שואל ומשיב/ב/ד/קסט

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן קסט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרב הגאון הגדול המפור' זקן ונשוא פנים מבחר הפנינים צדיק נשגב כש"ת מ' יעקב עטלינגר נ"י אבד"ק אלטונא שי':

היום שלח לי ידידינו הרב הגדול וכו' מ' פנחס שיפר נ"י ספריו על שו"ת נקרא בשם בנין ציון וערוך לנר על מסכת נדה. והנה לאשר כי ארכו הימים עד כה ע"כ אמרתי להשיב תיכף ומיד מה שאמצא בדבריו הקדושים למען הראות חביבות דברי קדשו בעיני ואם כי לא ראיתי רק זמן מועט כי הטרדות רבו עלי בכל זאת אמרתי יהי מה ארוצה ואשיבה לאיש אלקים קדוש ראיתי בבנין ציון סימן מ"ט והנמשך מה שעמד מר בשיעור דם להתחייב עליו כרת שהביא מר סתירה מיבמות ד' קי"ד דאמרו ברביעית ובכריתות מבואר דהוא בכזית ומר רצה לחלק בין דם צלול לקרוש דאכילה היא בכזית ושתי' ברביעית ובראשית השקפה תמהתי מהא דאמרו בירושלמי פ"ב דמעשר שני וכן בפרק שלישי דשבועות דר' יהודה יליף דשתי' בכלל אכילה דכתיב וכל דם לא תאכלו ואי בשקרוש והתניא דם שקרוש אינו לא אוכל ולא משקה אלא כמות שהוא והתורה קראה אותו אכילה הרי דא"א לומר דמיירי בקרוש דאמרו לא אוכל ולא משקה ונזכרתי שבשו"ת פמ"א ח"ב סי' קל"ו האריך בזה דמ"ש הרמב"ם דשיעור שתי' ברביעית ובכמה מקומות משמע דשיעור שתי' בכזית ורצה לחלק דדוקא בנשבע שלא ישתה ואין אכילה בכלל היא דהוי ברביעית אבל כל שהוא בכלל אכילה היא בכזית ודחה זאת דהרמב"ם כתב דשיעור שתי' ברביעית כשאר אסורין משמע דגם שאר אסורין שיעור שתי' ברביעית ואני בחבורי יד שאול ס' רל"ח ס"ק ג' הארכתי לדחות והבאתי התוספתא בפסחים וביומא דלענין חמץ בפסח ויוה"כ אכילה בכזית ושתי' ברביעית והבאתי דברי הרמב"ם פ"ו מתרומות ה"ב והארכתי בזה גם בדברי התוס' חולין קכ"ח שם הארכתי גם בדברי התוס' שבועות כ"ג ד"ה דאמר במה שהקשה הגאון מהר"ע איגר בגליון שם וא"א להעתיק כל הנאמר שם אמנם בשו"ת פ"מ שם הרגיש גם מדם יעו"ש. אמנם מה שהאריך כבודו מחולין פ"ו דאמרו בצללתא דדמא והיא דאיכא כזית והיא דאיכא רביעית אעתיק כאן מ"ש על גליון הרמב"ם פ"ו ממ"א ה"ג שם תמהתי למה לא הביא רבינו הך דחולין דף פ"ו הנ"ל. והנה לפמ"ש רש"י ותוס' שם לא צריך רבינו להביא זאת דגם בצללתא דדמא אינו חייב ואינו מטמא עד דאיכא כזית ורביעית דם אבל באמת בפ"ב מטומאת מת הי"ב כתב הרמב"ם אפילו תמצית הדם כל זמן שיש בו אדמימות מטמא באוהל המת וכתב הכ"מ בריש פרק התערובות ופ' כיסוי הדם אמרינן דצללתא דדמא מטמא באוהל והיא דאיכא רביעית וא"כ קשה למה השמיטו פה הן אמת דדברי הכ"מ תמוהין דמ"ש בריש פ' התערובות וכוונתו לדף ע"ט ע"ב היא תמוה דשם מיירי בדם התמצית שנחלקו רבנן ור"י ורבינו כתב תמצית הדם ובמח"כ הכ"מ נתחלף לו דם התמצית בתמצית הדם וע' רמב"ם בפירש המשנה ופ"ה מכריתות דדם שאין הנפש יוצאת בו היא קרוב לדם התמצית וא"כ מה ענינו לצללתא דדמא אבל מכיסוי הדם שם מיירי מצללתא דדמא דהיינו תמצית הדם ומצאתי בתורת חיים בחולין שם שכתב דמה שאמרו והוא דאיכא כזית והוא דאיכא רביעית קאי אצללתא דדמא שבזה צריך שיהי' כזית או רביעית אף שאינו דם גמור. וכתב שלזה נתכוון רבינו כאן או התזת הראש כל זמן שיש בו אדמימות ושם כתב כל זמן שיש בו אדמימות ודבריו נכונים ומיושב ג"כ מה שהשמיט רבינו דהשתא בדם גמור צריך רביעית או כזית מכש"כ בזה ובש"ס אשמעונין דסגי ברביעית או כזית אף שאינו דם גמור ולפי מה שפירש רש"י דמיירי בדם הקרוש שיש סביבותיו צלול כמים י"ל כמו דאמרו בריש המוציא רביעית שנקרש יעמוד על כזית זה שכתבתי שם ואמרתי להעתיקו כי ראיתי שהרבנים המשיבים גם מעכת"ה מפלפלים בענין זה ואני אין הזמן מסכים עמדי כעת אולי ברצות השם כשיניח לו אכתוב עוד למעכת"ה בל"נ ובזה אצא ואומר שלו' וישר כחו שכבדני בספריו יתענג על רב שלו' ויקבל החג הבע"ל בשמחה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף