכאורה דברי המג"א תמוהין. אמנם יש לומר כיון דברכת המזון אף לדעת הפוסקים דאינו טעון כוס אבל עכ"פ מצוה מן המובחר ודאי דטעון כוס א"כ כל ברהמ"ז אף שלא בפסח טעון כוס א"כ אף דבפסח טעון ארבע כוסות מכל מקום גוף הבהמ"ז טעון כוס מלבד המצוה והוה שינוי בגוף המצוה א"כ שייך אין מעבירין על המצות כמ"ש התוס' ביומא הנ"ל דכל דיש שינוי בגוף המצוה עד"מ כמו שם דיש לספק אם נותנן במערבית או במקום אחר שוב יש שינוי בגוף המצוה עי"ז לא שייך בזה לומר אין מעבירין על המצות וה"ה כאן לענין ברהמ"ז. איברא דבפסחים דף קי"ז אמרו ש"מ ברכת המזון טעונה כוס ומשני שם ארבע כסי תקינו רבנן כל חדא וחדא נעביד בה מצוה משמע דלא מצד ברהמ"ז טעונה כוס רק משום דארבעה כסי תקינו רבנן א"כ שוב גוף המצוה לא נשתנה דהרי כל חדא וחדא בעי כוס ולא שייך אין מעבירין על המצות. אבל באמת זה אינו דהש"ס דחי דלא נימא דש"מ מהכא דברהמ"ז טעונה כוס אבל באמת יש לומר דברהמ"ז טעונה כוס עכ"פ למצוה מן המובחר ושוב ממילא ברכת המזון מצד עצמו טעון כוס אף בלי המצוה ומקרי שינוי בגוף של ברכת המזון. שוב ראיתי ברי"ף בפסחים שם שביאר בהדיא דמצוה מן המובחר ודאי דברכת המזון טעון כוס והש"ס דחי דעיקר תקנתא הוא משום חירות ואחר דתיקון משום חירות עבדינן היה מצות ברכה וכ"כ הרשב"א בתשובה ח"א סימן שע"ב. ומה שהאריך מעלתו בסתירת דברי רש"י דבמשנה ר"פ ערבי פסחים פירש הטעם דארבע כוסות שהוא כנגד ד' לשונות של גאולה ובדף ק"ח גבי נשים חייבות בארבע כוסות פירש"י שהוא כנגד ג' כוסות שנאמרו גבי כוס פרעה ורביעי לברכת המזון. וכבר נתקשה בזה המרדכי ומעלתו האריך בזה. ולפענ"ד נראה דהנה בפסחים דף ק"ט מקשה הש"ס היכי מתקנו רבנן מלתא דאתיא לידי סכנה ומשני כמה שינויים וקשה לי לפי מה דקיי"ל באו"ח סימן קפ"ב דאם אין לו יין לברכת המזון יכול לברך בשאר משקין. א"כ קשה כיון דרביעי לברכת המזון למה להם להכניס עצמם בספק סכנה ופרוקא לתקנתא הי' להם לתקן דהכוס יהיה משאר משקין ושוב לא יהיה סכנתא כלל ולא יהיה זוגות ובשלמא אם הטעם משום ד' לשונות של גאולה לא שייך לחלק בין הכוסות דמאן מפיס שאחד יהיה בשאר משקין דהרי יין עדיף ויותר חירות אבל לפי מ"ש רש"י דהג' הן כנגד כוסות של פרעה והד' הוא ברכת המזון היה להם לתקן שיהיה בשאר משקין [דהרי יין עדיף] והיא קושיא נפלאה. אמנם נראה דהרי בפסחים דף ק"י אמרו דאשה לית בה משום זוגות לפי"ז שם בדף ק"ח דקאי לענין נשים שפיר פירש"י דהכוס רביעי משום ברכת המזון ולא שייך זוגות בנשים אבל במשנה דקאי על אנשים הוכרח רש"י לפרש דמשום ד' לשונות של גאולה דאל"כ יקשה כנ"ל ודו"ק. אמנם אם הוא חריף אבל אינו נכון דהרשב"ם פירש דלכך אשה לית בה משום זוגות דאינה קבועה לשתות כמו אורח ולפ"ז ד' כוסות של פסח שהיא קבועה שוב שייך זוגות בנשים וגם דמ"מ שייך משום כשפים כמו גבי חנות וכאן עיקר משום כשפים כמ"ש התוס' דף ק"ט ע"ב בד"ה רבא. אמנם נראה דהנה באמת העיקר הוא משום לשונות של גאולה דבאמת הכוסות של כוס פרעה אינו רק רמז בעלמא. אך לכאורה צריך להבין דהרי על ד' לשונות הוא והוצאתי וגאלתי ולקחתי והבאתי והיינו והבאתי אתכם אל הארץ והרי שיטת רש"י בברכות דף כ' דנשים בברכת המזון הוא דרבנן משום דלא נטלו חלק בארץ ולפ"ז והבאתי אתכם אל הארץ לא שייך באשה ולכך הוכרח רש"י לפרש גבי נשים דהוא כנגד כוסות של פרעה ורביעי הוא ברכת המזון אבל במשנה שפיר מפרש כנגד ד' לשונות של גאולה דהוא העיקר ודו"ק היטב כי חריף הוא. ובזה מיושב מה דאמר ריב"ל בדף ק"ח דנשים חייבות בארבע כוסות שאף הם היו באותו הנס והקשו התוס' מה שאף הן דמשמע שהן טפלות. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת העיקר הוא משום ד' לשונות של גאולה וזה ליתא בנשים והוצרכו לסמוך על כוסות של פרעה ולכך שייך לשון שאף הן ודו"ק היטב. ועכ"פ דברי המג"א נכונים דיש לקחת על בהמ"ז הכוס דלא שייך בזה אין מעבירין על המצות וכדבר האמור למעלה. ויש לי אריכות דברים להבין מה לשון אומר חביבה מצוה בשעתה ומה לשון אין מעבירין על המצות דלכאורה הוא אחת ואכ"מ. ומה שהקשה בהא דאמרו בפסחים דף י"ג ע"א ונימא הלכה כר"ג דהוה ליה מכריע. וע"ז הקשה לפי מה דאמרו שם בדף מ"ח ע"ב ללישנא קמא דאביי אליבא דר"מ וכן לרבא בלישנא ב' אליבא דר"י הטעם בחמץ משום דלכל מסור כו' ולפ"ז ר"ג דמיירי בתרומה דאוכלי תרומה זריזין הן אין ראיה מר"ג יפה הקשה. אמנם יש לומר דהרי תרומה נאכל גם לאו לכהנים דעבדים כנעניים של כהן כי יקנה נפש קנין כספו והם אינם זריזין וא"כ הא סתמא אמר תרומה נאכל בחמש ועבדים ודאי אינם זריזין ואפילו בעבדים ישראלים אמרו כמה וכמה מקומות עבדי פריצי נינהו ועיין ט"ז ריש הלכות שחיטה ובהגהות חכ"צ על חו"מ סימן פ"ז א"כ שוב יש לחוש שיעברו בעלים הכהנים ע"ז וגם לפי מה דמוקי בר"פ כל שעה המשנה שם כר"ג וכל שעה שמותר כהן לאכול ישראל מאכיל חולין לבהמתו ושוב בישראל שייך החשש שפיר מקשי ודו"ק. ומה שהקשה בירושלמי פ' כ"ש ה"א בסופו דאמרו קודם זמן ביעורו בשריפה משהגיע זמן ביעורו אתה מבערו בכל דבר וקשה קודם זמן ביעורו מ"ט דמצותו בשריפה והא רבנן לא ילפי מנותר וע"כ דהכוונה שיש רשות לשרפו וא"כ ממילא אחר זמן ביעורו אסור לשרפו לרבנן דוקא מפרר וזורה לרוח וזה נגד הפוסקים באו"ח סימן תמ"ה. הנה מ"ש דוקא פירור זה ודאי ליתא. אמנם יעיין בפנ"י בפסחים דף י"ב בתוס' ד"ה אימת ימצא כוונת הירושלמי ועיין בשלום ירושלים על הירושלמי בפסחים פ"ב שם. ומה שהקשה בירושלמי פ"ה מסנהדרין ה"א מקושש משום מאי מחייב משום תולש או משום קוצר וע"ז הקשה מאי נ"מ ובמה"פ שם כתב דנ"מ לדאיסי בן יהודה וע"ז תמה דהא תולש משום קוצר כדאמרו בירושלמי פרק כלל גדול ה"ב שהוא תולדה דקוצר יפה הקשה ובאמת שכן הוא ברמב"ם פ"ח משבת תולש תולדה דקוצר. אמנם גוף דברי הירושלמי לפענ"ד הנ"מ פשוט דהמעיין בתוס' ריש ב"ק ד"ה ר' אליעזר ימצא דצריך להתרות משום התולדה ולא מועיל מה שמתרה משום האב ועיין במהר"ם שם ובירושלמי שם לעיל מיניה קאי לענין התראה ודו"ק. כ"ז כתבתי בחפזי מרוב הטרדות ושלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף