שואל ומשיב/ב/ד/קע

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן קע   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרבני המופלג החריף מוה' מרדכי מיזיש ני':

מכתבך הגיעני בין המצרים ואם אמנם ימי בכי ואבל הם וגם לא אכילנא בשרא דתורא בכ"ז אמרתי להשיבך למען כבודך ולמען למודך. הנה מה דקשיא לך בהא דאמרו בב"ב דף מ"ז אשה שנתגרשה פשיטא לא צריכא במגורשת ואינה מגורשת וכדר"ז אמר שמואל דאמר מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה ולפירשב"ם אף בלא ייחד לה ארעא אחריתא ג"כ יש לה חזקה וע"ז הקשית כיון דמגיע לה מזונות א"כ אין לו הפסד במה שתאכל הפרי למזונות וא"כ לא גרע מאכל כורא ועייל כורא דלא הוה חזקה דפירשב"ם הטעם כיון דליכא הרוחה לא חשש למחות אף דאכיל קרקע דלאו דיליה אפ"ה כל שאינו מרויח לא איכפת ליה וכן קי"ל דאין מחזיקין בנכסי א"א ומטעם שכתב הר"י בן מג"ש דאין נ"מ לה אם הבעל יאכל או אחר ומכ"ש הכא דלדידיה לית ליה פסידא ולה אין הרוחה דהרי משלה אוכלת מה שמגיע לה מצד הדין ואמאי הוה חזקה. והנה דברים פשוטים אני רואה בכאן דמלבד דיש לומר דשונא לה כמ"ש הרשב"ם ובודאי לא ייחד לה קרקע וגם אתה הרגשת בזה אף גם דאף אם נימא כמ"ש בשיטה מקובצת בשם רבינו יונה משום דאין בוטח בה שהיא כנכריה אצלו והיינו משום שרצה לגרשה ושונאים זא"ז ואינו בוטח בה ואין אתי השטה לעיין בו:

אמנם מלבד כל אלה הרי הרשב"ם כתב כיון דהוא התחיל בגירושין והוא שונא לה לא ייחד לה קרקע למזונות הכי בטורח יתן לה מזונות בצמצום כשיחייבוהו ב"ד והיינו דבודאי לא יתן לה קרקע על מזונות וימתין עד שיכפוהו ב"ד וגם יתן לה מזונות בצמצום ולא בהרוחה. ובלא"ה נראה דלק"מ דפשיטא דאם האשה טוענת לא קבלתי מזונות והוא יטעון שנתן לה אז בספק מגורשת אינה נאמנת דע"כ לא אמרו יתומים אמרו נתננו והיא אומרת לא נטלתי דנכסי בחזקת אלמנה קיימי רק באלמנה דמגיע לה מזונות כ"ז שאינה נוטלת כתובתה ועיין בכתובות דף צ"ו בתוס' ד"ה נכסי אבל בספק מגורשת דבידו לגרשה פעם שנית ויפטור ממזונותיה פשיטא דהוא יהיה נאמן נגדה וא"כ יש לו הפסד גדול דהא יכול לומר לה שנטלה יותר מהראוי לה והיה נאמן ואם היא מוחזקת בשדה ואומרת ששלה היא היאך יהיה נאמן וגם באמת אין מגיע לה רק מזונות בצמצום כפי המבואר בסי' ע' ס"ג וגרע ממשרה אשתו ע"י שליש דכאן כבר נתגרשה ממנו בספק גירושין וכשיש לה שדה תהיה אוכלת ומסתפקת כמה שתרצה וגם אם תשביח הנכסים והקרקע יהיה השבח לעצמה דמעשה ידיה של ספק מגורשת הם שלה דמעשה ידיה לא תקנו רק משום איבה כמבואר בכתובות דף נ"ט והכא תהוי לה איבה ואיבה דמטעם זה מציאה לעצמה כמבואר באהע"ז סי' פ"ד וא"כ השבח שלה ועיין בסי' צ"ה ס"ג לענין אלמנה גם בזה נחלקו הפוסקים אם שבח שלה והיינו משום דשבח לאו בכלל מעשה ידיה הוא אבל כאן ודאי השבח שלה יהיה ולמה ייחד לה קרקע שתהיה השבח שלה והוא אינו רוצה ליתן לה רק מזונות בצמצום וגם לפמ"ש הכ"מ פ"ו מהלכות גירושין הלכה ל' דדוקא מזונות גרידא מגיע לה בספק מגורשת אבל שאר תנאי כתובה אין מגיע לה א"כ נ"מ טובא לענין שאר תנאי כתובה אם מגיע לה. דרך כלל שמפסידו הרבה דברים ופשיטא שיש לה חזקה וז"פ והאריכות בזה למותר. והן נסתר מחמתו מ"ש דהיאך שייך חזקה דבתחלה ירדה ברשות בתורת חיוב מזונות והוה כמו בירד בקרקע ברשות בתורת משכונא דלא הוה חזקה וכמבואר בב"ב דף מ"ט ע"ב ד"ה וצריך ובטור סי' ק"נ ובש"ע סי' קנ"ד דכל שא"י למחות לא הוה חזקה ה"ה כאן בתחלה ירדה בתורת חיוב ועיין משנה למלך פי"ג מהלכות טוען מה שתמה על המהרי"ט וה"ה כאן ולפמ"ש אין קושיא דגם כאן ירדה שלא ברשות דהא צריך לדון עמה ע"ז אם מגיע לה פירות וכמה מגיע לה ואולי רוצה ליתן לה שנית גט ולא יגיע לה כלום וגם אין מגיע לה רק מזונות בלבד ולא שאר דברים וגם יתן לה מטלטלי או מעות ואינו רק חוב בעלמא שהוא מעוכבת בשבילו להנשא וא"כ לא ירדה ברשות וכ"ז מרומז בדברי הרשב"ם בקצרה להמעיין בדבריו. ומ"ש על דבר השמטה של הרי"ף דהא דאין לה חזקה מיירי במגורשת ואינה מגורשת כדמוקי בש"ס דאל"כ פשיטא וע"ז כתב דהרי"ף מצי מוקי לה בנתגרשה גמורה ולא נתן לה כתובה דלשיטת הרי"ף אין לה מזונו' דלא כירושלמי וקמ"ל דלא כירושלמי דאל"כ לא הי' לה חזקה דאימר בשביל מזוני היה לה השדה וזה נשמע מדר"ז דאמר מגורשת ואינה מגורשת בעל חייב במזונותיה משמע הא מגורשת גמורה אין לה מזוני וא"כ כדמשני כר"ז ממילא יש לומר דקמ"ל אף בגרושה גמורה זה תורף כונתו יסלח לעיין בנימוק"י בב"ב שם וימצא דהריטב"א דייק מזה כשיטת הרי"ף דלא כירושלמי מדר"ז גופא ומדמוקי כר"ז משמע דמגורשת גמורה אין לה מזוני ע"ש ובכלל דברי הריטב"א דבריו. ובגוף דברי הרי"ף היה נראה לפענ"ד לפמ"ש הרמב"ם פ"ו מהלכות גירושין הלכה כ"ז וכן הוא בטוש"ע סי' קמ"א סעיף ס"א דשליח שהביא גט אין חוששין שמא בטלו הבעל ונותנין לה בחזקת שהוא כשר והטעם פשוט דמה"ת להחזיק ריעותא כל דלא ידענו דבר. ולפ"ז הי' נראה לי דאשה שנתגרשה ע"י שליח ואח"כ החזיקה בשדה א"כ כל שהוא טוען שהשדה שלו ולא מכר לה הי' מקום לומר דבטל הגט ולכך לא מחה וכאן לא שייך לומר דמחזיקין בחזקת שלא בטלו דהרי ריעותא לפניך דאל"כ למה לא מיחה וקמ"ל דיש לה חזקה ומה שלא מיחה לפי שמכר לה והש"ס קמ"ל רבותא טפי דאף בספק מגורשת אין אומרין שכיון שחייב במזונותיה נתן לה במזונותיה וגם יש לומר כיון דקי"ל גילוי דעתא בגיטא לאו מלתא הוא וה"ה כאן לא עדיף מאם גילה דעת כ"ז שלא אמר שאינו גט וכדומה באופן שמבטל ממש לא חיישינן ודו"ק. ומ"ש והטמנת ברמז שדברי הריב"ש שהביא בב"י חו"מ סי' קמ"ט מחודש ז' הביא בשם הריב"ש דיורד ברשות לית ליה חזקה ולא אמרינן אבעיא ליה למחויי כדי שלא יחזיק ובסי' קנ"ד בטור סעיף י"ד בדין אם יכול לפתוח חלון לגג של רעפים כתב הריב"ש הובא בב"י שם וז"ל ולדבריו אם אינו יכול לעכב עליו מלפתוח למה אין לו חזקה של ג' שניה שהיה לו למחות שלא יחזיק עליו ע"כ ואם אינו יכול לעכב מלפתוח הו"ל דין יורד ברשות ולא שייך חזקה וכתבת שצע"ג: הנה אין התחלה לתמיהתך שהב"י סיים בשם הריב"ש בסי' קמ"ט שלכך לא שייך חזקה ביורד ברשות לפי שאולי שגם זה שעשה היה ברשות והיינו מה שחפר בה בורות שיחין ומערות וכדומה היה ברשות אבל כאן כתב הב"י בשם הריב"ש דזה גופא חזקה דהיה יכול למחות וכדי שלא יצטרך למחות בסוף ג' שנים וכל שלא הרשה לו לא יוכל לעשות כדי שלא יצטרך למחות ומדלא מיחה בשביל זה כדי שלא יצטרך למחות בסוף ג' שנים והוה חזקה ואם כן לזה ל"ש דירד ברשות דשם אמרינן דמה שעשה אולי עשה בשליחותו אבל כאן ידענו שזה לא רצה רק שלא יוכל לעכב עליו מלפתוח וכל שהיה יכול למחות מלפתוח כדי שלא יצטרך למחות בסוף ג' שנים שפיר הוה חזקה ולא קרב זה אל זה כלל וז"פ. אח"כ הגיעני מכתבו שנית ביום צום גדליה שנת תר"ח וכתב דעיקר קושייתו הוא על דברי הר"ר יונתן בשיטה מקובצת שכתב דה"ה בקיבל עליו לזון איש נכרי חמש שנים דיש לו חזקה דלא עביד אינש למסור בידו שדה למזונותיו הרי דמדמה למגורשת ואינה מגורשת ושם לא שייך הני טעמי של הרשב"ם ואם על זה קשה קושייתו והנה באמת בתשובתו הראשונה היה קושייתו על הרשב"ם אך אף על דברי הר"ר יונתן ל"ק דזה פשוט דבאיש אחר ודאי ל"ש כלל שימסור לו שדה למזונות וז"ב ופשוט דבזה ל"צ כלל לטעמו של הרשב"ם דניהו דחייב עצמו מזונות אבל לא שימסור לו שדה למזונות ובאמת אינו חייב לתת רק כפי ברכת הבית כמבואר בחו"מ סי' ס' וא"כ שפיר דימהו למגורשת ואינה מגורשת אם כי לא שזו בטעמים אבל בשניהם הדין שוה ודו"ק ומ"ש מעלתו לישב קושית התוס' בב"ק דף ע' דלשיטת הרי"ף דבעינן שיועיל לאיזה דבר ואל"כ מקרי חצי דבר ולזה הקשו דא"כ בשני כיתי עדים אחת אמרה בפנינו אמרה ואחת שאומרת בפנינו קבלה הא הו"ל חצי דבר וע"ז כתב דלשיטת הרשב"ם דבמגורשת ואינה מגורשת כל דמסני לה יש לה חזקה א"כ ה"ה כל שמנתה שליח לקבלה והעדים אמרו להבעל והבעל מסר הגט להשליח א"כ עכ"פ מסני סני לה דהרי באמת מסר הגט ניהו דיכול להכחיש אבל עכ"פ כל שמסר הגט מסני סני ושוב יש לה חזקה ושפיר הועיל בעדותן הנה אף כי דבר חכמה אמר אבל אינו נכון כלל דבעינן שיועיל עדותן בדבר שאמרו כמו בעדי חזקה שהועיל להוציא הדמים מהפירות שאכל אבל בזה אטו מוכרח שתהיה אוכלת בשדה ויהיה לה חזקה וע"י עדותן לא העידו ע"ז כלל רק שממילא נצמח זאת זה לא שייך לומר שיהיה בכלל דבר שלם עי"ז שהוא ענין מקרה מבחוץ ואינו ענין לעדותם ותדע דא"כ כל עידי גיטין יהיה ענין דיני ממונות דממונא פתיך ביה דנ"מ לענין חזקה וכדומה והרי לא הצריך זמן בגיטין משום דעדי גיטין א"צ דרישה וחקירה וכמבואר בב"י אהע"ז סי' י"א בשם הרשב"א וע"כ דזה אינו ענין לזה וז"פ: ומ"ש להקשות לשיטת הרי"ף בהא דאמרו בב"ב דף כ"ט כגון דאמרו עדים אנן אגרינן מיניה ויתבינן ביה ג' שנים ביממא וליליא ומבואר בש"ע סי' ק"מ דגם בשלשה כיתות שכל אחד דר ביה שנה אחת מועיל וקשה הא שם הו"ל חצי דבר ואין לומר דמועיל עכ"פ להוציא השכירות מהמחזיק דזה אינו דשם מיירי דנקיטי אגרא בידייהו וא"כ לא בא ליד המחזיק וא"ל דעכ"פ יועיל לענין שיצטרכו לתת לו השכירות דזה אינו דלגבי עצמם אינם בגדר עדות רק בגדר בע"ד כמ"ש הריב"ש הובא בש"ך סי' ל"ד וא"כ לא הועילו בעדותם כלום. במח"כ עיקר אנו דנין אם יוצא תועלת ע"י עדותם ואז לא מקרי חצי דבר והרי יוצא תועלת לענין שעכ"פ מחוייבים לתת לו השכירות וניהו דהוה מתורת בע"ד אבל עכ"פ כל שהועיל הגדתם נקרא דבר וממילא מועיל לענין שיהיה חזקה ואז הוה עדות שלם וז"ב פשוט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף